חסידות תולדות אהרן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "תולדות אהרן" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו תולדות אהרן (פירושונים).
חסידות תולדות אהרן
האדמו"ר הנוכחי רבי דוד קאהן
האדמו"ר הנוכחי רבי דוד קאהן
מידע
מקום ייסוד ירושלים
תאריך ייסוד ה'תש"ז
מייסד רבי אברהם יצחק קאהן
מרכזי פעילות ירושלים, בית שמש, טבריה, חריש,
אדמו"ר רבי דוד קאהן
האדמו"ר הזקן רבי אהרן ראטה
האדמו"ר הקודם רבי אברהם יצחק קאהן

חסידות תולדות אהרן היא חצר חסידית ירושלמית, המשתייכת לעדה החרדית. החסידות מתאפיינת בשמרנות וברצון לשמר את הווי החיים של היישוב הישן בירושלים, בהתנגדות חריפה לציונות, באורח חיים דתי קפדני, ובסגנון לבוש מיוחד. החסידות מונה כ-2,200 בתי-אב[1], ומרכזה בפאתי שכונת מאה שערים. בנוסף לקהילה המרכזית בירושלים, לחסידות קהילה בבית שמש[2], וקהילות קטנות בטבריה ובחריש[3] ובכמה ערים בחוץ לארץ. האדמו"ר הנוכחי הוא רבי דוד קאהן.

היסטוריה

הקמת הקהילה

החסידות נקראת על שמו של רבי אהרן ראטה בעל ה'שומר אמונים', תלמידו של הצבי לצדיק מבלאזוב, שבשנת תרפ"א הקים בעיר סאטמר חבורה שהתאפיינה בקריטריונים מפליגים בעבודת השם. בשנת תרפ"ח עלה רבי אהרן לארץ ישראל, שם התגבשה סביבו קבוצה מצומצמת של אנשים הנאמנים לדרכו. בשל החשיבות המיוחדת שראה בעניית אמן בקול רם, שינה בשנת תרצ"ג את שם חבורתו ל "שומר אמונים", זאת על פי מאמר חז"ל[4]: ”פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים (ישעיה כו, ב) - אל תיקרי שומר אמונים אלא שאומרים אמן”.

רבי אהרן ראטה נפטר בו' בניסן תש"ז. כשנה לאחר מכן התפצלו תלמידיו. קבוצה קטנה יחסית בחרה בבנו, רבי אברהם חיים ראטה, לכהן כאדמו"ר תחת אביו, והוא פתח את החסידות 'שומרי אמונים'. רוב התלמידים בחרו בחתנו של רבי אהרן, רבי אברהם יצחק קאהן. הוא הקים את חצרו בפאתי שכונת מאה שערים (כיום ניצב במקום זה בית המדרש של חסידות תולדות אברהם יצחק). בין רבי יואל טייטלבוים מסאטמר לרבי אהרן היו יחסים מתוחים[5], בעקבות מחלוקת על רבנות העיר סאטמר[דרוש מקור], אולם הרב קאהן נמנה בין תלמידיו של הרבי מסאטמר, ומאז שהחל לכהן כאדמו"ר, אימצה החסידות אידאולוגיות זהות, שהבולטת ביניהם היא ההתנגדות החריפה לציונות.

המסגרת שהייתה עד עתה חבורה של עובדי השם, החלה עם תחילת כהונת רבי אברהם יצחק לקבל מאפיינים של חצר חסידית. בשנת תשי"ב פתח האדמו"ר ישיבה, לאחר הפצרות מצד תלמידו רבי דניאל פריש, שאף העניק לה את השם "תולדות אהרן" על שמו של חותנו - האדמו"ר הקודם רבי אהרן ראטה. עם הזמן קיבלה גם הקהילה את שמה של הישיבה, והפכה ל"חסידות תולדות אהרן". בעגה הירושלמית היידישאית, השתרש גם הכינוי (המתייחס לבני הקהילה) "רֶבּ-אַהרַלַ'אך", כלומר, אנשי "רבי אהרל'ה".

