פרס אבל
 | |
| מדליית פרס אבל |
פרס אָבֶּל (בנורווגית: Abelprisen) הוא פרס יוקרתי המוענק מדי שנה על ידי מלך נורווגיה מאז 2003, למתמטיקאים מכל העולם בעלי הישגים בולטים ויוצאי דופן.
הפרס נחשב כיום כיוקרתי ביותר מבין הפרסים הבינלאומיים המוענקים למתמטיקאים.[1][2], ונחשב מקביל לפרס נובל (שאינו כולל קטגוריית מתמטיקה).
היסטוריה של הפרס
ב-1897, סמוך להופעתו של פרס נובל, ביקש המתמטיקאי הנורווגי סופוס לי לייסד קרן לזכר נילס אבל, שתעניק פרס מתמטי אחת לחמש שנים; לי מת ב-1899, לפני שהספיק להוציא את הרעיון אל הפועל. שלוש שנים אחר-כך, לרגל שנת המאה להולדתו של אבל, אימץ אוסקר השני, אז מלך שוודיה ונורווגיה, את הרעיון; ואולם, בעקבות הפיצול בין שתי המדינות ב-1905, לא יצאה התוכנית אל הפועל. המדינאי הנורווגי פריטיוף ננסן כתב אז כי "פרס אבל עלה השמימה יחד עם האיחוד".
מאה שנים אחר-כך נוערו התוכניות הישנות ואושרו על ידי ממשלת נורווגיה, והחל משנת 2003 האקדמיה הנורווגית למדעים ולאמנויות מכריזה מדי שנה על הזוכה שנבחר על ידי ועדה של חמישה מתמטיקאים בינלאומיים.
הפרס הכספי לזוכה הוא 7.5 מיליון כתר נורווגי, נכון ל-2019 שוויו כ-2.7 מיליון ש"ח.
הזוכים בפרס
| שנה | מקבלי הפרס | מדינה | פרטים |
|---|---|---|---|
| 2003 | ז'אן-פייר סר | צרפת | עבור תפקיד המפתח שמילא בעיצובם המודרני של תחומים רבים במתמטיקה, לרבות טופולוגיה, גאומטריה אלגברית ותורת המספרים. |
| 2004 | מייקל עטיה איזדור זינגר |
הממלכה המאוחדת / לבנון ארצות הברית |
על גילוי משפט האינדקס והוכחתו, משפט המקשר בין טופולוגיה, גאומטריה ואנליזה, ועל תפקידם יוצא הדופן בבניית גשרים חדשים בין המתמטיקה לפיזיקה התאורטית. |
| 2005 | פיטר לקס | הונגריה / ארצות הברית | על תרומתו פורצת הדרך לתאוריה וליישום של משוואות דיפרנציאליות חלקיות, ולחישוב הפתרונות שלהן. |
| 2006 | לנארט קרלסון | שוודיה | על תרומותיו המעמיקות והיסודיות לאנליזה ההרמונית ולתאוריה של מערכות דינמיות חלקות. |
| 2007 | סריניוסה ואראדהאן Sathamangalam R. Srinivasa Varadhan | הודו / ארצות הברית | על תרומותיו הבסיסיות לתורת ההסתברות ובפרט על יצירת תאוריה מאוחדת של סטיות גדולות. |
| 2008 | ג'ון תומפסון ז'ק טיץ |
ארצות הברית / צרפת | על הישגיהם המעמיקים באלגברה ובפרט על עיצובה המודרני של תורת החבורות. |
| 2009 | מיכאיל גרומוב | רוסיה / צרפת | על תרומותיו המהפכניות לגאומטריה. |
| 2010 | ג'ון טייט | ארצות הברית | על השפעתו המתמשכת והעצומה בתחום תורת המספרים. |
| 2011 | ג'ון מילנור | ארצות הברית | על תגליות חלוציות בטופולוגיה, גאומטריה ואלגברה. |
| 2012 | אנדרה סמרדי (Endre Szemerédi) | הונגריה | על תרומתו למתמטיקה בדידה ולמדעי המחשב התאורטיים ולאות הוקרה על ההשפעה העמוקה והמתמשכת של תרומות אלה. |
| 2013 | פייר דלין | בלגיה | עבור התרומה לגאומטריה האלגברית ועל ההשפעה שלה על תורת המספרים, תורת ההצגות ותחומים הקשורים. |
| 2014 | יעקב סיני | ארצות הברית / רוסיה | על תרומותיו היסודיות למערכות דינמיות, תורה ארגודית ופיזיקה מתמטית. |
| 2015 | ג'ון פורבס נאש ולואי נירנברג | ארצות הברית וקנדה | על תרומותיהם היסודיות למשוואות דיפרנציאליות חלקיות לא ליניאריות. |
| 2016 | אנדרו ויילס | ארצות הברית | הוכיח את השערת טניאמה-שימורה אשר גררה את נכונות המשפט האחרון של פרמה. |
| 2017 | איב מאייר | צרפת | על תרומתו המרכזית בפיתוח תורת הגלונים (Wavelets). |
| 2018 | רוברט לנגלנדס | קנדה | על גילוי הקשר בין תורת המספרים, תורת ההצגות ותבניות אוטומורפיות. |
| 2019 | קארן אולנבק | ארצות הברית | על תרומותיה למשוואות דיפרנציאליות חלקיות גאומטריות, תורת כיול ומערכות אינטגרביליות ועל השפעת עבודתה על אנליזה מתמטית, גאומטריה ופיזיקה מתמטית |
| 2020 | הלל פורסטנברג וגריגורי מרגוליס (אנ') | ישראל, ארצות הברית | על השימוש החלוצי של שיטות מתורת ההסתברות והדינמיקה בתורת החבורות, תורת המספרים וקומבינטוריקה |
ראו גם
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
- String Module Error: Target string is empty.html פרס אבל, באתר MathWorld (באנגלית) המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.
הערות שוליים
- ↑ IREG Observatory on Academic Ranking and Excellence. IREG List of International Academic Awards (PDF). Brussels: IREG Observatory on Academic Ranking and Excellence. נבדק ב-3 במרץ 2018.
{{cite book}}: (עזרה) - ↑ Zheng, Juntao; Liu, Niancai (2015). "Mapping of important international academic awards". Scientometrics. 104 (3): 763–791. doi:10.1007/s11192-015-1613-7.
פרס אבל27511813