שמואל רוזנבוך
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. |
| לידה | ורשה שבפולין |
|---|---|
רבי שמואל רוזנבוך (בקירוב: תרע"א- תש"ך) היה חסיד מודז'יץ, בעל מנגן ומלחין חסידי ידוע.
קורות חייו
נולד בורשה להורים מחסידי רבי ישראל טאוב. גדל מילדותו על הנגינה, אהבת הלימוד והפשטות העממית המאפיינת את מודז'יץ. נחשב לאדם אמיד, ותמך במוסדות תורה. היה קרוב במיוחד לרב מפונוביז', רבי יוסף שלמה כהנמן, ותמך במפעליו[1].
מבנה יצירותיו
יצירותיו של רוזנבוך נחשבו למיוחדות במינן ובלטו אף בשדה העשיר של מודז'יץ. לרוזנבוך היתה השכלה מוזיקלית רחבה, וסגנונו הושפע מהרמוניה בין מודוסים מערביים ובין מוזיקה חסידית מזרח-אירופית. אחת מיצירותיו, ניגון ה"פנטזיה", נחשב ליצירה רומנטית חסידית המבטאת געגועים עמוקים, עם שמירה על מרחב הסדר וההיגיון הפנימי. הניגון הידוע ביותר אותו חיבר, "חופה ניגון", חובר לבקשת רעו ותלמידו, ר' יעקב תלמוד, לרגל הצלת ה"אמרי אמת" מהשואה, והגעתו לחופי חיפה בה' ניסן ת"ש. לתלמוד לא היה ניגון מתאים שיבטא את גודל השמחה, והוא פנה לרוזנבוך שיחבר עבורו ניגון, בתבנית גוראית. (כלומר, בטוניקה של רה מז'ור "מתפרץ", בניגוד להרמוניה הסולידית המודז'יצאית.)
דיסקוגרפיה
- הקלטה נדירה ויחידה של ר' שמואל רוזנבוך בביצוע וואלס בהלחנתו
- ניגון הפנטזיה בביצוע רבי בן ציון שנקר.
- ריקוד
- ניגון חיפה, בביצוע רבי דוד ורדיגר.
- מארש בביצוע תזמורת מודז'יץ
הערות שוליים
- ^ יעקב פניגשטיין, ברוך-חיים ושרה בריינדל - בתי וורשא.