כתוצאה מהקמתה של הישיבה והגידול הטבעי של בני החבורה, התרחבה החסידות והפכה לקהילה בעלת מוסדות, ולקבוצה הגדולה ביותר בעדה החרדית. בתי מדרש של החסידות נפתחו גם בניו יורק, תחת הנהגתם של בנו וחתנו של האדמו"ר. כיום בית מדרשה המרכזי של החסידות הוא ברחוב שבטי ישראל, בסמוך ליציאה משכונת מאה שערים לכיוון מזרח ירושלים.

רבי אברהם יצחק הקפיד על שמירת המסגרת המסורתית-בדלנית של החסידות, שכללה בין היתר מגורים בשכונותיה החרדיות הישנות של ירושלים כמאה שערים, בית ישראל וגאולה. בשל התרחבותה של החסידות ועליית מחירי הדירות בירושלים, נאלץ האדמו"ר בשלהי תקופת כהונתו להסכים להקמת קהילה של חסידיו בעיר בית שמש, שבה החלה בתחילת שנות ה-תש"ן, תנופת התפתחות של מגורים לציבור החרדי.

הכתרת האדמו"ר הנוכחי

בסוף ימיו של הרב קאהן, ועל רקע שנתיים שבהן לא תפקד, היתה מחלוקת בקהילה, בשאלה מי יירש אותו. בשנים אלה התקשו מוסדות הקהילה לתפקד, כאשר רוב חברי הקהילה וכן הנהלת מוסדותיה צידדו בבנו השני של האדמו"ר, הרב דוד קאהן, שכיהן עד אז כרבם של חסידי "תולדות אהרן" במונסי שבמדינת ניו יורק. אחרים, ביניהם רבי מאיר ברנדסדורפר, שהיה גם מחותנו של הרב שמואל יעקב, והמקובל רבי דניאל פריש, העדיפו כיורש את בנו הבכור, הרב שמואל יעקב קאהן.

לאחר פטירת הרב קאהן הגיעה המחלוקת לדיון בבד"צ העדה החרדית, שהתמקד בכשירותה של הצוואה שהותיר הרב קאהן ובה נכתב כי על אנשי החסידות לקיים בחירות למנהיג שיירש את מקומו, תוך בקשה שיהיה זה אחד מבניו או חתניו. מאחר שהצוואה הייתה רצופה במחיקות ותוספות, טענו אנשי הרב שמואל יעקב כי חלו בה זיופים, משום שנשמרה בידי הדיין הרב אהרן ברנדסדורפר שתמך בהכתרת הרב דוד. פסק הדין שניתן על ידי הרכב בראשותו של הרב משה שטרנבוך קבע כי הצוואה קבילה, אך כצעד של פשרה קיבלו הרב שמואל יעקב ותומכיו את אחד מבנייני המוסדות. הוא הקים חסידות חדשה בשם "תולדות אברהם יצחק" על שם אביו. קרוב לשני שלישים מבני החסידות נותרו בחסידות האם והכתירו לרבם את הרב דוד, שעלה לישראל ועבר להתגורר בבית אביו בירושלים.

בשנים הראשונות לכהונתם התראו שני האחים, בשנת ה'תש"ס התקררו היחסים ובהמשך שבו לתקנם[6]. אחר כך השלימו שני הצדדים, ומאז אף משתתפים בשמחות זה אצל זה[7].

