בישול בחמה
שגיאות פרמטריות בתבנית:לשכתב
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
בישול בחמה הוא מושג בהלכות בישול. בשבת מותר לבשל באמצעות חום השמש, בניגוד לבישול באמצעות אש, שאסור.
מקור הדין
מקור הדין הוא במסכת שבת:
ולא יפקיענה בסודרין (כלומר, אסור לבשל ביצה על בגד שהתחמם מהשמש), ור' יוסי מתיר, ולא יטמיננה בחול ובאבק דרכים בשביל שתצלה
— מסכת שבת, פרק ג' משנה ג'
על כך אומרת הגמרא שהבישול בחמה ובמה שהתחמם על ידה ("תולדות חמה") מותר מן התורה לדברי הכל, ואילו הבישול באש או במה שהתחמם מהאש ("תולדות האש") אסור לדברי הכל. המחלוקת היא האם גוזרים שאסור (מדרבנן) לבשל בתולדות חמה כי זה דומה לתולדות האש. דעת רבי יוסי שלא גוזרים, ודעת חכמים שגוזרים, ההלכה נפסקה כחכמים[1].
טעם ההיתר
בביאור ההיתר נאמרו כמה טעמים . רש"י ביאר שההיתר הוא משום שאין דרך בישול בכך.[2][3]. האגלי טל[4] ביאר בדבריו שכוונתו לא להיתר השכיח של מלאכה שלא כדרך, דהיינו שאינו מוגדר כ"מלאכת מחשבת" מכיון שנעשה בצורה משונה, אלא שאיכות המלאכה אינה מספקת מחמת תוצאתה, שכן טעמו של המתבשל שונה וגרוע מבישול באש.כך, יובן מדוע לא נחשב בישול בחמה לבישול גבי קרבן פסח[5], וכן בהלכות בשר בחלב. הסבר נוסף הוא שכיון שמלאכות שבת נלמדות ממלאכת המשכן, רק בישול באש, שכמוהו היה במשכן (בו בישלו סממני צבע) נאסר, אבל לא בישול בשמש[6]. לפי הרב משה פיינשטיין כל בישול בדרך המקובלת אסור משום בישול אף שלא היה כן במשכן[7]. ההבדל בין שיטות אלו להלכה יהיה, לדוגמה, כאשר יש בישול בחמה שנפוץ בציבור, כמו הבישול באמצעות מכשיר מיקרוגל או במקרה של בישול מאכל שנתבשל כבר ע"י החמה[8].
בימינו
למרות שהשימוש בדוד שמש בשבת מבוסס על חימום בחמה, כתבו הפוסקים שאין להשתמש במים שהתחממו בו בשבת[9], מכמה טעמים: א. המים מתחממים על ידי קולטי שמש ולא מהשמש עצמה ולכן חימומם-בישולם מוגדר כבישול בתולדות חמה שאסור מדברי חכמים, כפי שנכתב למעלה; ב. המים שהתחממו בשמש מחממים את המים הצוננים שכבר היו בדוד, ומאחר שהם כבר "תולדות חמה", שוב אין להשתמש בשאר המים. ג. מכיוון שברוב הדודים ישנה אפשרות גם לחימום חשמלי באותו דוד, יש לחשוש לטעויות ובמקרה כזה לא הותר בישול בחמה. ד. לדברי הרב פינשטיין שהובאו לעיל, אפילו אם החימום בדוד הוא בישול בחמה ולא בתולדותיה, הוא אסור מאחר שהשימוש בו נפוץ. אמנם היו פוסקים שהתירו שימוש בדוד שמש בשבת[10].
על בסיס ההיתר של בישול בחמה, יש שכתבו שכל בישול שאיננו מבוסס על אש או דומיה אסור מדרבנן ולא מדאורייתא, לדוגמה: חימום במיקרוגל שכן במשכן לא הייתה דרך הבישול במיקרוגל. מובן שדין זה תקף רק במקרים בהם אין בעצם הפעלת המכשיר איסורי שבת אחרים מלבד מלאכת מבשל.
בהלכות בשר בחלב
ברמב"ם[11] כתב שהמבשל בשר בחלב בחמי טבריה אינו לוקה. וכך נפסק בהלכה בטור ובשולחן ערוך יורה דעה סימן פ"ז סעיף ו'. בשו"ת רב פעלים[12] כתב שלכאורה הוא קל וחומר, ואם בשבת שהוא איסור סקילה התירו לבשל בחמה, בוודאי יהיה מותר (מדאורייתא, ולא מדרבנן) לבשל בחמה בשר בחלב שהוא איסור לאו, והביא שכן כתב הפרי חדש[13] שאם בישל בחמי טבריה אינו אסור מן התורה. והגר"א[14] כתב "כל שע"י האור הוא דרך בישול", כלומר, שדרך בישול בשר בחלב הוא רק על ידי האש, אבל בחמה זה לא בישול.
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ שולחן ערוך סימן שי"ח סעיף ג
- ↑ רש"י מסכת שבת ל"ט ע"א
- ↑ אמנם, לפי זה הבישול היה צריך להאסר לפחות מדרבנן כמו כל מלאכה הנעשית שלא כדרכה. מכוח קושיה זו וקושיות נוספות יש הדוחים את פירוש רש"י או מפרשים אותו אחרת עי' מנחת שלמה ח"א סימן יב ענף ב הערה 7.
- ↑ אגלי טל מלאכת אופה ס"ק מד
- ↑ תלמוד בבלי מסכת פסחים דף מ"א עמוד א'
- ↑ נודע ביהודה תנינא יו"ד סימן מג
- ↑ אגרות משה או"ח ח"ג סימן נב
- ↑ עיין בספר מנחת חינוך מוסך השבת מלאכת האופה שהסתפק האם שייך בישול אחר בישול בדבר שהתבשל בחמה
- ↑ שמירת שבת כהלכתה פ"א סעיף נא
- ↑ שו"ת יביע אומר ח"ד סימן לד
- ↑ משנה תורה פרק ט' מהלכות איסורי מאכלות הלכה ו'
- ↑ חלק ג' חלק יורה דעה סימן ה'
- ↑ סימן פז ס"ק ב
- ↑ סימן פז ס"ק א
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] בישול בחמה24463244