שפרה וינשטוק אשכול
שפרה וינשטוק אשכול (27 בספטמבר 1924 – 2005) הייתה משוררת, סופרת ואמנית מהציבור החרדי.
חייה
ילידת ירושלים, בת למקובל הרב חנוך חיים הכהן - מרבני הונגריה שעזב את כס רבנותו, עלה לירושלים וכיהן בה כראש כולל מונקאטש.
במשך עשרות שנים פרסמה שירים ופרוזה בעיתונות הדתית והכללית, בבטאונים ספרותיים ובשישה ספרים שהוציאה לאור. בשירתה וביצירתה שילבה את עולמה כבת "היישוב הישן" והשתייכותה לצבור החרדי-חסידי יחד עם פתיחות ורגישות לעולם המודרני.
ספריה: "ענבלים" (הוצאת עקד, 1974), "עיר אבנים כחולה" (טרקלין, 1980), "כנגד ארבע בנות" (הוצאת טרקלין, 1982), "הרוח במעגלים" (הוצאת בית היצירה, 1985), "כי זה כל האדם" (הוצאת בית היצירה, 1990), "אש לבנה" (הוצאת מבוע, 2003).
אודות סגנון כתיבתה כתב בן אחיה הרב שמואל אבידור הכהן על גב הספר "ענבלים":
אין בכתיבתה מן החיקוי, מן הרצון להשתייך ל"סגנון" או ל"נוסח" איזה שהוא. היא כולה-היא: אשה-אם בעלת נפש רגישה-מפרכסת, בעלת רקע חד ושורשי. אין בשירתה מן החושניות, בוודאי לא התפרצות של יצרים. נוף ואדם שלה-קדושת צלם האלוקים עוטה אותם. השמחה שלה עצורה במקצת, כיאה למי שגדל ברוח של "וגילו ברעדה", או כשמחתה של אם-יהודיה. העצבות שלה מאופקת, מופנמת, לעולם לא נעדרת גם תפילה ותקווה. ועל הכול - על שירתה כולה-מרחפת רוח של טוב-לב ושל טוהר-לב.
הקורא שיר משיריה, עשוי לראות-לחוש, תוך כדי הקריאה, אשה עבריה הפורשת כפיה לברכה מול נרות-השבת.
בשנת תשמ"ג זכתה בפרס ע"ש השר חיים משה שפירא על ספריה "עיר אבנים כחולה" (שירה) ו"כנגד ארבע בנות" (פרוזה).
הייתה חברה ופעילה בארגונים שונים, ובהם אגודת הסופרים והמשוררים הדתיים ואיגוד נשים יוצרות. כמו כן הייתה חברת מערכת כתב העת לספרות ואמנות "מבוע".
בשנותיה האחרונות עסקה בציור, וציוריה הופיעו בתערוכות ובספר השירה האחרון שהוציאה.
אחד מבניה הוא הסופר והעתונאי החרדי יאיר וינשטוק.
קישורים חיצוניים
- שפרה וינשטוק אשכול, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
- מידע על וינשטוק-אשכול, שפרה, 1924-2005 בקטלוג הספרייה הלאומית
ערך זה הוא קצרמר בנושא משוררים ישראלים ובנושא סופרים ישראלים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.