ליל תיפח
ליל תיפח הוא כינוי בעולם הישיבות הליטאי לליל יום ההולדת ה-20 של גברים רווקים (בחורים).
המנהג ומקורו
גיל עשרים מוזכר בתלמוד הבבלי כתאריך יעד לנישואין שאין לאחר את זמנם מעבר לו[1]. לפי ספר "הפרדס"[2], על גבר שלא נישא עד הגיעו לגיל זה, להישאר ער ולעסוק בלימוד תורה במשך כל הלילה.
לפי המסורת, נשלמת דעתו של האדם רק עם מלאת לו עשרים שנים, ועונשי כרת ומיתה בידי שמים אינם חלים על אדם צעיר מגיל זה. על בסיס זה, נועד המנהג לפתוח את שנות בגרותו של האדם בדרך טובה[3]. סיבה נוספת למנהג, שמכאן גם נובע שמו, היא תיקון לקללה המוזכרת כלפיו בתלמוד ולפיה אומר עליו הקדוש ברוך הוא: ”תיפח עצמותיו!”[1] - לפי ההלכה הותר לדחות את גיל הנישואין לצורך לימוד תורה[4], ובלימוד לילי זה, מצהיר הלומד על כוונתו להתמיד בלימוד התורה[5].
ביקורת
יישום המנהג באופן גורף עורר ביקורת מצד רבנים, הרב שלמה וולבה במכתביו[דרוש מקור] כתב שזה מנהג אישי המתאים רק לבחור המרגיש בעצמו צורך לקיימו. הרב שלמה זלמן אוירבך העיר לבחור שעדיף שיישן באותו לילה בזמן השינה וכך ילמד טוב יותר ביום המחרת[6]. רבי סנדר ארלנגר [7]התנגד בספרו למנהג ונקט שאין לו שחר, לדידו מי שלא התאפשר לו להינשא עד גיל זה אין לו תיקון אלא בתפילות שלא יכשיל אותו יצרו הרע, אף הרב שך התנגד למנהג זה[8].
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף כ"ט עמוד ב'.
- ^ של המקובל הליטאי, רבי אריה ליב אפשטיין.
- ^ על כך ראו: חסד לאברהם, בעין הקורא נהר נ"ו; מובא גם בספר ערבי נחל (פרשת שמיני). ונתיבות שלום מכתבי קודש מכתב קיג, בשם רבי חיים ויטאל.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות אישות, פרק ט"ו, הלכה ב'.
- ^ על טעמים אלו, ראו: פנחסי, תורת הישיבה, ירושלים תשס"ו, פרק כב: ענייני שידוכין ונישואין - ליל שנת עשרים. עמ' רפו.
- ^ הליכות שלמה - תפילה, פרק ה', הערה 56. וכך נקט גם הרב יעקב משה הלל, וישב הים, ח"ב, סימן יב.
- ^ הרב חזקיהו אלכסנדר סנדר ארלנגר, טהרת התורה, מעלות הטהרה ח"ג, בני ברק תשס"ה, מאמר י"א, אות יא.
- ^ אורחות הישיבה[דרוש מקור מלא]
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
