בישול בחמה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בישול בחמה הוא מושג בהלכות בישול. בשבת מותר לבשל באמצעות חום השמש, בניגוד לבישול באמצעות אש, שאסור. אמנם, בישול שלא באמצעות חום ישיר של השמש אלא על ידי חפצים שהתחממו מהשמש, אסור בגלל גזירת חכמים.

מקור הדין

מקור הדין הוא במסכת שבת:

ולא יפקיענה בסודרין (כלומר, אסור לבשל ביצה על בגד שהתחמם מהשמש), ור' יוסי מתיר, ולא יטמיננה בחול ובאבק דרכים בשביל שתצלה.

בתלמוד הבבלי שם מבואר:

אמר רב נחמן: בחמה – דכולי עלמא לא פליגי דשרי; בתולדות האור כולי עלמא לא פליגי דאסיר; כי פליגי – בתולדות החמה: מר סבר גזרינן תולדות החמה אטו תולדות האור, ומר סבר לא גזרינן.

הגמרא אומרת שהבישול בחמה ובמה שהתחמם על ידה (תולדות חמה) מותר מן התורה לדברי הכל, ואילו הבישול באש או במה שהתחמם מהאש ("תולדות האש") אסור לדברי הכל.[1] המחלוקת במשנה היא האם גוזרים שאסור (מדרבנן) לבשל בתולדות חמה עקב דמיונן לתולדות האש, שהרי מי שרואה את המבשלים בדבר שהתחמם לא יכול לדעת אם התחמם בחמה או באש ויבוא לבשל גם בתולדות האש. לדעת רבי יוסי לא גוזרים, ולכן מותר לבשל את הביצה על הבגד שהתחמם בשמש, ולדעת חכמים גוזרים, ועל כן אסור לבשל בתולדות חמה. ההלכה נפסקה כחכמים, ולכן בישול בחמה עצמה מותר לגמרי, אך בישול בתולדות חמה אסור מדרבנן.[2]

טעם ההיתר

בביאור ההיתר לבשל בשבת בחום השמש נאמרו כמה טעמים. רש"י כתב שההיתר הוא משום שאין דרך בישול בכך.[3][4]. האגלי טל ביאר בדבריו שאין כוונתו להיתר השכיח של מלאכה שלא כדרכה המבוסס על "מלאכת מחשבת", אלא שאיכות המלאכה אינה מספקת, שכן טעמו של המתבשל בחמה שונה גרוע ממה שהתבשל באש, ועל כן בישול זה אינו נחשב בישול כלל, לא רק בדיני שבת. לפי דברים אלו, יובן מדוע לא נחשב בישול בחמה לבישול גם לגבי קרבן פסח,[5] וכן בהלכות בשר בחלב.[6] הסבר נוסף הוא שכיון שמלאכות שבת נלמדות ממלאכת המשכן, רק בישול באש, שכמוהו היה במשכן (בו בישלו סממני צבע) נאסר, אבל לא בישול בשמש.[7]
לפי שיטת רש"י, פוסק הרב משה פיינשטיין שכל בישול בדרך המקובלת אסור משום בישול אף אם לא היה כן במשכן.[8] ההבדל בין שיטות אלו להלכה יהיה, לדוגמה, כאשר יש בישול בחמה שנפוץ בציבור, כמו הבישול באמצעות מכשיר מיקרוגל: אם החסרון של בישול בחמה הוא שאינו דרך בישול טובה או אינו דרך בישול רגילה, בישול בחמה שנפוץ יהיה אסור, אך אם בישול בחמה מותר משום שלא עשו כך במשכן, גם אם הוא נפוץ הוא מותר.

יישומים בימינו

השימוש בדוד שמש בשבת מבוסס על חימום בחמה, ועל כן יש שסברו שהשימוש בו מותר בשבת על בסיס הלכת בישול בחמה. אף על פי כן, פוסקים רבים כתבו שאין להשתמש במים שהתחממו בו בשבת,[9] מכמה טעמים:

  1. המים מתחממים על ידי קולטי שמש ולא מהשמש עצמה ולכן חימומם-בישולם מוגדר כבישול בתולדות חמה שאסור מדברי חכמים, כפי שנכתב למעלה, וכך דעת הרב יוסף שלום אלישיב.[10]
  2. המים שהתחממו בשמש מחממים את המים הצוננים שכבר היו בדוד, ומאחר שהם כבר "תולדות חמה", שוב אין להשתמש בשאר המים.
  3. מכיוון שבדודי השמש שבימינו מותקנת גם אופציית חימום חשמלית (גוף חימום), קיים חשש שמא אנשים יטעו ויבואו להתיר גם חימום חשמלי (כשם שחז"ל אסרו תולדות חמה שמא יחליפו בינם ובין תולדות האור)[11].
  4. לדברי הרב פינשטיין שהובאו לעיל, אפילו אם החימום בדוד הוא בישול בחמה ולא בתולדותיה, הוא אסור מאחר שהשימוש בו נפוץ.

על בסיס ההיתר של בישול בחמה, יש שכתבו שכל בישול שאיננו מבוסס על אש או דומיה אסור מדרבנן ולא מדאורייתא, לדוגמה: חימום במיקרוגל שכן במשכן לא הייתה דרך הבישול במיקרוגל. מובן שדין זה תקף רק במקרים בהם אין בעצם הפעלת המכשיר איסורי שבת אחרים מלבד מלאכת מבשל.

בהלכות בשר בחלב

בשו"ת רב פעלים[12] כתב שלכאורה הוא קל וחומר, ואם בשבת שהוא איסור סקילה התירו לבשל בחמה, בוודאי יהיה מותר (מדאורייתא, ולא מדרבנן) לבשל בחמה בשר בחלב שהוא איסור לאו, והביא שכן כתב הפרי חדש[13] שאם בישל בחמי טבריה אינו אסור מן התורה. והגר"א[14] כתב "כל שע"י האור הוא דרך בישול", כלומר, שדרך בישול בשר בחלב הוא רק על ידי האש, אבל בחמה זה לא בישול.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ על פי הגמרא שם, בישול בתולדות האש אסור מדאורייתא כבישול באש עצמה. לעומת זאת, בתלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק ג', הלכה ד' נאמר שמן התורה רק בישול באש עצמה אסור, וגם בישול בתולדות האש אסור רק מדברי חכמים, ואכן לפי הירושלמי שם הלכה ג' תולדות חמה מותרות.
  2. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן שי"ח, סעיף ג'.
  3. ^ רש"י מסכת שבת ל"ט ע"א
  4. ^ אמנם, לפי זה הבישול היה צריך להאסר לפחות מדרבנן כמו כל מלאכה הנעשית שלא כדרכה. מכוח קושיה זו וקושיות נוספות יש הדוחים את פירוש רש"י או מפרשים אותו אחרת. ראו מנחת שלמה ח"א סימן יב ענף ב הערה 7.
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף מ"א עמוד א'.
  6. ^ אגלי טל מלאכת אופה ס"ק מד
  7. ^ נודע ביהודה תנינא יו"ד סימן מג
  8. ^ אגרות משה או"ח ח"ג סימן נב
  9. ^ שמירת שבת כהלכתה פ"א סעיף נא
  10. ^ הרב יצחק דרזי, כרך דיני דוד שמש סימן י' אות א', שבות יצחק
  11. ^ הרב ישראל רוזן, כרך י"ז, בישול בשבת ללא אש, תחומין, עמ' 15
  12. ^ חלק ג' חלק יורה דעה סימן ה'
  13. ^ סימן פז ס"ק ב
  14. ^ סימן פז ס"ק א

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0