שלמה רודב
 |
שלמה רודב (נולד ב-1949) הוא איש עסקים ישראלי המכהן כיו"ר יינות ביתן. בעבר עמד בראש דירקטוריון בזק, תנובה ופרטנר.
ביוגרפיה
רודב נולד לאם מורה ואב כימאי. גדל בתל אביב. בנעוריו, עברה המשפחה להתגורר ברמת גן. הוא נשר ממספר בתי ספר והתגורר בפנימייה הצבאית לפיקוד בחיפה שם למד בבית הספר הריאלי. את תעודת הבגרות קיבל מתיכון עירוני ט' בתל אביב.
את שירותו הצבאי עשה בסיירת גולני ובה התקדם עד לתפקיד סמ"פ בגדוד 13 ולדרגת רב-סרן במילואים. לאחר השחרור סיים תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת תל אביב ועבד כפקיד אשראי בבנק לאומי לישראל וכקצין ביטחון באלעל בניו יורק בה למד לתואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת קולומביה. בשנת 1977 חזר לישראל ומונה למנהל התכנון בק.א.ל מטעני אוויר. בשנת 1980 מונה למנהל פיננסי בקבוצת איזנברג שהחזיקה במניות בחברה לישראל ובה הכיר את שותפו העתידי רוני גת (השניים כונו "נערי אייזנברג") ואת אליעזר פישמן. יחד עם גת, הקים בשנת 1990 את טורל השקעות שאותה ניהלו ביחד עד שנת 1995. את משרדי החברה הראשונים רכשו מפישמן.[1] יחד השתתפו בבניית התוכנית העסקית ללוויין עמוס. חלק מההשקעות בוצעו בשיתוף עם אליעזר פישמן כגון השקעה בשנת 1992 בתחנת כוח הידרואלקטרית בסמוך לקיבוץ כפר הנשיא באמצעות חברת וויסט מנג'מנט ישראל שבה הייתה שותפה גם החברה לישראל.
בשנת 1996, הקים עם גת את חברת מריז שרכשה מאייזנברג (בשיתוף עם בנק לאומי) את חברת ספנות ואחזקה, אחת מחברות הבת של החברה לישראל שהחזיקה באותה עת במספר חברות ובהן יפאורה-תבורי, קרור אחזקות, תפוגן וחברת מקס (שהחזיקה ב-12% ממניות החברה לישראל). בשנת 1998 רכשו מלאומי את החזקותיה במריז ומניות בחברה לישראל. את הונו צבר במהלך שספג לביקורת כאשר בשנת 1999, לאחר שאייזנברג מכר את החברה לישראל לאחים עופר, מכרו גת ורודב לבנק לאומי את החזקותיהם בחברה לישראל, תמורת 515 מיליון שקל ובכך הרוויחו סך של 200 מיליון שקל. רודב וגת מחזיקים בחברה, שמחזיקה דרך חברת הבת קרור ביפאורה-תבורי ובמבשלות בירה ברומניה. בתחילת שנות ה-2000, ניסו לרכוש מספר חברות ובהן עלית, מחלבת טרה, פז וקלאבמרקט, מהלכים שלא יצאו לפועל.
בשנת 2000, רדוב פרש מתפקידו כיו"ר ספנות ואספקה כדי לנהל את חברת הסטארט אפ איניריו (InirU) עד שנכשלה ונסגרה. בשנת 2003, בהשפעת בעל השליטה העיקרי אליעזר פישמן, מונה ליו"ר דירקטוריון גילת רשתות לווין, שנקלעה לחוב בסך מיליארד דולר. רודב הצליח להבריא את החברה והיא נמכרה ב-2005 לקרן יורק ומבטח שמיר אחזקות.[2][3] בשנת 2006 הגישו גת ורודב הצעה לרכישת קווי זהב, אך הפסידו לשאול אלוביץ' שהפך אותה לימים ל-012.
בשנת 2006 מונה ליו"ר דירקטוריון בזק, ובספטמבר 2007 אושר מינויו באופן רשמי. הוא ניהל את בזק עד לשנת 2010. בתקופת כהונתו בוצע ניוד המספרים הנרחב, והוקמו רשת ה-NGN ורשת חדשה לפלאפון.
בשנת 2011 עמד בראש דירקטוריון תנובה ובשנת 2013 בראש דירקטוריון פרטנר.
באפריל 2018, מונה בשנית ליו"ר בזק כמינוי קבוע במקום יו"ר הזמני דוד גרנות שמונה כמחליף לשאול אלוביץ' שנחקר בפרשת 4000. במהלך תפקידו הוביל תהליך איחוד בחברות הבת של בזק אך התפטר לאחר כשנתיים לאור מאבקים עם בעלי השליטה בבזק, קרן סרצ'לייט לגבי שינוי תקנון החברה.[4] באוגוסט 2020, בחר הדירקטוריון בגיל שרון כמחליפו.
ביולי 2020, מונה ליו"ר יינות ביתן.[5]
חיים אישיים
רודב התאלמן בשנת 1997 מאשתו הראשונה האדריכלית סופי רודב שנהרגה בתאונת דרכים וממנה לו שני ילדים. הוא אב לשלושה ילדים מנישואיו השניים למירב.
קישורים חיצוניים
- עמיר קורץ, שלמה רודב, איש הדממה, כלכליסט, 17 בספטמבר 2009
- גולן חזני, כלכליסט, דרמה בבזק: היו"ר שלמה רודב עוזב את החברה, באתר ynet, 22 ביוני 2020
הערות שוליים
- ^ סיכום ישיבת דירקטוריון בזק, 2018
- ^ שוקי שדה, מפת הקשרים של שלמה רודב, באתר TheMarker, 4 באפריל 2012
- ^ אורה קורן, נא להכיר: שלמה רודב, היו"ר החדש של בזק - וורקהוליק ומומחה לעשיית סדר, באתר TheMarker, 5 באוגוסט 2007
- ^
נתי טוקר, דרמה בבזק: היו"ר שלמה רודב פורש מתפקידו, באתר TheMarker, 22 ביוני 2020
- ^ שני מוזס, שלמה רודב מונה ליו"ר יינות ביתן, באתר גלובס, 9 ביולי 2020
