תפילת נדבה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תפילת נדבה בהלכה היא תפילה שבאה מרצונו של המתפלל מעבר לשלוש התפילות הקבועות (שחרית, מנחה וערבית). בפרטי ההלכות קשורה תפילת הנדבה לקרבן נדבה.

מקורות ופרטי דינים

המקור לתפילת הנדבה הוא בדברי רבי יוחנן לפיהם אדם רשאי להוסיף תפילות ככל שירצה[1]: ”ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו.”

בפרטי הדינים של הלכה זו כתבו הראשונים כמה חילוקים[2]:

  • כאשר יש לאדם ספק האם התפלל או לא, הוא רשאי להתפלל תפילה נוספת מבלי לחדש בה דבר, בהסתמך על ההיתר להתפלל תפילת נדבה.
  • כאשר ברור לו שכבר התפלל והוא רוצה להתפלל תפילה נוספת, עליו לחדש משהו בתפילתו. ללא חידוש דומה התפילה הנוספת להקרבת שני תמידים כקרבן תמיד של שחר, שיש בה משום בל תוסיף.
  • בתפילת מוסף אין להתפלל תפילת נדבה[3]
  • בשבת וביום טוב אין מתפללים תפילת נדבה, כיון שאין קרבנות נדבה קרבים בימים אלה[4].
  • הרא"ש כתב שרק מי שמכוין היטב בתפילותיו רשאי להתפלל תפילת נדבה[5]: ”ואני אומר שיש לאדם ליזהר שלא יתפלל נדבה בלא חידוש וגם צריך שיהא מכיר את עצמו זריז וזהיר ואמיד בדעתו שיוכל לכוין בתפלתו מראש ועד סוף, אז קרינן ביה נְדִיב לֵב עֹלוֹת[6] אבל אם אין יכול לכוין יפה קרינן ביה לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם[7] והלואי שיוכל לכוין יפה בשלש תפלות הקבועות ליום.”

תפילת תשלומים כתפילת נדבה

במקרים מסוימים יש להתפלל תפילות התשלומים כתפילת נדבה:

  • אם החסיר שתי תפילות או יותר, לדעת חלק מהראשונים ניתן להשלים רק תפילה אחת, ונפסקה ההלכה כשיטה זו, שיוכל להשלים רק את התפילה האחרונה שהחסיר, אך נכון שישלים גם את יתר התפילות כשהוא מתנה שאם פטור הוא מהתפילות תחשבנה כתפילת נדבה, ועליו לחדש דבר בכל תפילה כזו[8].
  • שכח יעלה ויבוא בתפילת מנחה בראש חודש, ובערבית כבר אינו ראש חודש, מתפלל פעמיים עמידה בערבית, כיון שלא יזכיר "יעלה ויבוא" יש ספק האם הוא מתקן את מה שהחסיר בתפילה הראשונה, לכן יתפלל את התפילה השנייה כנדבה, והוא פטור מלחדש בה דבר[9].

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"א עמוד א'
  2. ^ ראו בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן ק"ז, סעיף א'
  3. ^ לגבי טעם הדבר נאמרו כמה דרכים. יש שקשרו זאת לכך שקרבן מוסף אינו בא בנדבה. ראו משנה ברורה לשולחן ערוך, אורח חיים, סימן ק"ז, סעיף א' סעיף קטן ג
  4. ^ הטור הביא את הפרט הזה בשם יש אומרים, והשולחן ערוך פסק כדעה זו
  5. ^ תשובת הרא"ש מובאת בטור אורח חיים סימן קז, וכמותה פסק בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן ק"ז, סעיף ד'
  6. ^ ספר דברי הימים ב', פרק כ"ט, פסוק ל"א
  7. ^ ספר ישעיה, פרק א', פסוק י"א
  8. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ק"ח, סעיף ה'.
  9. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ק"ח, סעיף י"א. אם ראש חודש חל ביום ששי, לא ישלים (משנה ברורה שם סעיף קטן לו על פי שו"ת זרע אמת המובא בשערי תשובה
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0