שמואל דניאל לוי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שמואל דניאל לוי
תמונה זו מוצגת בהמכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

שמואל דניאל לויצרפתית: Samuel Daniel Lévy;‏ 18741970) היה איש חינוך, עיתונאי, איש עסקים, פילנתרופ ומראשי הציונות במרוקו.

קורות חייו

שמואל דניאל לוי נולד במלאח של העיר תטואן שבצפון מרוקו בדצמבר 1874. משפחתו הייתה בעלת אזרחות בריטית מהתקופה שבה אביו ישב בגיברלטר. כילד הוא זכה לחינוך צרפתי-ספרדי-יהודי בבית הספר של כל ישראל חברים (כי"ח) בתטואן. הוא הצטיין בלימודיו ונשלח לצרפת ללימודי הוראה בקולג' של כל ישראלים חברים (ENIO) בפריז. בשנת 1893 לאחר השלמת תעודת ההוראה הוא מונה למנהל בית ספר של כי"ח בתוניס, ובהמשך קיבל תפקידים גם בעיר סוסה שבתוניסיה ובטנג'יר בצפון מרוקו. בשנים 1900-1902 הוא הגיע לקזבלנקה והיה אחראי להקמת בית ספר יהודי לבנות בעיר. בתור מחנך ש"ד לוי התבלט בין התומכים בשילוב לימודי השפה הערבית בבתי הספר של כי"ח לצד צרפתית ועברית (וספרדית בצפון מרוקו), מתוך אמונה שזה יתרום לעתידם של התלמידים היהודים בתור סוחרים ומתווכים בין אירופה לבין האוכלוסייה המוסלמית המקומית.

בשנה 1902 הוא נשלח לארגנטינה מטעם יק"א (החברה היהודית להתיישבות) והיה האחראי על בתי הספר של החברה במחוז בואנוס איירס. עם חזרתו לקזבלנקה בשנת 1912 הוא החליט ביחד עם אשתו ועם אחיו מכלוף, להקדיש את זמנו ליוזמות פילנתרופיות שונות לטובת שיפור תנאי החיים של יהודים תושבי האזורים העניים של מרוקו. הוא גייס את תמיכתם של ארגונים יהודים בינלאומיים כגון הקונגרס היהודי העולמי, הג'וינט ורשת אורט, ויזם את הקמתו של מרכז רפואי באזור הרי האטלס (בן אחמד) ותוכניות רפואיות נוספות.

בהשקפותיו הפוליטיות הוא האמין כמו יהודים רבים אחרים בני מרוקו שהשלטון הצרפתי ישפר את מעמדו של המיעוט היהודי במדינה, אך בניגוד לאחרים הוא לא הרחיק לכת והאמין שמעמד הד'ימי של היהודים יבוטל. הוא היה גאה בתרומתו של העם היהודי לציוויליזציה האנושית, ובפרט בתרומתה של יהדות ספרד, ובנאום מול ארגון בוגרי כי"ח בטנג'יר בשנת 1908 טען כי השנאה של נוצרים ומוסלמים כלפי יהודים נובעת בראש ובראשונה מקנאה בעליונות האינטלקטואלית של היהודים. הוא ראה את ההיסטוריה של יהדות מרוקו ככזאת שרוויה בסבל, רדיפות אלימות ודיכוי מצד האוכלוסייה המוסלמית ובהתאם היה בעל עמדות פסימיות לגבי העתיד של היהודים במדינה. הוא תמך בהקמת מדינה יהודית בארץ ישראל כפתרון לבעיה היהודית. לוי וחבריו ניהלו ויכוחים סוערים עם לאומנים מוסלמים מעל דפי העיתונים ל'אווניר אילוסטרה, L’Action du Peuple, ו-La Volonté du Peuple. לוי היה אחד ממייסדי העיתון ל'אווניר אילוסטרה ואחד מעורכיו. מעל דפי העיתון הוא פרסם מאמרים רבים, שבין היתר עסקו ביהדות העולם, יהדות מרוקו, הציונות, קמפיין השקל הציוני, ועוד. על מאמריו נהג לחתום בראשי התיבות: S. D. Levy.

לוי היה פעיל ציוני משלב מוקדם בחייו, ובשנת 1913 כבר היה פעיל במספר תאים ציונים במרוקו. הוא הקים את אגודת "מגן דוד" שפעלה בתחום הפצת לימודי העברית בקרב יהודי מרוקו. בהמשך הוא עמד בראשות הסניפים של קרן קיימת לישראל וקרן היסוד במרוקו וניהל את גיוס התרומות למפעל הציוני בארץ ישראל. לשם כך הוא ניהל מסע פרסום מעל דפי העיתון ל'אווניר אילוסטרה, פעל בבתי כנסת, בכנסים ציבוריים, בארגון נאומים של רבנים מארץ ישראל ועוד. אף על פי שצרפת ששלטה באותה תקופה במרוקו הייתה עוינת לציונות, הוא הצליח להתמיד בפעילותו בחופשיות. בשנת 1933 הוא ייצג את יהודי מרוקו בקונגרס היהודי העולמי בז'נבה. בשנת 1935 הוא ביקר לראשונה בארץ ישראל וראה את התקדמות המפעל הציוני, מה שעודד אותו להתמיד בפעילותו. בשנת 1936 נבחר לאון בלום הפרו-ציוני לראשות ממשלת צרפת מה שהקל את הלחץ מצד הרשויות הצרפתיות במרוקו על פעילים כגון לוי. לימים לוי קיבל מצרפת את עיטור לגיון הכבוד על פועלו הפילנתרופי במרוקו. בשנת 1944 הוא ייצג את יהודי מרוקו בוועדת הקונגרס היהודי העולמי באטלנטיק סיטי בארצות הברית, הדגיש את החשיבות של חיזוק היישוב היהודי בארץ ישראל והדגיש את התרומה האפשרית של יהודי מרוקו לכך.

הקמת מדינת ישראל בשנת 1948 התחילה את תקופת העלייה הגדולה ממרוקו. שמואל דניאל לוי היה כבר בגיל 74 בעת עצמאות ישראל ומצבו שלו ושל אשתו החולה לא אפשר את עלייתם לארץ. לוי זכה להגיע לגיל 96, ונפטר בשנת 1970 בקזבלנקה.

לקריאה נוספת

  • Michael Laskier, S. D. Lévy and Moïse Nahon: Two Sephardic Intellectuals in Modern Moroccan History, ,,Michael,, 9 (1985): 51–86
  • Sikiridji, E. S. D. Lévy, Une belle figure du judaïsme marocain, (Casablanca: n.d.).

קישורים חיצוניים