תטא בעגלון
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
θ בעגלון הוא הכוכב השלישי בבהירותו בקבוצת הכוכבים עגלון עם בהירות מדרגה 2.62 (אם לא מחשיבים את אל-נאת' שהיה בעבר חלק מהקבוצה, אך הועבר לקבוצת שור). הקו המחבר את θ בעגלון עם מנקלינן (β בעגלון) מצביע על כוכב הצפון.
תכונות
θ בעגלון הוא כוכב הסדרה הראשית לבן מסוג ספקטרלי A0 VpSi, שכן ספקטרום הקרינה שלו מראה על נוכחות חריגה בגודלה של צורן, כרום וברזל.[6] מסתו מעט פחות מ-2.5 מסות שמש, רדיוסו כ-5.5 רדיוסי שמש, טמפרטורת פניו כ-10,000 קלווין והוא מאיר בעוצמה של פי 200 מעוצמת ההארה של השמש באור נראה ובערך פי 260 בתוספת הקרינה בתחום העל-סגול.[2] בנוסף θ בעגלון פולט גם קרינת X חזקה מהרגיל לכוכב מסוגו.[7] ככל הנראה הסיבה לקרינה זו, כמו גם הסיבה לשכיחות החריגה של יסודות מסוימים בשכבותיו החיצוניות, היא שדה מגנטי חזק שנוצר כתוצאה מסיבוב מהיר של הכוכב על צירו, שמגיע למהירות של כ-77 קילומטרים בשנייה, כך שהוא משלים סיבוב שלם ב-3 ימים, 14 שעות ו-50 דקות.[2] השדה המגנטי אינו אחיד וגורם לכך שגם בהירותו של הכוכב אינה אחידה ולכן בהירותו משתנה במספר מאיות של דרגת בהירות במחזוריות זהה לזמן הסיבוב שלו, ובשל כך הוא מסווג כמשתנה α2 בכלבי ציד.[8]
θ בעגלון B
במרחק של כ-3.75 שניות קשת מ-θ בעגלון יש כוכב נוסף עמום יותר עם בהירות מדרגה 7.14 שנקרא θ בעגלון B. כוכב זה הוא כוכב הסדרה הראשית צהוב מסוג ספקטרלי G2 V, דומה לשמש, אך בהיר ממנה. מסתו מוערכת בכמסת שמש אחת ונראה שהוא מקיף את הכוכב הראשי במסלול קרוב למעגלי שרדיוסו כ-190 יחידות אסטרונומיות (יותר מפי 4 מהמרחק של פלוטו מהשמש) ובזמן הקפה של כ-740 שנים.[4]
קישורים חיצוניים
- θ בעגלון באתר של ג'ים קלר
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 SIMBAD: θ Aurigae
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 P. North: Do Si stars undergo any rotational braking?, Astronomy & Astrophysics, vol. 334, p. 183 (1998)
- ^ 3.0 3.1 T. W. Edwards: MK classification for visual binary components (as ADS 4566), The Astronomical Journal Vol. 81, No. 4, p. 246 (1976)
- ^ 4.0 4.1 S. J. Adelman, H. Hensberge & W. van Rensbergen: General study of the apparently average magnetic AP star Theta Aurigae. I - Data and method, Astronomy & Astrophysics Supplement Series, vol. 57, p. 128 (1984)
- ^ לפי סוג ספקטרלי
- ^ J. B. Rice & W. H. Wehlau: The range of abundances of iron, chromium, and silicon over the surfaces of the CP stars Epsilon Ursae Majoris and Theta Aurigae, Astronomy & Astrophysics, vol. 246, no. 1, p. 195 (1991)
- ^ C. Schröder & J. H. M. M. Schmitt : X-ray emission from A-type stars, Astronomy & Astrophysics, Vol. 475, Iss. 2, p. 677 (2007)
- ^ General Catalogue of Variable Stars: θ Aurigae
| הכוכבים הבולטים בקבוצת עגלון | ||
|---|---|---|
|
