רבי דב סוקולובסקי
הרב דב סוקולובסקי (ה'תרנ"ז, 1897 - כ"ג בכסלו ה'תשמ"ח - 14 בדצמבר 1987) היה רב וראש ישיבה חרדי-ישראלי וממנהיגי תנועת "נטורי קרתא". עמד בראש ישיבות "תורה ויראה" ו"מאור התורה".
ביוגרפיה
נולד לרב מאיר שמחה בעיירה ספטקין שברוסיה. למד בישיבות ליטא ונקרא בהן בשם "בערל ספטקינר" על שם עיירת הולדתו. בתחילת דרכו למד בישיבת נובהרדוק[דרושה הבהרה], עבר לישיבת סלובודקה ומשם לישיבת ראדין שם התקרב ל"חפץ חיים" שנתן לו להגיה חלק מספריו. לאחר מכן עבר לישיבת מיר. בשלב מסוים גויס בבחרותו לצבא הרוסי אך ערק וחזר לישיבה.
במיר נישא לחנה דינה קמאי בתם של ראש הישיבה ורב העיירה, רבי אברהם צבי קמאי. הרב קמאי סמך את ידיו על ר' דב כרב ופוסק בכל ענייני הקהילה ובעת היעדרו מהעיירה מילא ר' דב את מקומו ברבנות, בהעברת השיעורים, ובהוראת תשובות לשאלות בהלכה.
בשנת ה'תרצ"ב, 1931, עלה לארץ ישראל, התגורר תקופה קצרה בצפת באמרו שאינו ראוי עדיין לעלות לירושלים, ולאחר מכן עבר להתגורר בירושלים.
עם התיישבותו במגורי קבע, הקים את "חברת מזהירי שבת", בהתאם לדברי רבו החפץ חיים. הוא גייס מאות מתנדבים שארגנו פעולות מחאה וניהלו מאבק נגד פתיחת עסקים וחילולי שבת בירושלים. בין המשתתפים המפורסמים בפעילות החברה היו הרבנים: רבי אריה לוין, רבי שבתי יודלביץ, רבי חייקל מילצקי, הרב מרדכי אליהו ורבי ישראל יעקב פישר.
לאחר מלחמת העולם השנייה התברר ביישוב גודל החורבן והשואה, ישיבת מיר חרבה וחמיו וחמותו נרצחו. בשנת ה'תש"ד 1944 הוקמה ישיבת מיר מחדש בירושלים בידי דוד אשתו, רבי אליעזר יהודה פינקל. ר' דב סוקולובסקי פנה לחוגי נטורי קרתא והיה ממייסדי "איחוד הישיבות בארץ ישראל", מוסד אלטרנטיבי לוועד הישיבות המזוהה עם אגודת ישראל ממנה פרשה והתרחקה "העדה החרדית". הוא שימש במשך תקופה ארוכה כראש ישיבה בישיבת תורה ויראה. באמצע שנות ה-40[1] יסד ישיבה וכולל אברכים בשם "מאור התורה" ובראשם עמד עד ליומו האחרון.
הרב סוקולובסקי היה מעורב במהלכי חטיפת יוסלה שוחמכר, ועסק רבות בארגון הברחתו יחד עם רות בן דוד. כאשר נישאה בן דוד לרב עמרם בלוי ב-1963, מהלך שנתקל בהתנגדותם של חברי וראשי בית הדין של העדה החרדית, שימש הרב סוקולובסקי שתמך בבני הזוג וגיבה את החלטתם, כרב מסדר הקידושין.[2]
בשנת ה'תשכ"ב, 1962, הקים קרן גמילות חסדים בשם "הרווחה והצלה", שיועדה לנתינת הלוואות לנזקקים לעזרה בנישואי צאצאיהם.
בכל שנותיו בישראל עמד בקשר תורני הדוק עם גדולי תורה כמו הרב שך שבתקופה מסוימת אף היה עולה לביתו[דרושה הבהרה] מדי שבוע לבקרו ולשוחח בלימוד, והרב יעקב ישראל קנייבסקי עמו למד בחברותא בעת לימודיהם המשותפים בישיבת נובהרדוק. כמו כן למד בחברותא עם רבי מרדכי חיים סלאנים ורבי אהרן ראטה משומרי אמונים ועם חתנו רבי אברהם יצחק קאהן מחסידות תולדות אהרן.
רבי דב סוקולובסקי נפטר בכ"ג בכסלו ה'תשמ"ח - 14 בדצמבר 1987.
חידושי תורתו פורסמו על ידו במהלך השנים בעיקר בכתב העת התורני "העמק" של "כולל יראי ה'" בירושלים, המזוהה עם חוגי נטורי קרתא.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ ראו למשל: ישראל רוזנברג, 'עדות לישראל, ניו יורק תש"ט, עמ' 34. ובאמצע שנות ה-50, מודעה בכתב העת "המאור", גיליון נג, מאי 1955. עמ' 17.
- ↑ ירון דרוקמן, הרב הקיצוני, הגיורת, החתונה והסערה, באתר ynet, 5 בספטמבר 2015
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] דב סוקולובסקי24382144