רבי איסר זלמן מלצר

רבי איסר זלמן מלצר

לידה	ה' באדר א' תר"ל מיר, האימפריה הרוסית (כיום בלארוס)
פטירה	י' בכסלו תשי"ד ירושלים
השתייכות	יהדות ליטא
תחומי עיסוק	תלמוד, מדרשים, מוסר, הלכה, משנה תורה לרמב"ם
רבותיו	רבי יום טוב ליפמן בסליאנסקי, הנצי"ב מוולוז'ין והרב חיים סולובייצ'יק
תלמידיו	הרבנים רבי אלעזר מנחם מן שך, רבי שלמה זלמן אוירבך, רבי יוסף אליהו הנקין
חיבוריו	אבן האזל

רבי איסר זלמן מֶלְצֶר (ה' באדר א' תר"ל – י' בכסלו תשי"ד) היה רבה של סלוצק וראש הישיבה בה, ולאחר מכן ראש ישיבת עץ חיים בירושלים ויושב ראש מועצת גדולי התורה.

קורות חייו

צעירותו

נולד בעיר מיר שבאימפריה הרוסית (כיום בבלארוס), לברוך פרץ ולמירל, שהייתה ממשפחת הוטנר. בהיותו בן עשר התחיל ללמוד אצל רב העיר מיר, הרב יום טוב ליפמן בסליאנסקי, בעל "מלבושי יום טוב", שגידלו בביתו. בהמשך למד בישיבת מיר.

בן 14, בשנת תרמ"ד, התחיל לימודיו בישיבת וולוז'ין, בראשותם של הנצי"ב ורבי חיים סולובייצ'יק, ושהה שם שבע שנים. בזמן כניסתו לישיבה היה הצעיר ביותר. כונה "זוניא מיר'ר", על שם עירו. היה חבר חדר של הרב זליג ראובן בנגיס, שהיה אז מבכירי התלמידים בישיבה, וקירב אותו. כבר בשנותיו הראשונות התבלט, והרב סולובייצ'יק ביקשו לדבר עמו בלימוד, באמרו שדיבור עמו פותח לו את אפיקי המחשבה. בהיותו תלמיד שם היה גם פעיל בתנועה סודית של חובבי ציון בשם "נס ציונה", ויחד עם גיסו רבי משה מרדכי אפשטיין היה ממייסדי חדרה, בה קנה חלקת קרקע, ונטע פרדסי אתרוגים.

נישואיו

נישא לבילה הינדה, בת הגביר שרגא פייבל פרנק מאלקסוט שבקובנה. כאשר נפטר פרנק, ביקשה גולדה - אלמנתו - למלא את צוואתו, ולהשיא את בנותיהן לתלמידי חכמים מובהקים. היא נסעה לישיבת וולוז'ין כדי למצוא שידוך לבתה הראשונה, ושם ראש הישיבה - הרב נפתלי צבי יהודה ברלין התלבט בין הרב משה מרדכי אפשטיין, ובין הרב איסר זלמן מלצר. היא הזמינה את גיסה - הבעל של אחותה - לבחון את שניהם, אך הוא התקשה להכריע. כאשר נסעו היא, גיסה ושני התלמידים לרב יצחק אלחנן ספקטור בקובנה התקשה גם הוא לבחור בין שניהם. לבסוף הוא שאל אם יש לה בבית בת נוספת הצריכה להנשא, ואכן בשנת תרנ"ב, הבת חיה מנוחה נישאה עם הרב משה מרדכי אפשטיין, והבת בילא הינדא נישאה עם הרב איסר זלמן מלצר. בזמן אירוסיו עבר ללמוד בישיבת ראדין, אצל החפץ חיים. הוא שכר חדר אצל קצב שפרש את העורות שהפשיט מבהמותיו, בחלון חדרו של הרב מלצר. הרב מלצר שהיה חולני ורגיש, נחלש בגלל הריח והחיידקים, אך סירב לעזוב ולפגוע בפרנסת הקצב. עקב זאת הוא נחלה בשחפת וחזר לבית הוריו במיר. הוא שלח מכתב למשפחת כלתו על מצבו הרפואי ושישקלו את המשך השידוך. משפחת כלתו שלחה לו מימון לטיפול רפואי, ובד בבד לחצה על הכלה שתבטל את השידוך. הכלה סירבה לוותר עליו, על אף התחזיות הפסימיות של הרופאים. החפץ חיים בירך אותה שהוא יאריך ימים, ואכן בלחצה השידוך המשיך ולאחר שחזר לאיתנו הם נישאו.

