שמו מפארים
שמו מפארים
|
|---|
|
שְׁמוֹ מְפָאֲרִים עֲדַת חֶבְלוֹ וְנַעֲרָץ בְּאֶרְאֶלֵּי קֹדֶשׁ הִלּוּלוֹ וּבְהֵיכָלוֹ כָּבוֹד אֹמֵר כֻּלּוֹ קָדוֹשׁ
נִדְבָּרִים יְרֵאָיו בְּהַכְשֵׁר וְיִתָּרוֹן וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן קָדוֹשׁ
נַאֲקַתְכֶם יַאֲזִין שְׁחָקִים שִׁפָּר וְתִיטַב לַה' מִשּׁוֹר פָּר קָדוֹשׁ
נְטִישׁוֹת צָרִים בַּהֲתִזְּךָ לְנַשֵּׁל כִּי לַה' הַמְּלוּכָה וּמֹשֵׁל קָדוֹשׁ
וּנְפָאֲרֶנּוּ תָמִיד בִּדְבִיר מִקְדָּשׁוֹ כִּי זָכַר אֶת דְּבַר קָדְשׁוֹ קָדוֹשׁ
נֶצַח בְּתִתּוֹ לְמַלְכּוֹ עֹז וּמִגְדֹּל בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל קָדוֹשׁ
יֹאמְרוּ תָמִיד הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת בָּאָרֶץ וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ קָדוֹשׁ |
שמו מפארים או אדר והוד הוא פיוט מסוג קיקלר שהתחבר במאה העשירית על ידי רבי שמעון בן רבי יצחק, הנאמר לפי נוסח אשכנז כמעבר לקדושה של יום שני של ראש השנה.
מבנה ותוכן
מבנה הפיוט המקורי הוא בצורת "קיקלר". הקיקלר הוא מבנה פיוטי יחודי, בו הבתים מסודרים במחרוזת תלת-טורית המסודרים לפי סדר אקרוסטיכוני, כאשר בכל בית שלישי הסדר נקטע, והפיוט עובר לסדר אחר, או מבנה אחר חסר סדר[1]. בפיוט 21 בתים מסודרים באקרוסטיכון אלפביתי, ובכל בית שלישי נקטע הסדר על ידי בית בעל סדר אחר. הפיוט בצורתו המלאה כונה "אדר והוד". בימינו נאמרים בקהילות רבות רק שבעת הבתים הקוטעים, שבכל אחד מהם רמוז שם המחבר באקרוסטיכון.
הפיוט מכוון כנגד פסוקי מלכויות, זכרונות ושופרות, כאשר הבית הראשון ("וּבְהֵיכָלוֹ כָּבוֹד אֹמֵר כֻּלּוֹ") הוא כנגד פסוקי המלכויות, השני ("וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן") הוא כנגד הזכרונות, והשלישי ("שַׁפְּרוּ מַעֲשֵׂיכֶם וּבְרִית לֹא-תוּפַר", הרומז לאחת מטעמי השופר -"שפרו מעשיכם") הוא כנגד פסוקי השופרות. בבית הרביעי ("כִּי לַה' הַמְּלוּכָה וּמֹשֵׁל"), החמישי ("כִּי זָכַר אֶת דְּבַר קָדְשׁוֹ"), והשישי (בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל") הסדר חוזר על עצמו. הבית השביעי הוא נעילת הפיוט, והוא עוסק שוב בהמלכת ה', אלא שהפעם ההמלכה היא אוניברסלית ומתארת את מלכות ה' לימות המשיח, אז היא תהיה שווה בפי כל.
אמירת הפיוט
הפיוט נאמר כחלק בסדר קדושתא, הכולל פיוטים לשלשת הברכות הראשונות בתפילת שחרית של יום שני של ראש השנה[2] אולם, כשחל יום ראשון של ראש השנה בשבת, שאז רבים מהפיוטים לא נאמרים בשל היותם נסובים על תקיעת השופר שאינה נוהגת בשבת, מועבר הפיוט אל תפילת שחרית של יום ראשון. במקרה זה מושמט הבית השישי ("שבח"), בשל איזכור תקיעת השופר שבו, ולמחרת הוא נאמר לבדו[3].
לחן
לפיוט לחן מקובל בקרב יהודי אשכנז.[4] הלחן שימש בשימוש משני בהרבה פיוטים שונים, בעיקר בתפילות ימים נוראים. כך למשל קיקלרים אחרים בתפילת יום הכיפורים,[5] קטעי הסליחות מחי ומסי,[6] מכניסי רחמים,[7] מרן דבשמיא ושומר ישראל,[8] הפיוט מלך עליון אל דר במרום,[9] הקטע "יחדשהו" בברכת החודש של חודש אלול,[10] ושיר המעלות לימים נוראים.[11]
בנוסף, הלחן משמש גם לפיוט אנעים זמירות ומוכר בעיקר בשימוש זה.[12][13]
הפיוט "שמו מפארים" הולחן על ידי גולן ואך ובוצע על ידי משפחת ואך בדיסק "פיסת חיים".[14]
קישורים חיצוניים
- שמו מפארים, באתר הזמנה לפיוט
- איתי מרינברג, שמו מפארים - אמנות השיר, באתר הזמנה לפיוט
- שמו מפארים, מילים וביצועים, באתר הפיוט והתפילה
הערות שוליים
- ^ אודות הקיקלר ראו אצל עזרא פליישר, סיני, סיני - סה, ירושלים תרצ"ז - תשס"א, באתר אוצר החכמה.
- ^ ראו אצל דניאל גולדשמידט,, מחזור לראש השנה, עמ' ל"ג, ירושלים תש"ל, באתר אוצר החכמה.
- ^ לבוש, סימן תקפ"ד סעיף א'.
- ^ ניתן להאזין ללחן כאן בדקה 1:28:50 וכאן בדקה 00:43
- ^ הפיוט "אשא דעי למרחוק" והפיוט מערב עד ערב אנצחה
- ^ ראו כאן
- ^ כאן החל מדקה 43:10
- ^ כאן בדקה 1:13:40
- ^ כאן בדקה 17:57
- ^ כאן בעמוד נד
- ^ ראו כאן
- ^ אם כי בין לחן אדר והוד ללחן המוכר של אנעים זמירות יש שינויים קלים.
- ^ כך למשל:
אנעים זמירות, בביצוע אבי ואיתי סנדיק, סרטון באתר יוטיוב
- ^ שמו מפארים באתר הפיוט והתפילה