כיום

תחת הנהגת האדמו"ר הנוכחי בנתה הקהילה קומפלקס חדש בירושלים ובו בית כנסת, ישיבות, ותלמוד תורה. קהילות גדולות נוספות התפתחו בכמה שכונות בעיר בית שמש: (נחלה ומנוחה, רמת בית שמש ב', רמת בית שמש ד', ובשכונת "קנה בושם"[8]). בשנת תשע"ט נפתחו קהילות ומוסדות נוספים בטבריה ובחריש[3]. קהילות נוספות קיימות בערים: מונסי, ויליאמסבורג, בורו פארק וקריית יואל שבניו יורק. ב-תש"ע נפתח שטיבל גם בשכונת סטמפורד היל שבלונדון, וב-תש"פ נפתח שטיבל במנצ'סטר.

האדמו"ר הרב דוד קאהן הפקיד את ניהול ענייני הקהילה (למעט המוסדות החינוכיים) בידי גוף בן שבעה חברים, הקרוי "ז' טובי הקהילה" ("זט"ה"), בהשראת ז' טובי העיר. שישה מחברי הגוף נבחרים בידי החסידים בבחירות דמוקרטיות, והנשיא מתמנה על ידי האדמו"ר[9].

אחיו של האדמו"ר גם נושאים בתפקידים בכירים בקהילה; הרב משה קאהן הוא ראש הישיבה, והרב ישראל חיים קאהן הוא רב הקהילה.

גם כמה מבני האדמו"ר מכהנים כרבני קהילות החסידות; הרב אהרן במונסי. הרב משה בלונדון ובטבריה, הרב מנחם נחום בשכונת גבעת ירושלים בבית שמש, הרב ישעיה בבורו פארק, הרב יואל יחיאל בקרית יואל.

מאפייני ודרך החסידות

חיות פנימית וקבלת מלכות שמים

האדמו"ר הנוכחי שם דגש בשיחותיו על המחויבות לקיים את המצוות עם חיות והתלהבות, להרגיש שכל יום הוא יום מיוחד, וכן על ההתרחקות מעיסוק בחיצוניות ובתפאורה שהעיסוק בהם, לדבריו, גורם להזניח את התוכן הפנימי[10].

בחסידות שמים דגש רב על שירת שירים וניגונים המבטאים את הרעיון שכל העולם מתקיים רק על ידי החיות שנותן לו השם, וכן את רצון עם ישראל שתתגלה מלכות שמיים, כמו כן באמירת קבלת עול מלכות שמיים. ניגונים ושירים אלו מושרים במעמדים מיוחדים כגון: בעת ההקפות שניות, בל"ג בעומר ובמועדים נוספים.

תפילה

אחד מיסודות החסידות כפי שהותוו על ידי ה"'שומר אמונים" הוא החשיבות של כל תפילה כולל תפילות ימי החול[11], ולהתפלל בהתלהבות, בכוונה ובאיטיות. ה'שומר אמונים' אף עודד להתפלל בהתלהבות חיצונית כפי הנצרך לכוונת התפילה[12].

תקנות

לבוש יום חול של חסידי תולדות אהרן

החסידות מתאפיינת בהתבדלות, בשמרנות ובהקפדה על תקנות. חלק ניכר מתקנות אלה מאוגדות ב"ספר התקנות", שכתב הרב ראטה, ושעליו חותמים אנשי החסידות בסיומו של מעמד "קיבוץ הגדול", הנערך מדי שנה בי"ט בכסלויום השנה לפטירתו של המגיד ממזריטש. במעמד זה אף נושא האדמו"ר שיחה מיוחדת[13].

