תג מחיר
ערך זה עוסק בסימון מחיר על גבי מוצר. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו 
תג מחיר הוא תווית המוצמדת למוצר העומד למכירה ומציגה את מחירו.
לסימון שיטתי של תג מחיר על מוצרים רבים משמש "אקדח מחירים" - מכשיר שניתן לציין בו מחיר, וכל הפעלה שלו מדביקה תג שבו נקוב מחיר זה על מוצר אחד. במכירה של מוצרים, כגון ירקות, שבהם הצמדה של תג מחיר לכל מוצר אינה מעשית, מוצב תג המחיר על הדוכן שבו נמכרים המוצרים.
חובת שימוש בתג מחיר
חובת סימון מחירים בדרך זו או אחרת, למשל בסימון על המדף, קיימת במידה מסוימת במדינות רבות. אולם חובה גורפת של שימוש בתג מחיר על כל מוצר נהוגה כמעט רק בישראל[1]. במדינות אחרות בהם הייתה נהוגה חובת שימוש בתג מחיר, ניתנו הקלות לחנויות שענו על תנאים שונים, כמו שימוש בעזרים אלקטרוניים להצגת מחירים או שנמצאו בביקורת שהמחירים אצלם היו ברמת דיוק סבירה[2]. במרץ 2011 ביטלה מישיגן את חובת השימוש בתג מחיר על כל מוצר, בהמלצת מושל המדינה, אשר טען שהחוק מיושן, בלתי יעיל וגורר מחירים גבוהים יותר לצרכנים[3].
תג המחיר מציג את המחיר בצורה גלויה, הניתנת לקריאה על ידי אדם, אך פעמים רבות אינו משמש את הקופה, שבה מזוהה המחיר לפי קוד המוצר, ובפרט באמצעות ברקוד. לפיכך נוצר לעיתים חוסר התאמה בין המחיר שהוצג לקונה בתג המחיר ובין המחיר שנרשם בקופה לפי קוד המוצר.
מחקר שנעשה באזור מפגש המדינות ניו יורק, ניו ג'רזי וקונטיקט בארצות הברית מצא שהמחירים בחנויות בהם יש חובת סימון מוצרים גבוהים בכ-20-25 סנט למוצר כך שהמחירים גבוהים בכ 8-9.6% באזורים בהם נהוגה חובת סימון מוצרים. עלות זאת לצרכן גבוהה בסדר גודל מהתועלת האופטימית ביותר מהשימוש בתגי מחיר על כל מוצר, כך שהצרכן ככל הנראה ניזוק מחובת סימון מוצרים בתגי מחיר[2].
בישראל
סעיף 17ב לחוק הגנת הצרכן[4] קובע חובה של הצגת מחיר למוצר:
- (א) עוסק המציע, המציג או המוכר טובין לצרכן יציג על גביהם או על גבי אריזתם את מחירם הכולל.
- (ב) הצגת המחיר כאמור בסעיף קטן (א) תהיה -
- (1) של המחיר הכולל בלבד, ורק במטבע ישראלי;
- (2) במקום הנראה לעין, בספרות ברורות וקריאות.
- (ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו גם על טובין המוצגים על ידי עוסק לראווה בכל דרך שהיא, באופן הנותן יסוד להניח שהטובין, או טובין הדומים להם, מוצעים על ידיו לצרכן למכירה.
- (ד) המחיר המחייב של טובין יהיה המחיר שהוצג עליהם בהתאם להוראות סעיף זה, אף אם מחירם בקופה גבוה מהמחיר האמור.
בתקופה של שינויי מחיר תכופים עקב אינפלציה, וכן בעקבות שינוי שיעור המע"מ, המצריך שינוי כל תגי המחיר, נגרמת לסוחרים טרחה רבה. עקב כך קיימת בקרבם התנגדות לחובת סימון המחירים[5].
משמעות מושאלת
בהשאלה משמש המושג "תג מחיר" לציון עונש שיוטל על אויב עקב מעשה מלחמה או טרור שביצע. דוגמה: בעקבות מתקפת הטרור בדרום ישראל אמר שר הביטחון, אהוד ברק: "יהיה תג מחיר על האירוע הזה"[6]. בקרב הימין הקיצוני בישראל מתקיימת דרך פעולה הקרויה "תג מחיר", שבמסגרתה נערכות פעולות אלימות נגד פלסטינים ונגד משטרת ישראל וצה"ל[7].
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תג מחיר |
הערות שוליים
- ^ מחקר: ברוב מדינות העולם לא חלה חובת סימון מחירים על מוצרים בחנויות, באתר גלובס, 16 ביולי 2008
- ^ 2.0 2.1 Mark Bergen, Daniel Levy, et al., When Little Things Mean a Lot: On the. Inefficiency of Item-Pricing Laws, Journal of Law and Economics, Vol. 51, May 2008, pages 209-249
- ^ Change to item pricing law will help consumers save, make businesses more competitive, March 29, 2011, Michigain's Official Web Site
- ^ חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, באתר של משרד התמ"ת
- ^ יעל אונגר, סימון מחירים: לא מוותרים לקופאית, באתר ynet, 13 ביוני 2000
- ^ אטילה שומפלבי, השר ברק: מקור הטרור בעזה, נגיב במכה חזקה, באתר ynet, 18 באוגוסט 2011
- ^ יהושע בריינר, כך פיצחו "שייקה" ו"גורדון" את הימין הקיצוני, באתר וואלה!, 6 בפברואר 2014.
