חסידות תולדות אהרן
| האדמו"ר הנוכחי רבי דוד קאהן | |
| מידע | |
|---|---|
| מקום ייסוד | ירושלים |
| תאריך ייסוד | ה'תש"ז |
| מייסד | רבי אברהם יצחק קאהן |
| מרכזי פעילות | ירושלים, בית שמש, טבריה, חריש, |
| אדמו"ר | רבי דוד קאהן |
חסידות תולדות אהרן היא חצר חסידית ירושלמית, המשתייכת לעדה החרדית. החסידות מתאפיינת בשמרנות וברצון לשמר את הווי החיים של היישוב הישן בירושלים, בהתנגדות חריפה לציונות, באורח חיים דתי קפדני, בסגנון לבוש מיוחד ובדגש על תפילה בקצב מתון ובהתלהבות. החסידות מונה כ-1,500 בתי-אב ומרכזה בפאתי שכונת מאה שערים. בנוסף לקהילה המרכזית בירושלים, לחסידות קהילה בבית שמש[1], וקהילות קטנות בטבריה ובחריש[2] ובכמה ערים בחוץ לארץ. האדמו"ר הנוכחי הוא רבי דוד קאהן.
היסטוריה
החסידות נקראת על שמו של רבי אהרן ראטה בעל ה'שומר אמונים', שבשנת תרפ"א הקים בעיר סאטמר חבורה שהתאפיינה בקריטריונים מפליגים בעבודת השם. בשנת תרפ"ח עלה רבי אהרן לארץ ישראל. בשל החשיבות המיוחדת שראה בעניית אמן בקול רם, שינה בשנת תרצ"ג את שם חבורתו ל "שומר אמונים", זאת על פי מאמר חז"ל[3]: ”פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים (ישעיה כו, ב) - אל תיקרי שומר אמונים אלא שאומרים אמן”.
רבי אהרן ראטה נפטר בו' בניסן תש"ז. כשנה לאחר מכן התפצלו תלמידיו. קבוצה קטנה יחסית בחרה בבנו, רבי אברהם חיים ראטה, לכהן כאדמו"ר תחת אביו, והוא פתח את החסידות 'שומרי אמונים'. רוב התלמידים בחרו בחתנו של רבי אהרן, רבי אברהם יצחק קאהן. הוא הקים את חצרו בפאתי שכונת מאה שערים (כיום ניצב במקום זה בית המדרש של חסידות תולדות אברהם יצחק). רבי יואל טייטלבוים מסאטמר התנגד לדרכו של רבי אהרן, אולם עם עלייתו של חתנו רבי אברהם יצחק קאהן - שהיה תלמידו של הרב מסאטמר - לכהן כאדמו"ר, חלה התקרבות בין שתי החסידויות.
המסגרת שהייתה עד עתה חבורה של עובדי השם, החלה עם תחילת כהונת רבי אברהם יצחק לקבל מאפיינים של חצר חסידית. בשנת תשי"ב פתח האדמו"ר ישיבה, לאחר הפצרות מצד תלמידו רבי דניאל פריש, שאף העניק לה את השם "תולדות אהרן" על שמו של חותנו - האדמו"ר הקודם רבי אהרן ראטה. עם הזמן קיבלה גם הקהילה את שמה של הישיבה, והפכה ל"חסידות תולדות אהרן". בעגה הירושלמית היידישאית, השתרש גם הכינוי (המתייחס לבני הקהילה) "רֶבּ-אַהרַלַ'אך", כלומר, אנשי "רבי אהרל'ה".
כתוצאה מהקמתה של הישיבה והגידול הטבעי של בני החבורה, התרחבה החסידות והפכה לקהילה בעלת מוסדות, ולקבוצה הגדולה ביותר בעדה החרדית. בתי מדרש של החסידות נפתחו גם בניו יורק, תחת הנהגתם של בנו וחתנו של האדמו"ר. כיום בית מדרשה המרכזי של החסידות הוא ברחוב שבטי ישראל, בסמוך ליציאה משכונת מאה שערים לכיוון מזרח ירושלים.
