רבי ראובן כץ
 | |
| לידה |
12 באפריל 1880 אולשאן שבפלך וילנה |
|---|---|
| פטירה | 3 בנובמבר 1963 (בגיל 83) |
| מקום פעילות | פתח תקווה |
| תחומי עיסוק | רבנות |
| חיבוריו | דגל ראובן, דודאי ראובן, שער ראובן |
| תפקידים נוספים | |
| כתיבת ספרות תורנית | |
הרב ראובן הכהן כץ (א' באייר ה'תר"מ, 12 באפריל 1880 - ט"ז בחשוון ה'תשכ"ד, 3 בנובמבר 1963) היה רבה של פתח תקווה במשך מעל שלושים שנה וראש ישיבת פתח תקוה ומחבר שו"ת "דגל ראובן" וספרים נוספים. זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנת ה'תש"י.
קורות חייו
נולד בא' באייר תר"מ (1880) באולשאן (כיום הלשאני) שבפלך וילנה[1] בליטא (כיום בבלארוס) לרבי שמעון (תלמיד חכם שעסק במסחר) וגולדה[2]. בגיל 11 היה בקי במסכתות שבת ובבא קמא, כאשר נתקבל לישיבת אושמנה. משם עבר לישיבת איויא, בה נעשה בר מצווה, וב"דרשת הבר מצווה" שלו נשא פלפול מחידושיו, שהפליאו את גדולי המקום. מאיויא עבר לישיבת מיר, ובגיל 15 התקבל לישיבתו של החפץ חיים בראדין. לאחר שנה עבר ללמוד בישיבת כנסת ישראל בסלובודקה ונודע בכינוי "העילוי מאולשאן". בשנת תרנ"ז היה בגרעין המייסד של ישיבת סלוצק, שם למד מספר שנים אצל הרב איסר זלמן מלצר עם הפסקות בקובנה ובקלם כדי לבקש מוסר מפיו של רבי יצחק בלזר[1]. בשנת תרס"ג עבר לוילנה ללמוד בחבורה אצל מנהיג הדור, הרב חיים עוזר גרודזנסקי, שם[1] התחתן עם רייכל, בתו של הרב אברהם יצחק משכיל לאיתן, רבה של חסלביץ[2], ובחסותו התמחה אצל גדולי הדור בפסיקה הלכה למעשה, והוסמך להוראה על ידי הרבנים אליהו ברוך קמאי (רבה של מיר), אלעזר רבינוביץ (רבה של מינסק), ומרדכי רוזנבלט (רבה של סלונים)[3]. בשנת תרס"ה[3], אחר פטירת חותנו[1], קיבל על עצמו את הרבנות בעיר סלוב שבפלך מינסק, ובין השנים תרס"ט-תרפ"ג היה הרב של אמדור. במהלך מלחמת העולם הראשונה עמד בראש ועד הצדקה המקומי ובראש ועד העזרה של הג'וינט במחוז גרודנו[4] ובראש מפעלי החינוך התורתיים[1]. בימי שבתו באמדור בשנת תרפ"ג[5] הוציא את ספרו הראשון, שו"ת "דגל ראובן". באותה שנה קיבל על עצמו את רבנות סטוויסקי בה הוציא לאור את ספרו "דודאי ראובן" חלק א' על התורה. היה פעיל בוועד הישיבות תחת הנהגתו של הרב חיים עוזר[1][5].
בשנת תרפ"ט יצא לארצות הברית בשליחות למען הישיבות, בהוראת החפץ חיים וכיהן כרב בניו ג'רזי במשך שלוש שנים והיה סגן נשיא אגודת הרבנים בצפון אמריקה. בשנת תרצ"ב עלה לארץ ישראל לקבל על עצמו את רבנות פתח תקווה ואת ראשות ישיבת לומז'ה בעיר. בפתח תקווה הוציא לאור שני חלקים נוספים של השו"ת שלו "דגל ראובן" (שנוספו על החלק הראשון שיצא לדפוס עוד בשנת תרפ"ג ושזכה למהדורה שנייה בשנת תרפ"ט[5]). במקביל לתפקידו בפתח תקווה כיהן במועצת הרבנות הראשית[6].
