שמות רחובות בחיפה
רחובות חיפה (כ-1400 במספר), בדומה לשמות רחובות בישראל, קרויים על שם אישים חשובים בפן הלאומי ובפן המקומי, מן הטבע ומושגים מתקומת ישראל. בשל היותה חיפה בעלת אוכולוסיה לא יהודית המהווה כ-10 אחוז מסך התושבים, רבים הרחובות בעלי שמות ערבים[1].
מאחר ששיום (מתן שם) רחובות מנציח נרטיב[2] שונו שמות רחובות במהלך השנים (למשל "דרך ההר" שהוחלפה ב"או"ם" וכיום היא שדרות הציונות.
היסטוריה
בתחילה לא היו שמות רשמיים לרחובות, אלא הם ניתנו על פי תפקודם כרחוב השוק או על שם בעלי המקום ככיכר חמרה. בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20 החלה עיריית חיפה לקבוע שמות רשמיים לרחובות הראשיים[3]. אחרי חנוכת נמל חיפה ב-1933, הקימה העירייה ועדה לקביעת שמות שכללה שלושה חברים (שניים ערבים - ודיע בוסתאני ועבדאללה מוח'לס ויהודי - יקותיאל בהרב)[4]. לאחר בחירות 1934 אושר מחדש קיום ועדה לקביעת שמות לרחובות ובסוף אותה שנה נקבעה ועדה חדשה שבה היו חברים אבראהים צהיון, בדרי אל-אעידי ודוד הכהן. כך ניתנו שמות לרחובות סביב הנמל כגון "המלכים" ו"הנמל".
ועדי השכונות העבריות, ובעיקר ועד הדר הכרמל, ראו את עצמם אוטונומיים להחליט על שיום רחובות בתחומם. הדבר הביא לעיתים למאבק בינם לבין העירייה על שם רחוב[5]. כך יצאו באותן שנים מפות עם שמות שונים לאותו רחוב (לדוגמה רחוב הנביאים העברי או אנפורטה של העירייה).
אחרי הקמת מדינת ישראל והבחירות לראשות העירייה, פנה אבא חושי לארגון ותיקי ההגנה בבקשה להכנת רשימת החלפות. יום למחרת הגיש הארגון מסמך עם כ-40 שמות חדשים שבאו להנציח את הניצחון בקרב על חיפה באפריל 1948[6]. כך הוחלפו באחת שמות ערבים כצלאח א-דין ל"הגיבורים" וסטנטון הבריטי ל"שיבת ציון". אמיל חביבי מתאר את החלפות השמות בספרו "אח'טיה".
על מנת למזער את הפגיעה בעת שינויי השמות, היה ניסיון לתת שמות ״דומים״ כגון הרדג במושבה הגרמנית שהוחלף לרד"ק, או חסאן בן תֻאבת שהוחלף ל״חוסן״.
שמות כפולים
מכיוון שוועדי השכונות העבריות החליטו ברוב המקרים לבדן על השמות, ומאחר ולא כל השכונות נכללו בתחום השיפוט של עיריית חיפה, ניתנו לעיתים שמות לרחובות על שם אותם אישים (למשל יוסף טרומפלדור). אחרי איחוד השכונות נאלצו ועדי שכונות להחליף את שם הרחובות (למשל הגיבורים בנווה שאנן שהוחלף ב"הבנים").
מקרים נוספים של שמות כפולים הם חצרות גדולות שהבתים הסובבים אותן קיבלו מספור משלהן והן רחובות בפני עצמם. לדוגמה ״פינת בן שמן״ ו״פינת יל״ג צפונית או דרומית״. התושבים ברחובות אלו מסתייגים מהשמות ולכן משנים את מספור הבתים לא׳, ב׳ וכולי (לדוגמה ״פינת בן יהודה״) או מבקשים מהעירייה לשנות את השם (למשל ״פינת הרצל״ שהוחלפה ל״רחוב חוזה המדינה״).
מדריכי רחובות חיפה
החל מ-1956 החלה עיריית חיפה להוציא ספרים בשם לקסיקון או מדריך רחובות חיפה. אליעזר בונה שערך חלק מהלקסיקונים בהיותו עובד עירייה, זכה בעצמו להנצחה במפרץ חיפה.