בעת המצור על ירושלים מלחמת הקוממיות בשנת תש"ז, והוא בן 77, נפצע ברגלו. בעת שהחלים בבית חתנו בפתח תקוה, עבר בביתם תלמיד ישיבה ואיש ההגנה טוביה פרשל והעיד שאשת הרב, אשר ערכה את ספריו ותיעדה את שיחותיו, הייתה עסוקה ביישור ניירות עטיפה על מנת שיוכלו להמשיך ולכתוב את דברי התורה, מכיוון שנייר הכתיבה אזל מן השוק.

ישיבת סלובודקה וישיבת סלוצק

בעקבות נישואיו, הושפע הרב מלצר מתנועת המוסר שחותנו וגיסו היו מקורבים אליה ואל מנהיגה רבי ישראל מסלנט. הוא היה תלמידו של רבי נתן צבי פינקל, הסבא מסלובודקה, והתמנה לראש ישיבה בסלובודקה בשנים תרנ"ד-תרנ"ז כבר בהיותו בן 24.

בשנת תרנ"ז נשלח הרב מלצר על ידי רבו הסבא מסלובודקה, בראש חבורה של 14 תלמידים לסלוצק לייסד שם ישיבה, בברכת רבה של העיר, רבי יעקב דוד וילבסקי (הרידב"ז). לאחר שעבר הרידב"ז לשיקגו שבארצות הברית (ומאוחר יותר לצפת שבארץ ישראל), נתמנה הרב מלצר לרבה של סלוצק בשנת תרס"ג, ושימש בכהונה זו עשרים שנים. לאחר עליית המשטר הסובייטי בברית המועצות סבל הרב מלצר רדיפות ונאסר מספר פעמים. בשל כך, נמלט בשנת תרפ"ג על נפשו לקלצק שבפולין, שם שימש כראש ישיבת סלוצק הגולה - "עץ חיים", יחד עם חתנו, רבי אהרן קוטלר, ותלמידו הקרוב חתן אחותו, רבי אלעזר מנחם מן שך. בתקופת סלוצק יזם את הדפסת כתב העת הרבני "יגדיל תורה", ואף שימש כעורכו.

עלייתו לארץ ישראל ואחרית ימיו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

בשנת ה'תרפ"ה נתמנה לראש ישיבת עץ חיים בירושלים, שם כיהן עד יום מותו. התגורר בשכונת זיכרון טוביה בביתו של הרב חיים ברלין. על פי צוואת הרב ברלין, ספרייתו הושארה לדייר הבא אם יהיה תלמיד חכם מופלג, ואכן הספרייה הושארה לרב מלצר. לאחר פטירתו עברה הספרייה לרשות ישיבת עץ חיים.

על שמו רחובות בבני ברק, בירושלים (רחוב אבן האזל, על שם ספרו) וברחובות שבה כיהן בנו הרב צבי יהודה כרב ראשי. (הן רחוב 'מלצר' ובו בית הכנסת 'אהל ש"י', והן רחוב האר"ז -ראשי תיבות רבי איסר זלמן בנחלאות "בתי יעקבזון" מקום מגוריו),

על שמו הוקמה ישיבת אבן האזל לצעירים שעל ידי ישיבת הנגב בנתיבות, בתשע"ה עברה הישיבה למודיעין עילית.

פעילות ציבורית

הצטרף לאגודת ישראל מיום היווסדה. השתתף בכל שלשת הקונגרסים העולמיים שלה, ובשנותיו האחרונות אף כיהן בתור יו"ר של "מועצת גדולי התורה", עד פטירתו. החזיק בעמדה חיובית לגבי מדינת ישראל העתידית, והמריץ את אנשי האגודה לפעולות ממשיות למען יישוב ארץ ישראל, היה ממייסדי "ועד הישיבות" בוילנה, יחד עם ה"חפץ חיים" ורבי חיים עוזר גרודזנסקי.

מפרשי ונושאי כלי הרמב"ם
השגות הראב"ד • הגהות הרמ"ך • מגדל עוז • הגהות מימוניות • מגיד משנה • ר"י קורקוס • רדב"ז • כסף משנה • לחם משנה • משנה למלך • שער המלך • מרכבת המשנה • אור שמח • חידושי רבנו חיים הלוי • צפנת פענח • אבן האזל • חדושי מרן רי"ז הלוי • דרך אמונה

חיבוריו

חיבוריו התורניים שפרסמו אותו בעולם הישיבות היו פירושו אבן האזל (בשבעה כרכים) על הרמב"ם והגהות וביאורים לחידושי הרמב"ן על התלמוד הבבלי. בהקדמה לספרו הוא מודה לאשתו בילא-הינדא על עזרתה בהעתקת כתב היד שלו והכנתו לדפוס, ומקובל לומר כי אשתו סייעה בידו בדרבון ובעידוד ולא רק סיוע טכני בהעתקה. זכה פעמיים בפרס הרב קוק לספרות תורנית עליו התבטא שקבלו כדי להעלות את חשיבות הפרס כדי שאברכים צעירים יתאמצו יותר כדי לזכות בו.

