יום ליבשה
יום ליבשה
|
---|
יוֹם לַיַּבָּשָׁה נֶהֶפְכוּ מְצוּלִים, שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים: יוֹם בְּצַר נִכְבַּדְתָּ וְאֵלַי נֶחְמַדְתָּ, וְלָךְ עֹז יִסַּדְתָּ מִפִּי עוֹלֲלִים:[א] הִטְבַּעְתָּ בְתַרְמִית רַגְלֵי בַת עֲנָמִית, וַּפַעֲמֵי שׁוּלַמִּית יָפוּ בַנְּעָלִים:[ב] וְכָל רֹאַי יְשִׁירוּן בְּעֵת הוֹדִי יְשׁוּרוּן, אֵין כָּאֵ-ל יְשֻׁרוּן וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים:[ג] דְּגָלַי כֵּן תָּרִים עַל הַנִּשְׁאָרִים, וּתְלַקֵּט פְּזוּרִים כִּמְלַקֵּט שִׁבֳּלִים:[ד] הַבָּאִים עִמְּךָ בִּבְרִית חֹתָמְךָ, וּמִבֶּטֶן לְשִׁמְךָ הֵם נִמֹּלִים: הֶרְאוּ אֹתֹתָם לְכָל רֹאֶה אוֹתָם[ה], וְעַל כַּנְפֵי כְסוּתָם יַעֲשׂוּ גְדִלִים: לְמִי זֹאת נִרְשֶׁמֶת הַכֶּר נָא דְּבַר אֱמֶת, לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים:[ו] וְשׁוּב שֵׁנִית לְקַדְּשָׁהּ וְאַל תּוֹסֶף לְגָרְשָׁהּ, וְהַעֲלֵה אוֹר שִׁמְשָׁהּ וְנָסוּ הַצְּלָלִים:[ז] יְדִידִים רוֹמֲמוּךָ בְּשִׁירָה קִדְּמוּךָ, מִי כָמֹכָה אֲדֹנָי בָּאֵלִים:[ח] |
יום ליבשה הוא פיוט שחיבר רבי יהודה הלוי, בסגנון אקרוסטיכון כאשר השורות פותחות באותיות שמו של המשורר. במקור הפיוט חובר ליום שביעי של פסח, אך הוא הועבר בחלק מהמנהגים גם לשבת שירה. בשל בית העוסק בברית מילה (המתחיל באות ה') נוסף הפיוט במנהגים מסוימים גם לפיוטי ברית מילה, ונהוג לשיר אותו בסעודת הברית.
תוכן וסוג הפיוט
פיוט 'יום ליבשה' נהוג לאומרו באשכנז[1], והוא מסוג פיוטי ה"גאולה"[2], כלומר שיר שנועד להיות חלק מהתפילה, מיד לפני החתימה של ברכת "גאולה", הנאמרת לאחר קריאת שמע. בחלק מהנוסחות צורף לו המשפט "בגלל אבות תושיע בנים ותביא גאולה לבני בניהם", שהוא בעצם חלק מנוסח התפילה האשכנזי בימים בהם אומרים פיוט.
יש שהצביעו על כך שכל חרוז של הפיוט מסתיים במלים 'שירה חדשה שבחו גאולים', וזה מצביע לעובדה שאולי כוונת הפייטן הייתה לאומרו בתור פיוט מי כמוך, כלומר לפני שירה חדשה שבחו גאולים, סוג פיוט שהיה ידוע בספרד אבל לא באשכנז[3].
במקור, יועד השיר, אשר עוסק בקריעת ים סוף שארעה לבני ישראל בזמן יציאת מצרים, ליום שביעי של פסח, שהוא היום שבו אירע מעשה זה.
נושאי הפיוט הם השבח והתהילה לה' על ישועת עם ישראל ביציאת מצרים ובקריעת ים סוף. השיר מאזכר פסוקים ופרשיות משלל ספרי התנ"ך.
גרסאות שונות
ים ליבשה - בספר משנה ברורה כתב שרק ביום שביעי של פסח שהוא יום קריעת ים סוף, יש לומר 'יום ליבשה', אך בשאר הימים יש לומר 'ים ליבשה'[4].
זמני אמירתו
כאמור הפיוט שעוסק בקריעת יום סוף, נועד במקור לתפילת שחרית של שביעי של פסח, אך כיום נהגו לשיר אותו גם בסעודת ברית מילה, מאחר שבסופו נזכרה מצוות ברית מילה, ('ומבטן לשמך הם נמולים'). כמו כן לפי מנהג אשכנז המזרחי, אומרים אותו לפני גאל ישראל גם בשבת ברית ובשבת בשלח[5].
הפיוט "יום ליבשה" נעשה אהוד והולחן בתפוצות ישראל, בקהילות ספרדים ואשכנזים[6][7].
קישורים חיצוניים
- יום ליבשה, באתר הזמנה לפיוט
- ביצוע לפיוט באתר המוזיקה של הספרייה הלאומית
- פיוט "י[ו]ם ליבשה" בפורום אוצר החכמה
ביאורים
- ↑ על פי פסוק בספר תהילים, פרק ח', פסוק ג'.
- ↑ רומז לפסוק בשיר השירים: "מה יפו פעמיך בנעלים".
- ↑ על פי ספר דברים פרק לב.
- ↑ על פי מגילת רות.
- ↑ רומז לפסוק בספר תהילים, פרק ע"ד, פסוק ט'.
- ↑ על פי ספר בראשית, פרק ל"ח.
- ↑ על פי מגילת שיר השירים, פרק ד', פסוק ו'.
- ↑ על פי ספר שמות, פרק ט"ו, פסוק י"א.
הערות שוליים
- ↑ במנהג פפד"מ וקצת קהילות אשכנז המערבי, אין אומרים אותו. עיינו דבר קהלת, פפד"מ תרכ"ב, עמ' 435, שלא מזכיר אותו.
- ↑ ראו: גאלה, באתר פרויקט בן יהודה
- ↑ עיינו עזרא פליישר, היוצרות בהתהוותם והתפתחותם, ירושלים תשמ"ד, עמודים 308–335, הפרק שדן בפיוטי זולת, מי כמוך וגאולה. לרשומה בקטלוג הספרייה הלאומית.
- ↑ סימן תצ יג. ובשער הציון, אמנם בחלק מהמדורות החדשות שובשה כוונתו כפי הנראה מחוסר הבנה. עיינו להלן בקריאה נוספת מפורום אוצר החכמה.
- ↑ זליגמן בר, סדר עבודת ישראל (רדלהיים, תרכ"ח), נוסח פולין עמ' 646 ו-802. (באתר היברובוקס פה ופה).
- ↑ ראו לחן אשכנזי: יום ליבשה, באתר זמרשת.
- ↑ ראו בלחן אשכנזי חסידי: יום ליבשה, באתר זמרשת.
יום ליבשה25734968