הרב כץ היה איש אגודת ישראל ותלמידו של הרב חיים עוזר שלא נחשב לציוני, אולם משעלה לארץ ישראל ובהשפעתו של הרב קוק התייחס באהדה רבה ליישוב הארץ וניסה לקרב בין החרדים לדתיים לאומיים[7].
נפטר בט"ז בחשוון תשכ"ד. על שמו רחובות בשם "דגל ראובן" בירושלים ובפתח תקווה (בעבר היה הרחוב בפתח תקווה קרוי על שמו - רחוב "ראובן כץ", אך כיוון שבסמוך אליו יש רחוב על שם מיכל לייב כץ, שונה שם הרחוב ל"דגל ראובן" כדי למנוע בלבול).
משפחתו
פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו למכלול ועזרו לערוך אותו. הסיבה היא: חסרה כאן חלוקה דורית. לא ברור מי בן מי נכד מי אחיין.- בנו הרב שמעון כץ - חבר מועצת עיריית פתח תקווה. נודע כמתיר עגונות.
- בנו פרופ' אברהם יצחק כץ - פרופסור לתרבות עברית באוניברסיטת ניו יורק
- בנו הרב אהרן כץ - היה ראש ישיבת פתח תקוה ולימים דיין בבית הדין הרבני. חותנו של הרב שילה רפאל.
- בנו משה ניסן כץ - מניו-יורק
- בנו הרב יחיאל מיכל כץ - כיהן כר"מ בישיבת רבי יצחק אלחנן בניו יורק
- בנו הרב אליעזר כץ - כיהן רב קהילה בניו ג'רזי
- בתו דינה, אשת הרב ד"ר צבי הרכבי, חוקר וסופר
- בתו חסידה, אשת הרב ישראל סורוצקין, בנו של הרב זלמן סורוצקין
- [דרושה הבהרה]פרופ' ראובן כץ, ראש מגמת תכן בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון
ספריו
- דגל ראובן חלקים א-ג. שו"ת חידושים וביאורי הלכה, באתר היברובוקס
- דודאי ראובן, פירוש על התורה. חלק א, חלק ב באתר Hebrewbooks
- שער ראובן ילקוט מאמרים, באתר היברובוקס
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "הרב ראובן כץ", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1490
- 'כ"ץ, ר' ראובן ב"ר שמעון', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 59 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1257).
- הגאון רבי ראובן כ"ץ אב"ד פתח תקווה, בבלוג "תולדות ושורשים - עצי משפחה"
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 הגאון ר' ראובן כ"ץ זצ"ל, הפרדס, כסלו תשכ"ד, עמ' 37, באתר היברובוקס
- ^ 2.0 2.1 הקדמת ספרו דגל ראובן, באתר היברובוקס
- ^ 3.0 3.1 שמואל נח גוטליב, הרב ר' ראובן בר' שמעון הכהן כץ, אהלי שם, באתר היברובוקס
- ↑ The Rabbi and Gaon Rabbi Reuven Kac of holy blessed memory, Zadok Hakohen
- ^ 5.0 5.1 5.2 הגאון רבי ראובן כ"ץ זצ"ל, הפרדס, שבט תשל"ד, עמוד 25, באתר היברובוקס
- ↑ בחירת הרבנים הראשיים, אור המזרח, ניסן תשט"ו, עמוד 59, באתר היברובוקס
- ↑ ש"ס והציונות ניתוח היסטורי, אתר כיוונים
- דפים שמשתמשים בפרמטרים כפולים בקריאות לתבניות
- המכלול: עריכה - כל הערכים
- המכלול: עריכה - ישראל
- המכלול: עריכה - יהדות
- המכלול: ערכים הדורשים הבהרה
- אנשי העלייה החמישית
- חברי מועצת הרבנות הראשית
- בוגרי ישיבת מיר (בלארוס)
- בוגרי ישיבת סלובודקה (קובנה)
- בוגרי ישיבת סלוצק
- בוגרי ישיבת ראדין
- פתח תקווה: רבנים ראשיים
- רבנים ארץ-ישראלים
- רבנים בלארוסים
- זוכי פרס הרב קוק
- מחברי ספרי שו"ת ישראלים
- פרשני המקרא
- אישים הקבורים בבית הקברות סגולה
- רבני ישיבת לומז'ה
- משפחת משכיל לאיתן
- חברי נשיאות ועד הישיבות