לבוש

אנשי החסידות מקפידים על הלבוש הירושלמי החרדי מן המאה ה-19 שחלקו מפורט בספר התקנות: בימי חול לובשים בני הקהילה קַאפְטְן מפוספס, הידוע בכינוי "זברה" או "כתונת פסים", ומתחתיו לובשים הנשואים וסט מבד זהה המכונה בעגה הירושלמית "סידריה"[א]. בימי שבת, חג וכן בשמחות משפחתיות, הגברים לובשים את קאפטן מפוספס בצבע צהוב-זהוב עם פסים כחולים[ב]. בשבת לובשים גם הרווקים "קאפטן" וכן חוגרים גרטל רחב עשוי בד לבן מפוספס בצבעים שונים. כמו כן לובשים בני הקהילה, מגיל בר מצווה ומעלה, גרביים שחורים בימי חול ולבנים לנשואים בשבתות ובחגים[ג], ומעליהם מכנסיים קצרים שקצותיהם מהודקים לרגליים. אנשי החסידות, כולל ילדים, חובשים כיפה לבנה גדולה (יַרְמוּלְקֶה), ומגיל הבר מצווה חובשים מעליה בימי החול - כובע סמט נמוך-קומה, ובשבתות וחגים שטריימל. בשבת לובשים הגברים הנשואים בגד עליון בצבע חום הנקרא ג'ובה.

הנשים מגלחות את ראשן וחובשות מטפחת ראש הדוקה בצבע שחור הנקראת "יאזמה"[ד]. בשבתות ובחגים צבעה הוא לבן. כל בנות הקהילה מגיל תשע גורבות גרביונים שחורים אטומים בכל ימות השנה, למעט בימים הנוראים, שבהם צבע הגרביונים לבן.

בני הקהילה המועטים שגרים מחוץ לישראל אינם לובשים את הלבוש הירושלמי המסורתי המונהג בקהילה. חלקם לובשים אותו בהגיעם לביקור בישראל. רובן המכריע של נשות הקהילה בחו"ל מקפידות לחבוש מטפחת ראש ולא פאה נכרית וכן לגרוב גרביים שחורים אטומים.

בדלנות

החסידות אנטי ציונית. מוסדות הקהילה אינם מקבלים כספים ממדינת ישראל. תקציבה מבוסס בעיקר על תמיכות של נגידי חסידות סאטמר בארצות הברית התורמים למוסדות אשר נמנעים מלקבל את כספי מדינת ישראל. וחלק מחברי הקהילה אף נמנעים מלקבל את הקצבת ילדים של הביטוח הלאומי.

רובם המכריע של השידוכים בחסידות "תולדות אהרן" הם בתוך הקהילה. נישואין או יציאה מחוץ לקהילה הם נדירים, מלבד בקרב צאצאי האדמו"ר, שמתחתנים עם צאצאי אדמו"רים מחסידויות אחרות.

הנגינה בחסידות

כמו בחצרות חסידיות נוספות, שמים בחסידות דגש חזק על הנגינה. אך מכיון שהחסידות חדשה, אין לה מסורת של ניגונים, האדמו"ר אף מקפיד לבדוק כל ניגון המושר בטישים האם ומתי הוא מתאים לשיר אותו. לא מקובל בחסידות לשיר שירים שחוברו אחרי מלחמת העולם השנייה,[14] למעט אלו שחוברו על ידי חסידי הקהילה או ניגוני סקולען.

ניגוני האדמורי"ם

השומר אמונים:השומר אמונים הלחין הרבה ניגונים, ומסופר עליו שבכל ערב חג הסוכות בעת אגידת ארבעת המינים היה מלחין ניגון[15]. רובם נאבדו, ונשארו שלשים וארבע ניגונים שהמפורסם מביניהם הוא השיר "יחידתי"[16].

הדברי אמונה: הלחין שמונה ניגונים, המפורסם מביניהם הוא ניגון על המילים 'בראש השנה יכתבון' (הנאמרות בתפילות הימים נוראים) בו הוא ראה ניגון קדוש ולא הניח לשוררו מלבד בחופותומצווה טאנץ, ואף ציווה לשיר את הניגון בעת ההלוויה שלו. שאר הניגונים שלו הם: שני ניגונים על תפילת לא תבשו שבקבלת שבת, ניגון על למנצח בנגינות המושר בחנוכה, ניגון על תפילת א-ל אדון, וניגון שמחה[17].

