רבי ששון בכר משה
| לידה | ה'תקפ"ה |
|---|---|
| פטירה | י"ח בניסן ה'תרס"ג (בגיל 78 בערך) |
| מקום פעילות | ירושלים |
| רבותיו | רבי וידאל קואינקה, רבי דוד חייט |
| תלמידיו | הרב משה עידן הרב שלום הדאיה |
| חיבוריו | "שמן ששון" |
הרב ששון בכר משה (ה'תקפ"ה, 1825 - י"ח בניסן ה'תרס"ג, 15 באפריל 1903), המכונה פריסיאדו ("יקר" בשפת הלאדינו), היה רב ומקובל ירושלמי ממוצא בוסני. מנהיג קהילת וישיבת המקובלים בית אל, ומחבר סדרת הספרים שמן ששון, פרשנות על ספריו של רבי חיים ויטאל.
ביוגרפיה
נולד באורג'וק שבבוסניה, אז בתחומי האימפריה העות'מאנית, למשפחה שייחסה את עצמה לרבי יוסף קארו מחבר ה"שולחן ערוך". בגיל חמש (ה'תק"ץ, 1830) עלתה משפחתו לארץ ישראל. חמש שנים אחריהם, עלה גם אחיו, אפרים בכר משה שהיה אז בגיל 15, ולימים נעשה ראש ישיבה ודיין בירושלים (נפטר בגיל 62 בי"ד בטבת תרמ"ב, 5 בינואר 1882).
בירושלים למד אצל הרב וידאל קואינקה מחשובי "מדרש בית אל" ומראשי ישיבת "חסד אל", מחבר הספר "חוק חיים", ואצל הרב דוד חייט. בשיתוף פעולה עם אחיו הדפיס בירושלים מספר ספרי קבלה של מקובלים שקדמו להם.
בשנת ה'תרמ"ב (1882), בגיל 57 התמנה כראש ישיבת המקובלים בית אל, משרה בה החזיק 21 שנים עד לפטירתו בי"ח בניסן תרס"ג, 15 באפריל 1903. במהלך שנים אלו נסע פעמים רבות לעיראק ולהודו כשד"ר.
הוא נקבר בבית הקברות בהר הזיתים, בחלקת המגא'רים.
בין תלמידיו המקובלים, הרב שלום הדאיה, והרב משה עידאן מתוניסיה.
ספריו
ספריו שמן ששון בארבעה כרכים, כולל י"א חלקים, ובהם פרשנות המקיפה את רוב תורת האר"י:
- חלק א' (תרכ"ט) – על עץ החיים
- חלק ב' (תרל"ד-תרל"ה) – מראה עיניים על שער הכללים ומראה עיניים על שער ההקדמות, ליקוטים משער ההקדמות, מראה עיניים על מבוא שערים, ספר מדרש כונן שמים וסוד החשמל מרבי יוסף גיקטיליא, תשובה לעניין השמיטה
- חלק ג' (תרמ"ה) – שער הכוונות ופתח עיניים
- חלק ד' – על סידור הרש"ש (תרמ"ט). וכן פירוש על פרי עץ חיים ועל עולת תמיד
- חלק ה' (תר"ן) – על שער מאמרי רשב"י
- חלק ו' – על שער מאמרי רז"ל
- חלק ז' – על שער המצוות
- חלק ח' (תרנ"ו) – על שער הפסוקים
- חלק ט' – על ספר הליקוטים
- חלק י' – על הקדמת רחובות הנהר, אליו נלווה גם ספר דרך חיים למוהרח"ו ז"ל
- חלק י"א (תרס"ג) – שער הגלגולים עם הגהותיו של הרב
- (חלק י"ב על שער רוח הקודש חסר)
מלבד סדרת ספריו זו, נמצאה חוברת בכתב ידו, ובה העתקות מספרי קבלה עם הערותיו, ו-48 תשובות שלו בענייני קבלה על שאלות המופיעות בשו"ת חכמי המערב. כתב היד נכתב בצעירותו, ועליו נוספו הגהות בשנותיו המאוחרות, אך הוא לא נדפס עד לשנת תשע"ה.
לקריאה נוספת
- חכם ששון בן משה פרסיאדו, באתר החכם היומי
- שמן ששון הוצאת מדרש ששון, תולדות המחבר (ירושלים: הוצאת מדרש ששון, תשע"ב)
- משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, חלק ב' (עמ' 160)
קישורים חיצוניים
- הפיוט שִׁיר אַגִּיד לָאֵל דָּר חֶבְיוֹן, באתר פיוט
- ששון בכר משה, בספר יהודי המזרח בארץ ישראל, מאת משה דוד גאון, באתר HebrewBooks
- 154, באתר "החכם היומי"
ששון בן משה (1823-1903), דף שער בספרייה הלאומית
| ראשי ישיבת המקובלים בית אל | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
