דוד ורדיגר
 | |
| דוד ורדיגר בצעירותו (מימין) ובזקנותו (משמאל) | |
| לידה | 30 באוקטובר 1919 |
|---|---|
| פטירה | 2 באפריל 2014 (בגיל 94) |
| תקופת הפעילות | 1959–2007 (כ־48 שנים) |
| סוגה | מוזיקה חסידית |
אלתר דוד יצחק ורדיגר (David Werdyger; 30 באוקטובר 1919, פולין - 2 באפריל 2014, ארצות הברית) היה חזן, מלחין וזמר חסידי. בנו הוא מרדכי בן דוד ורדיגר, ששמו המסחרי נקבע על שם אביו בתחילת דרכו טרם התפרסם.
ורדיגר היה אחד מחלוצי תעשיית והפצת המוזיקה החסידית במאה ה-20 לצד בן ציון שנקר, טרם הופעת הזמרים החסידיים, ותקליטיו היו פופולרים ביותר במגזר החרדי בכל העולם.
ביוגרפיה
ורדיגר נולד בקרקוב לישראל אריה ורדיגר, חסיד גור שעסק במסחר בבגדים. ורדיגר היה ילד אחרון לאחר שבעה ילדים, ארבע בנות ושלושה בנים. בגיל 6 כבר שר סולו בבית הכנסת ר' אייזיק ר' יעקל'ס. בגיל 12 ביקר בקרקוב המלחין והמנצח הגוראי יעקב תלמוד, שצירפו למקהלת חסידי גור, ששרה בחגים וימים נוראים בחצרו של הרבי מגור, ה"אמרי אמת". מילדות התפרסם בקול הטנור הדרמטי הכובש. הופעת ה"סולו" הראשונה שלו, בראש השנה תרצ"ב, בניגון "כבקרת רועה עדרו" עוררה הדים רבים, כאשר ה"אמרי אמת", הביט לעברו תוך כדי השירה, שלא כדרכו.
בשנת ת"ש גורש עם משפחתו לגטו פודגוז'ה. לאחר מכן גורש עם משפחתו לפרושוביץ. בהמשך שהה חמישה חודשים בפלאשוב. הוא הועמד בפני כיתת יורים, וניצל לאחר שביצע מולם את תפילת קל מלא רחמים. לאחר מכן עבד במפעלו של אוסקר שינדלר. בהמשך הועבר למאוטהאוזן, ועבד בעבודות כפייה בלינץ, עד לשחרור המחנה באייר תש"ה. לאחר המלחמה מצא את אחיו יעקב מאיר ואחותו יעטא. לימים פרסם ספר ובו קורותיו בימי השואה.
לאחר השואה נישא למלכה גולדינגר (תרפ"ג - תש"מ) והתיישבו בפריז שם נולד להם בנם הבכור ישראל אריה. בשנת תש"י היגרו לארצות הברית והתיישב ב ניו יורק.
בבואו לניו יורק החל לכהן כחזן בבית הכנסת "ווארשעווער שול" (ביידיש: בית הכנסת הוורשאי), לאחר כשנה עבר לבית הכנסת על שם "חתם סופר" בלואר איסט סייד ובהמשך בבית הכנסת של תלמוד תורה "ניו לאטס", שהיה מפורסם בחזניו.
על אף שהתבלט בעיקר כחזן ולא כזמר, הוא הקליט אלבומים של מוזיקה חסידית מקורית, של החסידויות הבאות: גור (בעיקר ניגוני יעקב תלמוד), באבוב, בויאן, סאטמר, סקולען, סדיגורה, מעליץ וראדומסק. הפצת תקליטים אלו הייתה אחד הגורמים של תפוצת המוזיקה החסידית מחוץ לחצרות החסידיות, ואף בזכותה המוזיקה החרדית קיבלה את הכינוי "מוזיקה חסידית".
בנוסף הוא עסק בהלחנה, והלחין בין היתר ניגונים לחסידות גור.
ארבעת ילדיו הלכו בדרכו ועסקו בתחום המוזיקה וחלקם זמרים מפורסמים; בניו: מרדכי בן דוד, מנדי ורדיגר, חיים וישראל אריה. בין נכדיו שעוסקים בתחום המוזיקה: ישראל ורדיגר, יידל ורדיגר.
ורדיגר הקים את סוכנות הנסיעות "סוכנות ורדיגר" וממנה התפרנס[דרושה הבהרה].
דיסקוגרפיה
אלבומי יחיד
- תפילה לדוד (1959)
- מזמור לדוד (1960)
- שירי חסידי גור - לא תבושי (1962)
- א-מעליצער עונג שבת (1962)
- א-גערער מלוה מלכה (1963)
- ניגוני סעודה שלישית (1965)
- שירי חסידי גור - והאר עינינו (1966)
- אין חדר אריין (1968)
- ניגוני באבוב (1968)
- ניגונים חסידיים של סקולען - חלק א (1969)
- שירי מחנה "קול רינה" (1969)
- מעליצער ניגונים 2 (1970)
- שירי חג גוראיים (1973)
- ניגוני גור נבחרים (1974)
- ניגוני סקולען 2 (1977)
- ניגוני סאטמר (1980)
- ניגוני בויאן (1980)
- ישמחו במלכותך (1980)
- ניגוני סדיגורה (1989)
- קטעי חזנות מובחרים (1995)
- קולאז' חסידי (1995)
- לדוד מזמור (2007)
בשנת תשע"ב הוציאו דיסק בשם ובשירי דוד ובו 22 אלבומיו ו-235 שירים בפורמט MP3. השירים עברו ניקוי קול והתאמה לסטנדרטים הנהוגים בתעשיית המוזיקה במאה ה-21.
שיתופי פעולה
לקריאה נוספת
- קהילות המבשר גליונות 248 - 250 (ל' בניסן - י"ד באייר תשע"ד; אפריל-מאי 2014), סדרת כתבות "שירי דוד".
קישורים חיצוניים
- שירת חייו ● זקן החזנים ר’ דוד ורדיגר ז”ל, באתר jdn.
- ובשירי דוד האוסף הגדול של ר' דוד ורדיגר באתר "חסידי-ניוז"
- החזן דוד ורדיגר, באתר ארכיון המוזיקה היהודית של אוניברסיטת אטלנטיק פלורידה