האדמו"ר הנוכחי: לאדמו"ר הנוכחי חוש מיוחד למוזיקה והוא הלחין כשבעים ניגונים, מהם יצאו ארבעה דיסקים[18], ניגונו הידוע ביותר הוא על השיר צמאה נפשי[19]. מהבולטים הם: על תפילות הוא אלוקינו, רחם בחסדך, ששה ניגונים על מנוחה ושמחה, ועוד. כמו כן חיבר מילים חדשות לכשלושים ניגונים עתיקים.

אירועים ציבוריים מפורסמים

ההדלקה של החסידות במתחם קבר הרשב"י. ל"ג בעומר, ה'תשע"ח

החסידות מקיימת מדי שנה שני אירועים רבי משתתפים:

ההדלקה בל"ג בעומר בחצר החסידות

בליל ל"ג בעומר ה'תשפ"א (2021) התרחש ביציאה ממתחם הדלקת המדורה של החסידות האסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי, האסון האזרחי הגדול בתולדות מדינת ישראל. עקב הדחס הקיצוני ששרר במתחם, גרמה הידחפות במורד המדרגות של חלק מהמשתתפים למפולת אנושית של מאות מהמתקהלים זה על גבי זה. באסון נהרגו 45 בני אדם, ולמעלה ממאה נפצעו.

ארגוני הקהילה

הישיבות: את הקמת הישיבה יזם האדמו"ר הראשון בחסידות, רבי אברהם יצחק קאהן. תחילה שכנה הישיבה בשכונת מאה שערים[ה], ולאחר פטירת רבי אברהם יצחק עברה למבנה של המוסדות העכשוי, ובשנות תשפ"א ותשפ"ג עברו הישיבות מירושלים ובית שמש לאלעד[21]. ראשי הישיבה הם הרב משה קאהן, אחיו של האדמו"ר הנוכחי, והרב חיים אורי פריינד שמשמש גם כחבר הבד"צ של העדה החרדית, והישיבה מונה כ-300 תלמידים.

בנות החסידות לומדות בבית הספר וסמינר חינוך ירושלים.

לחסידות יש גם חמש ישיבות קטנות; שלשה בירושלים, שנקראות על שם הרחוב בו הם נמצאים: "מאה שערים" "עזרא" ו"ישא ברכה". ושתיים בבית שמש, שנקראות "מטה אהרן" - פקודת אלעזר, ו"ויואל משה".

הכוללים: בקהילה מתקיימת רשת כוללים שמופעלים על ידי הנהלת המוסדות[22], בהם לומדים כ-500 אברכים, הכולל הגדול ביותר הוא בהיכל בית המדרש בירושלים והשאר מפוזרים בכל הקהילות. בכוללים קיים ארגון מיוחד לחזרה בשם 'יודעי תורתך'.

קול דודי: ארגון פנימי שמטרתו היא הפצת לימוד ודרך החסידות. הארגון מפעיל קו שבו מושמעים דרשות ושיעורים, מדפיס עלון שבועי בשם 'יחידתי', מדפיס ספרי חסידות לפני כל חג, מארגן לימוד יומי בספרי חסידות, ומקיים מעמדי התוועדות וכדומה.

וועד מפעל התורה: ארגון הפועל להפצת לימוד התורה בחסידות. הארגון מפעיל את לימוד ה'עמוד היומי', מקיים כל שנה לפני חג השבועות 'יום שכולו תורה' שבו כל חברי החסידות מגיעים ללימוד חמש שעות רצופות ולשמיעת שיעור על ידי האדמו"ר בבית המדרש בירושלים, הארגון גם מדפיס עלון שבועי בשם 'קנין תורה' שבו פולמוסים בנושאים הלכתיים רבים, וכן מקיים מדי תקופה מעמדי סיום על המסכתות הנלמדות[23].