רבי אברהם יצחק הקפיד על שמירת המסגרת המסורתית-בדלנית של החסידות, שכללה בין היתר מגורים בשכונותיה החרדיות הישנות של ירושלים כמאה שערים, בית ישראל וגאולה. בשל התרחבותה של החסידות ועליית מחירי הדירות בירושלים, נאלץ האדמו"ר בשלהי תקופת כהונתו להסכים להקמת קהילה של חסידיו בעיר בית שמש, שבה החלה בתחילת שנות ה-תש"ן, תנופת התפתחות של מגורים לציבור החרדי.
רבי אברהם יצחק קאהן נפטר בכ"ז בכסלו ה'תשנ"ז.
הכתרת האדמו"ר הנוכחי
בסוף ימיו של הרב קאהן, ועל רקע שנתיים שבהן לא תפקד, היתה מחלוקת בקהילה, בשאלה מי יירש אותו. בשנים אלה התקשו מוסדות הקהילה לתפקד, כאשר רוב חברי הקהילה וכן הנהלת מוסדותיה צידדו בבנו השני של האדמו"ר, הרב דוד קאהן, שכיהן עד אז כרבם של חסידי "תולדות אהרן" במונסי שבמדינת ניו יורק, ואחרים וביניהם רבי מאיר ברנדסדורפר, שהיה גם מחותנו של הרב שמואל יעקב, והמקובל רבי דניאל פריש העדיפו כיורש את בנו הבכור, הרב שמואל יעקב קאהן.
לאחר פטירת הרב קאהן הגיעה המחלוקת לדיון בבד"צ העדה החרדית, שהתמקד בכשירותה של הצוואה שהותיר הרב קאהן ובה נכתב כי על אנשי החסידות לקיים בחירות למנהיג שיירש את מקומו, תוך בקשה שיהיה זה אחד מבניו או חתניו. מאחר שהצוואה הייתה רצופה במחיקות ותוספות, טענו אנשי הרב שמואל יעקב כי חלו בה זיופים, משום שנשמרה בידי הצד השני. פסק הדין קבע כי הצוואה קבילה, אך כצעד של פשרה קיבלו הרב שמואל יעקב ותומכיו את אחד מבנייני המוסדות. הוא פתח חסידות חדשה בשם "תולדות אברהם יצחק" על שם אביו. קרוב לשני שלישים מבני החסידות נותרו בחסידות האם והכתירו לרבם את הרב דוד, שעלה לישראל ועבר להתגורר בבית אביו בירושלים. בשנים הראשונות לכהונתם התראו שני האחים. בשנת ה'תש"ס התקררו היחסים ובהמשך שבו לתקנם[4]. שאר האחים והגיסים משתייכים באופן רשמי לאחד הצדדים אולם שומרים על יחסים תקינים עם שני האדמו"רים. לאחרונה השלימו שני הצדדים, והם אף משתתפים בשמחות זה אצל זה[5].
כיום
תחת הנהגת האדמו"ר הנוכחי בנתה הקהילה קומפלקס חדש בירושלים ובו בית כנסת, ישיבות ותלמוד תורה. קהילות נוספות קיימות בכמה שכונות של בית שמש (נחלה ומנוחה, רמת בית שמש ב' ו"קנה בושם[6]וברמה ד', ובתשע"ט פתחו קהילות נוספות בטבריה ובחריש[2],
קהילות קטנות קיימת בניו יורק במונסי ובויליאמסבורג ובקריית יואל וב-ה'תש"ע נפתח שטיבל גם בשכונת סטמפורד היל שבלונדון ובהמשך גם קהילה קטנה בעיר מנשסטער.
האדמו"ר הנוכחי הנהיג בקהילה לימוד של "עמוד יומי" בגמרא. בין היתר צימצום כמעט לחלוטין את השתתפות חסידיו בהפגנות הרחוב המאורגנות על ידי קיצוני העדה החרדית, בקהילה ישנה קבוצה קטנה בשם "מארי דחושבנא" - המגישים בכל ראש חודש דיון וחשבון על מעשיהם באותו חודש לאדמו"ר, העובר על הרשימות.
האדמו"ר הנוכחי הפקיד את ניהול ענייני הקהילה (למעט המוסדות החינוכיים) בידי גוף בן שבעה חברים, הקרוי "ז' טובי הקהילה" ("זט"ה"), בהשראת ז' טובי העיר. שישה מחברי הגוף נבחרים בידי הגברים הנשואים, והנשיא מתמנה על ידי האדמו"ר[7].
