שריה עופר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שריה עופר
Sraya Ofer.jpg
תמונה זו מוצגת בהמכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 28 בינואר 1952
חיפה
נרצח 11 באוקטובר 2013 (בגיל 61)
כינוי ייה
השתייכות Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg חיל הרגלים
דרגה אלוף-משנהאלוף-משנה
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת יום הכיפוריםמלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונהמלחמת לבנון הראשונה
תפקידים אזרחיים
איש עסקים

שְׂרָיָה (ייה) עופר (28 בינואר 1952 - 11 באוקטובר 2013) היה קצין בצה"ל, מפקד גדוד שקד וממקימי יחידת שלדג. סיים שירותו בדרגת אלוף-משנה, כמפקד חטיבת עזה. נרצח בביתו שבכפר הנופש ברוש הבקעה שבצפון בקעת הירדן.

קורות חייו

שריה עופר נולד בחיפה לחוה ודוד עופר, לימים ניצב במשטרת ישראל.

בשנת 1970 התגייס לצה"ל והתנדב לסיירת חרוב[1]. בסיירת עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר ושירת בבקעת הירדן בתקופת המרדפים[2]. במהלך מלחמת יום הכיפורים היה מפקד בבית ספר למ"כים ויצא עם צוות של מפקדים למלחמה בגזרת סיני. לאחר המלחמה השתחרר מצה"ל, בעקבות נפילתו של אחיו הבכור, והיה חקלאי. בשנת 1979 חזר לצה"ל ונמנה עם מקימי יחידת שלדג[3]. לאחר מכן כיהן במספר תפקידים, בהם: מפקד פלוגה בקורס קציני חי"ר בבית ספר לקצינים, בה"ד 1; מפקד גדוד שקד, ובתפקיד זה השתתף בפינוי ימית בשנת 1982[4]. במלחמת לבנון הראשונה לחם כמפקד גדוד שקד בגזרה המזרחית; כשהקימו מחדש את חטיבת גבעתי כיהן כסגן מפקד החטיבה (בעת שמפקדה היה יהודה דובדבני). תפקידו האחרון בצבא היה כאשר פיקד על חטיבת עזה. השתחרר מצה"ל בדרגת אלוף-משנה.

לאחר שחרורו מצה"ל הקים בשנת 1988 את חברת הדלק ד.ג.ש. בהמשך הקים עסקים נוספים. בשנת 1998 הקים את כפר הנופש ברוש הבקעה בצפון בקעת הירדן. כפר הנופש נסגר לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה באוקטובר 2000. בתחילת המאה ה-21, לאחר שעסקיו כשלו, שקע בחובות, ונעזר בדודו, איש העסקים יולי עופר[5]. בשנת 2003 הועמד לדין על עבירות מס וזוכה מרוב האישומים נגדו[6]. בשנת 2008 הורשע בהדחה בחקירה ושיבוש מהלכי משפט[7], ונדון לשישה חודשי עבודות שירות, שנת מאסר על תנאי וקנס בסך 20 אלף ש"ח.

בלילה שבין 10 ל-11 באוקטובר 2013 שמע רעשים בחצר ביתו שבאתר "ברוש הבקעה" שבצפון בקעת הירדן. הוא יצא מסף הדלת, ושם הותקף למוות בגרזנים על ידי שני פלסטינים. אשתו ברחה ונפצעה קל במהלך בריחתה. שני רוצחיו נלכדו כעבור יומיים על ידי השב"כ[8], וכעבור כחודש פרסם השב"כ שהרצח נעשה על רקע לאומני[9].

משפחתו

אביו, דוד עופר, היה ניצב במשטרת ישראל ואחיהם הבכור של אנשי העסקים סמי ויולי עופר. אחיו הבכור של שריה עופר, רב-סרן יצחק (במבי) עופר, היה טייס קרב. הוא נהרג במלחמת יום הכיפורים, כאשר מטוסו, מדגם A-4 סקייהוק, הופל מעל רמת הגולן ב-11 באוקטובר 1973.

בינואר 1973 נישא לאסתר, ולזוג נולדו חמישה ילדים. בני הזוג התגרשו בשנת 2010[5]. נישא בשנית, למוניק, והתגורר איתה בברוש הבקעה עד ליום רציחתו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אפרת פורשר ודני ברנר, ‏רצח בחצר הבית, באתר ישראל היום, 13 באפריל 2014.
  2. ^ אייל לוי, האיש מן הבקעה: סיפורו של שריה (יאיא) עופר, באתר nrg‏, 19 באוקטובר 2013.
  3. ^ אמיר בוחבוט, עדי חשמונאי ושבתי בנדט‏, חשד לפיגוע בבקעה: אל"מ במילואים הוכה למוות בגרזנים ובמוטות, באתר וואלה!‏, 11 באוקטובר 2013.
  4. ^ מורן אזולאי, שריה פינה את הנגבי מימית: "מלח הארץ", באתר ynet, 11 באוקטובר 2013
  5. ^ 5.0 5.1 חן מענית, ‏בשל חובות כבדים: האם אסתר עופר וילדיה יסולקו מביתם?, באתר גלובס, 20 במרץ 2012.
  6. ^ שני מזרחי, אחיינם של האחים עופר זוכה היום מהתחמקות מתשלום מס, באתר TheMarker‏, 2 במרץ 2011.
  7. ^ הילה רז, אחיינם של האחים עופר הורשע בהדחה בחקירה ושיבוש מהלכי משפט, באתר TheMarker‏, 8 בדצמבר 2008.
  8. ^ אמיר בוחבוט ויהושע בריינר‏, הותר לפרסום: נעצרו חשודים ברצח הקצין בבקעת הירדן, באתר וואלה!‏, 13 באוקטובר 2013
  9. ^ יוחאי עופר, שב"כ: שריה עופר נרצח על רקע לאומני, באתר nrg‏, 14 בנובמבר 2013
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0