כחלק מהסכם פשרה בין עיריית חיפה ואוניברסיטת חיפה, על ענייני ארנונה, הוחלט להוציא מדריך חדש בעריכת אמציה פלד. המדריך משמש גם כיום (2022) כבסיס לאתר ההנדסה של העירייה ולשילוט בעיר. המדריך לא עודכן ולא נוכשו בו טעויות (שנות לידה, תעתיקים שגויים, תקלדות)[7].
נוהל קביעת השמות
על פי נוהלי ועדת השמות של עיריית חיפה, כל תושב יכול להציע שמות לרחובות. באם ההצעה עומדת בתנאי הנוהל (למשל זיקה מהותית לחיפה, בעלי שיעור קומה לאומיים או בינלאומיים, מן ההיסטוריה של העם היהודי ומדינת ישראל או חסידי אומות עולם), עוברת ההצעה להחלטת הוועדה. אחרי החלטת הוועדה, על מועצת העיר לאשר את השם החדש. שינוי שמות רחובות דורש רוב של 2/3 מחברי המועצה[8].
עמדת העירייה בראשות קליש
אחרי היבחרה של עינת קליש כראשת עיריית חיפה, היא פיזרה את ועדת השמות שבראשה עמד יוסי בן ארצי ומינתה את עצמה כיו"ר. העירייה החלה לתת שמות חדשים לרחובות בעיקר בשכונות חדשות כ"גבעת זמר". שם החליטה העירייה להנציח זמרים חיים[9] שלחלקם קשר לחיפה[10]. כמו כן קבעה את שמה של טיילת בת גלים לאריה גוראל, ראש עיריית חיפה בעבר, ולכן שינתה את שמה של השכונה העתידית "רמת גוראל" כ"רמת שמיר".
העירייה המשיכה בהנצחות כפולות כאבי רן, שוערה של מכבי חיפה ונבחרת ישראל, ורובי שפירא, בעל הקבוצה היריבה הפועל חיפה (כדורגל)[11].
לקריאה נוספת
- מעוז עזריהו, על שם, הוצאת כרמל, 2012, עמ' 153- 188
קישורים חיצוניים
- מדריך רחובות חיפה באתר ההנדסה של עיריית חיפה
- רחובות חיפה, ב"חיפה מבלי לקום מהכורסא"
כל מה שלא העזתם לשאול על רחובות חיפה, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 51:19)- יוסי בן ארצי, רחוב השומרת, או: כמה איוולת דרושה לשנות שם רחוב היסטורי בשם העצמת נשים מזויפת?, באתר חי פה - חדשות חיפה, 17 בינואר 2022
הערות שוליים
- ^ סערה בעקבות המלצת ועדת השמות להוסיף לשכונת עין הים את שמה הערבי, באתר כלבו – חיפה והצפון, 4 באוגוסט 2021
- ^ יורם בר-גל, הסמלה פוליטית במרחב העירוני: שמות רחובות בישראל, אופקים בגאוגרפיה, גליון מס' 32–33, 1992
- ^ ד"ר ז, רחובות חיפה, הארץ, 1 בדצמבר 1920
- ^ תמיר גורן, מתן שמות לרחובות חיפה בתקופת המנדט הבריטי, חיפה - ביטאון העמותה לתולדות חיפה, גיליון 4
- ^ מעוז עזריהו, על שם, הוצאת כרמל, עמ' 153- 188
- ^ מכתב ארגון ותיקי ההגנה בחיפה למזכיר העיר, 16 באפריל 1951, ארכיון עיריית חיפה, תיק 32509
- ^ למשל דוד אסף, סיפורי רחובות: צבי הרמן שפירא, יאנוש קורצ'אק ואֶנְצוֹ סֶרֶנִי, בבלוג "עונג שבת", מאי 2020
- ^
סעיף 235 לפקודת העיריות, בספר החוקים הפתוח
- ^ הדבר עומד בסתירה לרוח הדברים כפי שמופיעים ב"נוהל עבודת ועדת השמות" של אגף הנהלת העיר וקשרי פנים וחוץ.
- ^ מאיה כהן, מעכשיו תתרגלו לשאול: "סליחה, איפה זה רחוב ירדנה ארזי?", באתר ישראל היום, 25 באוקטובר 2021
- ^ שלמה וייס, בקרוב בחיפה: רחובות יעקב שחר ורובי שפירא, באתר וואלה!, 8 באפריל 2021