מאפיינים
התקנות
החסידות מתאפיינת בהתבדלות, בשמרנות ובהקפדה על תקנות. חלק ניכר מתקנות אלה מאוגדות ב"ספר התקנות", שכתב הרב ראטה, ושעליו חותמים אנשי החסידות בסיומו של מעמד "קיבוץ הגדול", הנערך מדי שנה בי"ט בכסלו – יום השנה לפטירתו של המגיד ממזריטש. במעמד זה נושא האדמו"ר שיחה מיוחדת. בני הקהילה הגרים מחוץ לישראל אינם חותמים, בין היתר משום שאינם יכולים לעמוד בחלק מהתקנות, כגון תקנות הלבוש והחובה להתפלל את התפילות שבת בבית המדרש של הקהילה[8].
הלבוש
אנשי החסידות מקפידים על הלבוש הירושלמי החרדי מן המאה ה-19 שחלקו מפורט בספר התקנות: בימי חול לובשים בני הקהילה קַאפְטְן מפוספס, הידוע בכינוי "זברה" או "כתונת פסים", ומתחתיו לובשים הנשואים וסט מבד זהה המכונה בעגה הירושלמית "סידריה"[9]. בימי שבת, חג וכן בשמחות משפחתיות, הגברים לובשים את קאפטן מפוספס בצבע צהוב-זהוב עם פסים כחולים[10]. בשבת לובשים גם הרווקים "קאפטן" וכן חוגרים גרטל רחב עשוי בד לבן מפוספס בצבעים שונים. כמו כן לובשים בני הקהילה, מגיל בר מצווה ומעלה, גרביים שחורים בימי חול ולבנים לנשואים בשבתות ובחגים[11], ומעליהם מכנסיים קצרים שקצותיהם מהודקים לרגליים. אנשי החסידות, כולל ילדים, חובשים כיפה לבנה גדולה (יַרְמוּלְקֶה), ומגיל הבר מצווה חובשים מעליה בימי החול - כובע סמט נמוך-קומה, ובשבתות וחגים שטריימל. בשבת לובשים הגברים הנשואים בגד עליון בצבע חום הנקרא ג'ובה.
הנשים מגלחות את ראשן וחובשות מטפחת ראש הדוקה בצבע שחור הנקראת "יאזמה"[12]. בשבתות ובחגים צבעה הוא לבן. כל בנות הקהילה מגיל תשע גורבות גרביונים שחורים אטומים בכל ימות השנה, למעט בימים הנוראים, שבהם צבע הגרביונים לבן.
בני הקהילה המועטים שגרים מחוץ לישראל אינם לובשים את הלבוש הירושלמי המסורתי המונהג בקהילה. חלקם לובשים אותו בהגיעם לביקור בישראל. רובן המכריע של נשות הקהילה בחו"ל מקפידות לחבוש מטפחת ראש ולא פאה נכרית וכן לגרוב גרביים שחורים אטומים.
בדלנות
כמו שאר אנשי העדה החרדית, החסידות אנטי ציונית. מוסדות הקהילה אינם מקבלים כספים ממדינת ישראל. תקציבה מבוסס בעיקר על תימכות שנגידי חסידות סאטמר בארצות הברית התורמת למוסדות אשר נמנעים מלקבל את כספי מדינת ישראל.
חלק מחברי הקהילה נמנעים מלקבל קצבאות ילדים מהביטוח הלאומי.
רובם המכריע של השידוכים בחסידות "תולדות אהרן" הם בתוך הקהילה. נישואין או יציאה מחוץ לקהילה הם נדירים, מלבד בקרב צאצאי האדמו"ר, המחותנים עם צאצאי אדמו"רים מחסידויות אחרות.
אירועים ציבוריים מפורסמים
החסידות מקיימת מדי שנה שני אירועים רבי משתתפים:
- לילות שמחת בית השואבה בחול המועד סוכות, שבהם נערכים ריקודים בליווי תזמורת, עד השעות הקטנות של הלילה. אירוע זה מתקיים גם בחסידות האחות "תולדות אברהם יצחק" והוא סוחף אלפי אנשים מציבורים מגוונים.
