תרודאנת
 | |
| מדינה |
 מרוקו |
|---|---|
| מחוז | תארודאנת |
| גובה | 238 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 80,141 (2014) |
| קואורדינטות | 30°28′16″N 8°52′50″W / 30.470997°N 8.8806°W |
|
(למפת מרוקו רגילה) | |
תרודאנת (נכתבת גם: תארודאנת, תרודאנט, תרודנט. בערבית: تارودانت; בברברית: ⵜⴰⵔⵓⴷⴰⵏⵜ; באנגלית: Taroudant), היא העיר המרכזית בעמק הסוס שבדרום מרוקו. היא ממוקמת מזרחית לאגאדיר בדרך ורזאזאת ומערבית למדבר סהרה ומדרום למרקש. העיירה ידועה בכינוי ה"סבתא של מרקש", מפני שהיא דומה למרקש אך קטנה יותר, ושלא כמו מרקש, כמעט כל העיר תרודאנת מוקפת חומה. במאה ה-16 השתמשה השושלת הסעדית בתרודאנת כבירתה, לפני שהעבירה את מושבה המלכותי למרקש. תרודאנת ידועה במלאכות המקומיות שלה, הכוללות תכשיטים ושטיחים.
היסטוריה
העיירה נכבשה על ידי המורביטון בשנת 1056. אירוע קשה היה טבח אוכלוסייתה על ידי מולאי איסמעיל בשנת 1687. בהובלת העלווים התנגדה העיר לשליטה מלכותית. אזרחים כרתו ברית עם אחמד בן מחרז, אחיינו המתנגד של מולאי איסמעיל. כיום העיר היא עיירת שוק (מסחר) ראויה לציון, ויש בה שווקים ליד כל אחת משתי הכיכרות המרכזיות שלה, "אסרג" ו"טלמוקלט". יש גם שוק שבועי מחוץ לחומות העיר, בסמוך לרובע האוניברסיטאות העתידי. אורכם של חומות העיר כמעט 6 ק"מ. הן מכילות מבצרים ובהן תשעה שערים שעדיין נמצאים בשימוש. מחוץ לחומה ישנו מפעל בורסקאות קטן לעיבוד עורות, העוסק בעיקר בייצור ציוד עבור רכיבה על גמלים, כגון: סנדלי עור גמלים, תיקי עור וחגורות ייעודיות. בשוק הברברי, המכונה ג'נאן אל-ג'אמי, נמכרים גם תבלינים ופירות יבשים, אך בעיקר בגדים ומוצרי בית. לעומתו השוק הערבי מתמחה בעבודות יד כמו: טרקוטה, ברזל יצוק, כלי חרס, פליז ונחושת, עור, שטיחים ותכשיטים.[1]
יהודי תרודאנת
ראשית התיישבות היהודים בחבל הסוס הייתה לפני מאות שנים. רבי יעקב משה טולידאנו לומד מדברי מר זוטרא, בתלמוד בסנהדרין צז א, שדעתו כי עשרת השבטים האבודים גלו לאזור הסוס. בשנת ה'שי"ח (1556) כבשו הטורקים את האזור והתעללו ביהודים בשל תמיכתם במושל המרוקאי. בשנת ה'שנ"ח (1598)פקדו את תרודאנת רעב ומגפה שגרמו ליהודי העיר לגלות אל העיר אקקא. בשנת ה'ש"ע (1610) גלו מיהודי העיר אל העיר תמגראת. בין הגולים היה רבי יעקב איפרגאן, תלמידו של רבי משה בן מימון אלבאז, מחבר הספר "היכל הקודש", שהיה אף הוא מחכמי העיר במאה ה-16 וסביבו התאספו חכמים ויוצרים מקובלים.
לקריאה נוספת
- יעקב משה טולידאנו נר המערב עמ': 2, 94 - 95, 107, ירושלים תרע"א
- אורי חנניה אלנקווה "חבל הסוס והעיר תרודאנת" ו"מבוא" - היכל הקודש, ירושלים תשס"ה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ המידע מבוסס על ויקיפדיה האנגלית.