הכרך הראשון של אבן האזל יצא לאור בשנת ה'תרצ"ה והכרך האחרון של אבן האזל על סדרי הרמב"ם נשים וקדושה, יצא לאור לאחר פטירתו, ובראש הספר מתנוססת הקדמתו של הרב אלעזר מנחם שך תלמידו וחתן אחותו.

משפחתו

• בתו חנה פערל, נישאה לרב אהרן קוטלר, ראש ישיבת קלצק בליטא ומייסד ישיבת בית מדרש גבוה בלייקווד ארצות הברית.
  • בנה הרב שניאור קוטלר כיהן כראש ישיבת לייקווד, ואחריו מכהן בראשות הישיבה הרב אריה מלכיאל קוטלר
• בנו, הרב צבי יהודה מלצר רבה של רחובות ומייסד "ישיבת הדרום".
  • חתנו הרב יהודה עמיטל, ראש ישיבת הר עציון.
• בנו, המחנך ופרשן התנ"ך פיבל מלצר, מנהל בית הספר "רוחמה", מרצה השיעור היומי בתנ"ך ב"קול ירושלים", חבר מערכת דעת מקרא וממייסדיה, ומחבר הפירוש למגילת רות במסגרתה.
• חתנו, הרב יצחק מאיר בן מנחם (פצ'ינר), אב בית דין פתח תקוה, ודיין בבית הדין הרבני הגדול.
  • חתנו של הרב בן מנחם, הרב אביעזר פילץ, מכהן כראש ישיבת תושיה תפרח, וכן בנו הרב מנחם בן מנחם הוא מראשי הישיבה.
• הרב אלעזר מנחם מן שך, ראש ישיבת פוניבז' ומנהיג הציבור החרדי-ליטאי, היה נשוי לגוטל, בתה של אחותו פרומא רבקה.

מתלמידיו

• הרב שלמה זלמן אוירבך, ראש ישיבת קול תורה
• הרב יצחק אפשטיין אב"ד בתל אביב
• הרב חיים יעקב גולדוויכט ראש ישיבת כרם ביבנה
• הרב שלמה גורן, הרב הצבאי הראשי והרב הראשי לישראל
• הרב יוסף אליהו הנקין, ראש ארגון "עזרת תורה" בארצות הברית
• הרב אברהם יעקב זלזניק, ראש ישיבת עץ חיים
• הרב שמעון דב זלזניק מראשי ישיבת שעלבים
• הרב ראובן כץ, רבה של פתח תקווה
• הרב יחיאל מיכל פיינשטיין, חתנו של רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק מבריסק
• הרב ישראל יעקב פישר ראב"ד העדה החרדית
• הרב נתן דב (נטע) פריינד, ר"מ בישיבת עץ חיים ובישיבת דושינסקי
• הרב יצחק קוליץ רבה של ירושלים
• הרב יעקב ניסן רוזנטל, אב"ד בחיפה
• הרב אלעזר מנחם מן שך, ראש ישיבת פוניבז' ומנהיג הציבור החרדי-ליטאי (היה נשוי לאחייניתו)
• הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, הרב הראשי לישראל וראש ישיבת מרכז הרב

לקריאה נוספת

• הרב ידעאל מלצר, בדרך עץ החיים, ירושלים תשס"ו
• עמיחי ישראל כנרתי, אז נדברו יראי ה', על קשרי הידידות בין הגרא"ז מלצר לרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה) יו"ל על ידי ארגון אור האורות, תשס"ח.

קישורים חיצוניים

• אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' איסר זלמן מלצר שליט"א", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 86, באתר HebrewBooks
• 'מלצר, ר' איסר־זלמן ב"ר ברוך־פרץ', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 68 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1266).
• דוד תדהר (עורך), "רבי איסר זלמן מלצר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1766
• רבי איסר זלמן מלצר, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• ידיעה על פטירתו, בעמודו הראשון של עיתון "מעריב", 17 בנובמבר 1953, באתר עיתונות יהודית היסטורית
• אהרן סורסקי, בית יעקב - גיליון 91, "הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל", עמ' 19-18, באתר HebrewBooks
• ד"ר הלל זיידמן, ‏ישיבת "עץ החיים" דקלצק, באתר "דעת"

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0