- מעמד הדלקת מדורת ל"ג בעומר במירון במוצאי היום שמשתתפים בו אלפי איש מכל גוני הקשת בציבור החרדי[13]., שאותו חידש האדמו"ר הנוכחי בנוסף למעמד ההדלקה המסורתי שקיים גם אביו בחצר בית מדרשו בירושלים.
בליל ל"ג בעומר ה'תשפ"א (2021) התרחש ליד מתחם הדלקת המדורה של החסידות האסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי, בין האסונות האזרחיים הגדולים בתולדות מדינת ישראל. עקב הדחס הקיצוני ששרר במתחם, גרמה הידחפות במורד המדרגות של חלק מהמשתתפים, למפולת אנושית של מאות מהמתקהלים זה על גבי זה. באסון נהרגו 45 בני אדם, ולמעלה ממאה נפצעו.
הישיבה
ערך מורחב – ישיבת תולדות אהרן
את הקמת הישיבה יזם האדמו"ר הראשון של חסידות תולדות אהרן, רבי אברהם יצחק קאהן. תחילה שכנה הישיבה בשכונת מאה שערים (כיום בית המדרש של תולדות אברהם יצחק), ולאחר פטירת רבי אברהם יצחק עברה למבנה של מוסדות תולדות אהרן. ראשי הישיבה הם הרב משה קאהן, אחיו של האדמו"ר הנוכחי והרב חיים אורי פריינד שמשמש גם כחבר הבד"צ של העדה החרדית.
באלול תשפ"א עברה הישיבה מירושלים לאלעד. כיום הישיבה גדולה באלעד מונה כ-250 תלמידים, בנוסף קיימת ישיבה גדולה בבית שמש בשם פרח מטה אהרן.
לחסידות יש גם חמשה ישיבות קטנות; שלשה בירושלים, ושניים בבית שמש, אחת "מטה אהרן" - פקודת אלעזר, והשנייה "ויואל משה".
לקריאה נוספת
- שלמה גוזמן, תולדות אהרן: אתנוגרפיה וטקסט, עבודת מ"א, 2008
קישורים חיצוניים
- בנימין בראון, עליותיה ומורדותיה של הקנאות: חסידות שומרי אמונים ושלוחותיה כמקרה מבחן
- יומי יורוביץ, תיעוד נדיר: "זריקת התפוחים" בתולדות אהרן, באתר כיכר השבת, 26 באוקטובר 2011
- סוכות בתולדות אהרן - כתבה וגלריה, טוג
הערות שוליים
- ^ יאיר אטינגר, החסידות תולדות אהרן שכרה יחצ"ן, באתר הארץ, 16 ביולי 2009.
- ^ 2.0 2.1 "החרדים יבואו בהמוניהם לכל עיר"- רדיו קול ברמה באתר רדיו קול ברמה
- ^ מסכת שבת דף קיט:
- ^ משה ויסברג, הפיוסים ההיסטוריים בעולם החסידות | חלק 1, באתר בחדרי חרדים, 25 בספטמבר 2018
- ^ מאה שערים: הרבי מתולדות אברהם יצחק ערך שבע ברכות סגור לנכדת אחיו, באתר כל רגע
- ^ יאיר אטינגר, החסידות תולדות אהרן שכרה יחצ"ן, באתר הארץ, 16 ביולי 2009
- ^ פיני רוזן, מתח בתו"א: מי יהיו ז' טובי העיר?, 12 בינואר 2010, אתר בחדרי חרדים.
- ^ ספר תקנות והדרכות דחברת שומרי אמונים, ירושלים, תשנ"ד
- ^ מקור השם הוא בערבית - מלשון סודר
- ^ בימי ראש השנה, יום הכיפורים, הושענא רבא ובשעת עריכת ליל-הסדר לובשים הגברים הנשואים "קאפטן" לבן במקום הקיטל
- ^ רווקים אינם לובשים גרביים לבנים למעט בימי ראש השנה ויום הכיפורים.
- ^ מקור השם אף הוא מהשפה הערבית
- ^ ראו במוספי החדשות של העיתונים משפחה, בקהילה ושעה טובה, 26 במאי 2011.
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תולדות אהרן |
