תל קירי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תל קירי הוא אתר ארכאולוגי בקצהו הדרום מערבי של עמק יזרעאל, בתחום קיבוץ הזורע. כיום כל שטחי האתר קבורים מתחת לבתי הקיבוץ.

החפירות העיקריות באתר התנהלו לפני הקמת שכונת מגורים חדשה בקיבוץ בשלוש עונות בין השנים 1975–1977 בהנהלת אמנון בן-תור. בחפירות נעשו במסגרת פרויקט של מחקר אזורי בסביבות תל יקנעם. תל קירי היה האתר הראשון שנחפר והחפירות הראו תוצאות משמעותיות. התגלית העיקרית היא שרידי כפר מתקופת הברזל, שהתקיים באופן רצוף ללא הפרעה לאורך כל התקופה ואפשר לחוקרים ללמוד על תושבי ארץ ישראל הכפריים שהיוו מרבית האוכלוסייה, נושא שעד אז לא נחקר במיוחד. תגלית מתקופה זו שקיבלה תשומת לב היא שרידי בית מגורים רגיל ובו עדויות לפולחן ביתי. בנוסף התקיימו באתר יישובים מן התקופה הניאולותית המאוחרת ועד התקופה הרומית-ביזנטית.[1]

שטח האתר הוא בין 10 ל12 דונם, אך בעת תחילת החפירות, שני שלישים מהאתר כבר היו חסומים לחפירה בגלל בניה של בתי מגורים בקיבוץ הזורע ולכן החפירה באתר הייתה למעשה חפירת הצלה לפני שהבתים בקיבוץ כיסו את כל שטח האתר. האתר אינו תל רגיל, אלא טראסה מאורכת למרגלות מדרונו המזרחי של הר הכרמל לכיוון העמק. סחף מהגשם, כמו גם עבדות פילוס למטרת בנייה פגעו קשות באתר והשכבות המאוחרות באתר מימי הביניים נעלמו לחלוטין בחלק מהאתר שנחפר. מקור המים של אותו יישוב הם בנחל השופט הזורם למרגלות האתר והמעיינות המצויים מדרום לו.[2]

השרידים מתקופת הברזל

היישוב מתקופת הברזל נחקר בעיקר בחלקו המזרחי של האתר. שכבות היישוב נערמו לעובי של 3 מטר וכללו שלבי בנייה רבים המתוארכים לבין המאה ה-12 לפנה"ס ועד המאה ה-8 או ה-7 לפנה"ס (מתחילת תקופת הברזל וכמעט עד סוף התקופה עם הכיבוש הפרסי של ארץ ישראל). מאחר שמדובר ביישוב קטן ולא מבוצר, מדובר ביישוב כפרי, אך גודלם של המבנים מעיד על כך שמדובר ביישוב משגשג. יכול להיות גם ששטח האתר שנחפר מייצג רק חלק מהכפר שבו חיו תושבים אמידים יותר. מרבית הבניה נעשתה באבני גוויל - אבנים לא מסותתות, אך היה גם שימוש בלבנים בגדלים שונים. גגות הבתים היו עשויים מקנים וענפים המצופים בטיח. רוב המבנים שנחשפו היה בתי מגורים פרטיים, פרט לשני מבנים גדולים יחסית ומבנה רגיל שבו נמצאו שרידי פולחן. באתר נמצאו מספר רב של מתקנים חקלאיים המתאימים ליישוב חקלאי כגון ממגורות. פרט לכלים יומיומיים שנמצאו באתר נמצאו גם כלי יוקרה, כלים בסגנון פלשתי וכלים בסגנון אשורי.[3]

הערות שוליים

  1. ^ אמנון בן-תור ואחרים, "מחקר איזורי בתל יקנעם וסביבתו", קדמוניות, חוברת 77/78, 1987, עמ. 3
  2. ^ אמנון בן-תור, "החפירות בתל קירי שבקיבוץ הזורע בשנים 1975-1976", קדמוניות, שנה י', חוברת 1 (37), 1977, עמ. 24
  3. ^ אמנון בן-תור, 1977, עמ. 25-26
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0