יחסי ארגנטינה–ישראל
| יחסי ארגנטינה–ישראל | |
|---|---|
|
|
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |
| ארגנטינה | ישראל |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 2,780,400 | 22,072 |
| אוכלוסייה | |
| 45,877,796 | 10,137,533 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 633,267 | 540,380 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 13,803 | 53,305 |
| משטר | |
| דמוקרטיה נשיאותית | דמוקרטיה פרלמנטרית |
בין ארגנטינה וישראל שוררים יחסי ידידות ויחסים דיפלומטיים שהחלו ב-31 במאי 1949.
היסטוריה
ב-29 בנובמבר 1947, בזמן ההצבעה בעצרת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל למדינה יהודית וערבית הביעה ארגנטינה עמדה נייטרלית ונמנעה מלהצביע בעד או נגד, ב-31 במאי 1949 כוננו שתי המדינות יחסים דיפלומטים רשמיים ושגרירויות נפתחו בבואנוס איירס ובתל אביב.
בשנת 1960 פרץ משבר קשה בין שתי המדינות לאחר שסוכני המוסד לכדו את הפושע הנאצי אדולף אייכמן בבואנוס איירס והבריחו אותו משם במטוס של המשלחת הישראלית בראשות השר בלי תיק אבא אבן, ארגנטינה דרשה את החזרתו של אייכמן ואף קיימה דיון בנושא באו"ם[1], החלטה 138 של מועצת הביטחון של האו"ם קבעה כי ישראל הפרה את ריבונותה של ארגנטינה ועליה להחזיר את אייכמן אליה, שגריר ישראל דאז אריה לבבי נחשב בארגנטינה כאישיות בלתי רצויה לאחר שכמה ימים קודם לכן חתם על הסכם הסגרה בין שתי המדינות, לבבי עזב את המדינה, אך הנספח הצבאי אלרון הורשה להישאר בארגנטינה. ב-3 באוגוסט, לאחר דיונים ביניהן, פרסמו ארגנטינה וישראל הודעה משותפת כי התקרית ביניהן נחשבת כמחוסלת, תוך הודאה כי הופרה ריבונותה של ארגנטינה.
בסוף שנות ה-70 ניהלה ארגנטינה מלחמה מול הממלכה המאוחדת סביב השליטה באיי פוקלנד, ישראל הייתה בין יצואניות הנשק הגדולות לכת הצבאית ששלטה בארגנטינה באותם ימים, בין היתר סופקו להם חלקי ציוד למטוסים וטכנולוגיות חדישות[2]. במהלך תקופה זו בחרו ממשלות ישראל להעלים עין מרדיפת המשטר בארגנטינה את הקהילה היהודית[3].
בשנת 1992 נפגעה שגרירות ישראל בבואנוס איירס בפיגוע טרור שגבה את חייהם של 22 איש. ביולי 1994 נפגע בניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס בפיגוע תופת בו נהרגו 85 אנשים. ממשלות ישראל וארגנטינה האשימו את חזבאללה בביצוע הפיגועים בהכוונת איראן.
בשנת 2010 הכירה ארגנטינה במדינה פלסטינית כמדינה ריבונית.
בספטמבר 2017 יצא ראש ממשלת ישראל נתניהו לביקור באמריקה הדרומית ונפגש עם נשיא ארגנטינה[4].
שגריריות
כיום יש לארגנטינה שגרירות בהרצליה ולישראל שגרירות בבואנוס איירס ושתי קונסוליות כבוד בקורדובה ובמנדוסה.
שגרירי ישראל בארגנטינה
- יעקב צור (טשרנוביץ) (1949–1953)
- אריה קובובי (1953–1958)
- אריה לבבי (1958–1960)
- יוסף אבידר (1960–1965)
- משה אלון (1965–1969)
- אליעזר דורון (1969–1974)
- רם נירגד (1974–1979)
- דב שמורק (1980–1985)
- אפרים טרי (1985–1989)
- יצחק שפי (1989–1993)
- יצחק אבירן (1993–2000)
- בנימין אורון (2000–2004)
- רפאל אלדד (2004–2008)
- דניאל גזית (2012–2008)
- דורית שביט (2012–2016)
- אילן שטולמן (ספ') מ-2016[5]
ראו גם
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
הערות שוליים
- ↑ דן הורוביץ, פרשת אייכמן לאו"ם, דבר, 17 ביוני 1960
- ↑ ישראל מממשת עסקות נשק עם ארגנטינה, הארץ, 25 באפריל 1982
- ↑ אבנר הופשטיין, 30 שנה לפרשת החטיפות: האם הפקירה ישראל את יהודי ארגנטינה?, באתר של "רשת 13", 3 ביוני 2011 (במקור, מאתר "nana10")
- ↑ איתמר אייכנר, נתניהו נחת בארגנטינה והתקבל בטקס רשמי, באתר ynet, 11 בספטמבר 2017
- ↑ מינויים בשירות החוץ, החלטה מספר 1004 של ממשלת ישראל, משנת 2016, באתר של משרד ראש הממשלה, מיום 17 בינואר 2016
תבנית:יחסי החוץ של ארגנטינה תבנית:יחסי החוץ של ישראל
