מחי ומסי
פיוט מחי ומסי
|
|---|
|
מַחֵי וּמַסֵּי מֵמִית וּמֵחֵי |
מַחֵי וּמַסֵּי הוא פיוט סליחות ארמי קדום, שנאמר על ידי יהודי אשכנז, תימן ועדות המזרח[1]. ביהדות תימן הפיוט נאמר כחלק מסדרה של פיוטי מרן דבשמיא[2]. קיימת מחלוקת הלכתית סביב אמירת פיוט זה (כבכל שאר הפיוטים שנכתבו בלשון ארמית), בתפילת יחיד.
תוכן הפיוט
המשפט הפותח וסוגר את הפיוט, "מחי ומסי ממית ומחי מסיק מן שאול לחיי עלמא" מזכיר משפט המופיע בשירת האזינו (ספר דברים, פרק ל"ב, פסוק ל"ט): "אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא", ובתרגום אונקלוס: "אֲנָא מְמִית וּמֵיחֵי, מְחֵינָא וְאַף מַסֵּינָא". נוסח זה מקביל גם למשפט המופיע בתפילת עמידה בברכת גבורות: מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִיחַ יְשׁוּעָה. עניינו של משפט זה להנכיח את יכולתו הגדולה של ה', שבחסדיו תלויים המתפללים אליו, לחיים ולמוות (בדומה לפיוט "כי הנה כחומר").
בדומה לפיוטי סליחות אחרים (כמו "היום הרת עולם" שנאמר במהלכה של תפילת המוסף של שני ימי ראש השנה), גם ב"מחי ומסי" מוצג הקשר הכפול של עם ישראל עם ה' - יחס של בן ועבד כאחת. הפייטן משתמש בשני דימויים אלו, וטוען כי בן שמתנהג לא כשורה (חוטא בהקשר של ה' ועם ישראל), אביו אמנם מלקהוּ אבל בסופו של דבר מרחם עליו, וכך גם לגבי עבד – אדונו מענישו על מעשהו, אך בסופו של דבר סולח לו.
ייתכן כי מחבר התחינה מכוון לדברי הברייתא במסכת קידושין: ”"בנים אתם לה' אלהיכם": בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים אתם קרוים בנים, אין אתם נוהגים מנהג בנים - אין אתם קרוים בנים, דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר: בין כך ובין כך אתם קרוים בנים"”.[3] בכך הפייטן פונה לה', שבידו הכל - החיים והמוות, המכאוב והמרפא - ומבקש ממנו: בין אם אנו כבנים כדעת רבי מאיר ובין אם כעבדים כדעת רבי יהודה, אנא ממך, רחם עלינו בטרם נאבד.[4]
מבנה הפיוט
לעיתים מתגלה בפיוט חריזה קצרה, אך החריזות המקומיות אינן מתפתחות לכדי חריזת הפיוט כולו. משקלו הוא הטעמתי, ושומר לרוב על ארבע מילים מוטעמות בכל צלע. מילים ומיליות קצרות אינן נספרות למניין המילים המוטעמות.[5]
תוכן הפיוט ותרגומו
| טקסט ארמי | תרגום |
|---|---|
| מַחֵי וּמַסֵּי מֵמִית וּמֵחֵי
מַסִּיק מִן שְׁאוֹל לְחַיֵּי עַלְמָא בְּרָא כַּד חָטֵי אֲבוּהִי לַקְיֵהּ אֲבוּהִי דְחַיִּיס אַסֵּי לְכֵאבֵהּ עַבְדָּא דְמָרִיד וְנָפִיק בְּקוֹלָר לְמָרֵהּ תָּאִיב יִתְבַּר קוֹלָרֵהּ בְּרָךְ בֻּכְרָךְ אֲנָן וְחָטֵינָן קַמָּךְ הָא רָוְיָא נַפְשִׁין בְּגִדִּין ומְרַדִּין הָא עַבְדָּךְ אֲנָן וּמְרַדְּנָּן קַמָּךְ הָא בְּבִזְּתָא וְשִׁבְיָא וְהָא בְּמַלְקִיּוּתָא בְּבָעוּ מִנָּךְ בְּמָטוּ מִנָּךְ בְּרַחֲמָךְ דִּנְפִישִׁין אַסֵּי לְכֵאבִין דְּאִתְּקָפוּ עֲלָן עַד דְּלָא נֶהֱוֵי גְמִירָא בְּשִׁבְיָא מַחֵי וּמַסֵּי מֵמִית וּמֵחֵי מַסִּיק מִן שְׁאוֹל לְחַיֵּי עַלְמָא |
מכה ומרפא ממית ומחיה
מעלה מן השאול לחיי עולם בן שחוטא, אביו מלקה אותו אביו מרחם ומרפא לכאבו עבד שמורד יוצא בקולר (נאסר) לאדונו ישוב, ישבור [האדון] קולרו בנך בכורך אנחנו, וחטאנו לפניך הרי רוותה נפשנו מרורים וייסורים הרי עבדך אנו ומרדנו לפניך [הנה נענשנו], אם בביזה, אם בשבי, אם במלקות בבקשה ממך, במטותא ממך, ברחמיך הרבים רפא לכאבינו שתקפו אותנו עד שלא נהיה אבודים בשביינו מכה ומרפא ממית ומחיה מעלה מן השאול לחיי עולם |
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: מחי ומסי |
- טקסט הפיוט, פירוש מילותיו והקלטותיו בלחנים שונים באתר "הזמנה לפיוט"
- יאיר טוקר, אהרון רזאל ויונתן רזאל שרים "מחי ומסי", באתר כיכר השבת, 5 בספטמבר 2015
הערות שוליים
- ^ דניאל גולדשמידט, סדר הסליחות כמנהג פולין ורוב הקהילות בארץ ישראל, ירושלים תש"ל, עמ' יח.
- ^ בעלי משפטי פתיחה וסיום משותפים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל"ו עמוד א'.
- ^ הרב דוד שלוש, סדר סליחות עם ביאור מכתם לדוד, תשנ"ה
- ^ איתי מרינברג, "המבנה, המשקל והחריזה בפיוט 'מחי ומסי'", באתר "הזמנה לפיוט"
