סולוטבינו

סולוטבינו
Солотвино

מדינה
מחוז
ראש העיר	יורי אוהאל
תאריך ייסוד	1360
גובה	281 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיירה	8,977 (2011)
קואורדינטות	47°57′N 23°52′E
(למפת אוקראינה מוגדלת)   קייב דניפרו אודסה לבוב דונצק חרקיב רוסיה בלארוס פולין ס. הו. רומניה מול. סר. הים השחור ים אזוב קרים סולוטבינו (למפת אוקראינה רגילה)   קייב דניפרו אודסה לבוב דונצק חרקיב רוסיה בלארוס פולין ס. הו. רומניה מול. סר. הים השחור ים אזוב קרים סולוטבינו (למפת זקרפטיה רגילה)   אוז'הורוד מוקצ'בו חוסט וינוהרדיב סבליאבה רחיב לבוב איוואנו-פרנקיבסק רומניה הונגריה סלובקיה פולין סולוטבינו (למפת זקרפטיה מוגדלת)   אוז'הורוד מוקצ'בו חוסט וינוהרדיב סבליאבה רחיב לבוב איוואנו-פרנקיבסק רומניה הונגריה סלובקיה פולין סולוטבינו

סולוטבינו (באוקראינית: Солотвино, בהונגרית: Aknaszlatina, ברומנית: Slatina, בסלובקית: Slatinské Doly, ביידיש: סלאטפינא) היא עיר במערב אוקראינה, במחוז זקרפטיה, על גבול רומניה, בקרבת סיגט ומרמורש שברומניה. ליד העיר שוכנת תחנת גבול עם רומניה. ממערב לעיר ישנם אגמי מלח המהווים אתר תיירות ונופש.

היסטוריה

במקום נמצאים שרידי יישובים מהמאה השנייה והראשונה לפני הספירה. מהמאה ה-13 היו באתר שני כפרים. במאה ה-14 מוזכרים הכפרים בתכתובת של המלך ולדיסלב ההונגרי. במסמכים ממרמורש מהמאה ה-19 מתועדת ראשיתם של יישובים אלו.

בסולוטבינו פעלו מכרות מלח, ככל הנראה עוד מתקופת כיבוש האזור על ידי האימפריה הרומית תחת שלטון הקיסר טראיאנוס. באזור מכרות אלה נמצאו מטבעות רומאיים. מכרות המלח היוו משאב יקר ערך בתקופת השלטון ההונגרי באזור. גרמנים מסקסוניה הוזמנו לאזור כדי לסייע בפיתוחו, ונראה ששם העיר סולוטבינו לקוח מהשם הגרמני למלח – salz. במכרות המלח עבדו צמיתים ואסירים. באזור פותחו שיטות שונות לכריית מלח ולזיקוקו. בתחילת המאה ה-15 שיפר הדוכס הגדול של ליטא ולדיסלב יגיילו את תנאי המחיה והשכר של עובדי המכרות בעיר.

עד מלחמת העולם הראשונה היה היישוב חלק מהונגריה. לאחר מלחמת העולם הראשונה סופח היישוב לצ'כוסלובקיה. בשנת 1945 אוחדו שני הכפרים לעיר סולוטבינו.

בתקופת השלטון הסובייטי הגיעה תפוקת המכרות לשיא של 451,000 טון בשנה. ב-1982 נפתחה בסולוטבינו מעבדה למחקר גרעיני.

בשנת 2007 חנכו נשיא אוקראינה ויקטור יושצ'נקו ונשיא רומניה טראיאן בססקו בסולוטבינו את הגשר המשוקם על הנהר טיסה.

בשנים האחרונות גרמה הידרדרות מצב הקרקע בעיר לסגירת מכרות המלח ואף חייבה העתקת מגוריהם של עשרות מתושבי המקום ומספר מבני ציבור, בהם בית ספר.

בעיר כנסייה מהזרם הרוסי האורתודוקסי, כנסייה יוונית-אורתודוקסית, כנסייה קתולית, וכן מאמינים מהזרמים האוונגליסטים, עדי ה' ועוד.

יהודי סולוטבינו

ב-1941 היו במקום 2,537 יהודים, רובם אורתודוקסים, חסידי סיגט וויז'ניץ. בעיר פעלו מפלגות ציוניות שונות, בהן צעירי המזרחי ואגודת ישראל. עם פלישת הגרמנים, במרס 1944, היו בעיר כ-2,000 יהודים. באפריל הם רוכזו בגטו בו נכלאו גם יהודים מיישובים אחרים באזור, תחת שמירה הונגרית. במאי 1944 גורשו יהודים אלה לאושוויץ.

תמונות

• 
  בנין בית הכנסת בסולוטבינו
• 
  בית כנסת נוסף, משמש כמאפייה
• 
  בית החיים הישן בסולוטבינו
• 
  בית החיים החדש בסולוטבינו
• 
  לוח זיכרון ליהודי סולוטבינו שנהרגו בשואה

קישורים חיצוניים

שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים

מדיה וקבצים בנושא סולוטבינו בוויקישיתוף

• סולוטבינו (אקנסלטינה, Aknaszlatina) , באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
• דף קהילת סולוטבינו בפנקס הקהילות (בהונגרית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא יישובים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] סולוטבינו26341266