רבי אברהם טיקטין
 | |
| לידה | שוורזנץ ליד פוזנה |
|---|---|
| פטירה | 3 בינואר 1821 |
| מקום פעילות | גלוגאו, ברסלאו |
| תחומי עיסוק | הלכה, פרשנות התלמוד |
| חיבוריו | "פתח הבית" |
| השתייכות | יהדות אשכנז האורתודוקסית |
| רבותיו | רבי מרדכי מגריידיץ (גיסו) |
| בני דורו | רבי עקיבא איגר, רבי יעקב לורברבוים, רבי חיים אוירבך |
| תפקידים נוספים | |
| רבן של גלוגאו, ברסלאו וערים נוספות בגרמניה | |
רבי אברהם טיקטין (תקכ"א, שוורזנץ ליד פוזנה - כ"ב בטבת תקפ"א, 27 בדצמבר 1820) היה רב אשכנזי, רבן של ערים שונות ברחבי גרמניה ובסוף ימיו רבה של ברסלאו. בן דורם וידידם של רבי עקיבא איגר ורבי יעקב לורברבוים.
ביוגרפיה
נולד לרב גדליה טיקטין רבה של שוורזנץ, התייתם בגיל 10 (תקל"א, 1771) ולמד מאז אצל גיסו, בעל אחותו ותלמיד אביו, רבי מרדכי מגריידיץ. בצעירותו למד בליסא ובה הכיר את רבי עקיבא איגר, רבי יעקב לורברבוים ורבי חיים אוירבך, ולמד עמם. כיהן בתחילת דרכו ברבנות על מקומו של אביו בשוורזנץ, ואחר כך גם כרבן של לונטשיץ וגלוגאו, בה כיהן שלוש עשרה שנים. בשנת תקע"ו התמנה כרבה של ברסלאו, בה כיהן עד פטירתו בכ"ט בטבת תקפ"א, 3 בינואר 1821.
בנו רבי שלמה זלמן טיקטין[1] מילא את מקומו כרבה של ברסלאו. בן נוסף שלו היה רבי יצחק טיקטין.
רבי אברהם טיקטין היה מגדולי דורו, רעו של רבי עקיבא איגר, שכתב עליו: "אך לאשר אני רואה דגם מסברא לא ניחא ליה [=שגם מסברה אין נוח לו] להגאון אבד"ק גלוגא נ"י חילוקי בזה, בטלה דעתי הנמוכה והחלושה נגד דעתו הגדולה של הגאון נ"י"[2].
מתלמידיו:
- רבי שלמה פלסנר (תקנ"ז–תרמ"ז), מחבר "כה לחי"[3] וחיבורים רבים נוספים, ביניהם "עדות לישראל"[4] - ספר אפולוגטי בעברית ובגרמנית העוסק בהגנה תדמיתית על התלמוד באמצעות ציטוטים חיוביים של חכמים נוצריים עליו. תרגם מיוונית וארמית את "כתובים אחרונים"[5] מימי בית המקדש הראשון ובית המקדש השני. היה גם תלמידו של רבי עקיבא איגר.
- רבי ברוך בנדיט גליקסמן, רבה של טוּרֶק, מחבר "נחלת ברוך", "טעם ברוך" ו"בריחי זהב".
ספריו
חיבר לפחות עשרים ושבעה חיבורים, רובם לא נדפסו. ספרו היחיד שנדפס בחייו הוא "פתח הבית" (דיהרנפורט תק"פ). רבים מכתביו מצויים באוסף הרב רפאל יצחק רייכמן בירושלים, ומהם מתפרסמים מעת לעת קטעים בכתבי עת תורניים ובספרי זיכרון שונים. בשנת ה'תשע"ח התפרסם מאוסף הנ"ל "פתח הבית" על מסכת קדושין ועל הלכות קדושין עם ליקוט מאחרונים והערות מהרב יחיאל מיכל דזימיטרובסקי.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
- שמואל יוסף פין, הערך "הר"ר אברהם ב"ר גדליה טיקטין", בתוך: כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז, עמ' 28, באתר היברובוקס
- דוד הלחמי, רבי אברהם צבי ברבי גדליה טיקטין אב"ד ברסלוי (בעל „פתח הבית”), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- "טיקטין, אברהם בן גדליה", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- ספריו
- פתח הבית, דירהנפורט, תק"פ, באתר היברובוקס
- פתח הבית - דרושים, ורשה, תרע"ו. (בשער הספר רשימת כל חיבוריו שבכתובים), באתר היברובוקס
- פתח הבית - דבר בעתו - א, ורשה, תר"ע. על מסכת פסחים והלכות פסח במשנה תורה לרמב"ם ובשולחן ערוך, באתר היברובוקס
- פתח הבית - דבר בעתו - ב, ורשה, תרפ"ו. על חציו השני של סדר מועד, והלכות המועדים במשנה תורה לרמב"ם ובשולחן ערוך, באתר היברובוקס
- פתח הבית - קונטרס בעניני שליחות בקידושין, ירושלים, תש"ע, באתר היברובוקס
- פנות הבית - שאלות ותשובות, ורשא, תרמ"ג, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ↑ "טיקטין, שלמה בן אברהם", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- ↑ תוספת לתשובה צ"ד שבשו"ת רבי עקיבא איגר, קמא, סימן צ"ד. נדפסה בתוך חידושיו למסכת מכות (זכרון יעקב תשמ"ג), דף ו' עמוד א'.
- ↑ "כה לחי".
- ↑ "עדות לישראל".
- ↑ "כתובים אחרונים".