למען דעת: ארגון המדפיס ומפרסם בחסידות את שיחות וספרי האדמו"ר. מדפיס בכל שבוע ולפני כל חג קונטרס בשם "הדעה והדיבור" ובו שיחות האדמו"ר, וכן את הספרים שכותב האדמו"ר בעצמו.

האדמו"ר הנהיג בקהילה לימוד של "עמוד יומי" בגמרא.[24]

בקהילה ישנה קבוצה קטנה בשם "מארי דחושבנא" - המגישים בכל ראש חודש דין וחשבון על מעשיהם לאדמו"ר. מהתביעות הבולטות לאותם החסידים: קיום שבתות בהתלהבות ובקדושה המתאימה, וקימה ללימוד באשמורת הבוקר כהכנה לתפילה גם בימות החול אך בעיקר בשבתות.

חסידים בולטים

לקריאה נוספת

  • שלמה גוזמן, תולדות אהרן: אתנוגרפיה וטקסט, עבודת מ"א, 2008

קישורים חיצוניים

ביאורים

  1. ^ מקור השם הוא בערבית - מלשון סודר
  2. ^ בימי ראש השנה, יום הכיפורים, הושענא רבא ובשעת עריכת ליל-הסדר לובשים הגברים הנשואים "קאפטן" לבן במקום הקיטל
  3. ^ רווקים אינם לובשים גרביים לבנים למעט בימי ראש השנה ויום הכיפורים.
  4. ^ מקור השם אף הוא מהשפה הערבית
  5. ^ כיום הבית מדרש של חסידות תולדות אברהם יצחק

הערות שוליים

  1. ^ נכון לשנת תשפ"ד, על פי ספר הטלפונים של הקהילה.
  2. ^ יאיר אטינגר, החסידות תולדות אהרן שכרה יחצ"ן, באתר הארץ, 16 ביולי 2009.
  3. ^ 3.0 3.1 "החרדים יבואו בהמוניהם לכל עיר"- רדיו קול ברמה באתר רדיו קול ברמה
  4. ^ מסכת שבת דף קיט:
  5. ^ בנימין בראון בקונגרס העולמי למדעי היהדות
  6. ^ משה ויסברג, הפיוסים ההיסטוריים בעולם החסידות | חלק 1, באתר בחדרי חרדים, 25 בספטמבר 2018
  7. ^ מאה שערים: הרבי מתולדות אברהם יצחק ערך שבע ברכות סגור לנכדת אחיו, באתר כל רגע
  8. ^ יאיר אטינגר, החסידות תולדות אהרן שכרה יחצ"ן, באתר הארץ, 16 ביולי 2009
  9. ^ פיני רוזן, מתח בתו"א: מי יהיו ז' טובי העיר?, 12 בינואר 2010, אתר בחדרי חרדים.
  10. ^ תיכון תפילתי ח"ג פרק כ - סוף
  11. ^ תקנות והדרכות התחלה
  12. ^ תיכון תפילתי חלק ג'
  13. ^ ספר תקנות והדרכות דחברת שומרי אמונים, ירושלים, תשנ"ד
  14. ^ עלון די וואך, בראיון עם הזמר בחסידות מאיר סטאריק
  15. ^ זכרון צדיק חלק א'
  16. ^ לשמיעת הניגון
  17. ^ זכור לאברהם חלק ב
  18. ^ אחד מהם - צמאה צפשי, מוזיקה-יהודית/תולדות-אהרן-צמאה-נפשי
  19. ^ YouTube full-color icon (2017).svg חסידות תולדות אהרן, סרטון באתר יוטיוב
  20. ^ ראו במוספי החדשות של העיתונים משפחה, בקהילה ושעה טובה, 26 במאי 2011.
  21. ^ הישיבה באלעד
  22. ^ המוסדות בגיידסטאר
  23. ^ סיום הש"ס על ידי הוועד באולם אווני
  24. ^ החברותא שיעור המפורסם בעמוד היומי, באתר קול הלשון
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0