יחסי ישראל–סודאן
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
| יחסי ישראל–סודאן | |
|---|---|
|
|
| |
| ישראל | סודאן |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 22,072 | 1,861,484 |
| אוכלוסייה | |
| 10,137,533 | 51,871,103 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 540,380 | 49,910 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 53,305 | 962 |
| משטר | |
| דמוקרטיה פרלמנטרית | רפובליקה פדרלית |
במשך עשרות שנים לא התקיימו יחסים דיפלומטיים בין ישראל וסודאן, ומערכת היחסים בין המדינות אף התאפיינה באיבה הדדית ובתקריות ביטחוניות. בתחילת שנת 2020 החלה התחממות ביחסי שתי המדינות לקידום נורמליזציה, וב-23 באוקטובר הוכרז על התחלת תהליך נורמליזציה וכינון היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות, בתיווכה של ארצות הברית[1].
היסטוריה
במלחמת העצמאות, כאשר הייתה סודאן קו-דומיניום של הממלכה המאוחדת ומצרים, היא תגברה את כוחות הצבא של סוריה, ירדן ומצרים. גם במהלך מלחמת ששת הימים שלחה סודאן כוחות לחימה נגד ישראל. יחסים חשאיים בין המדינות פותחו בסוף שנות החמישים על ידי איש משרד החוץ יוסף נחמיאס, ואנשי המוסד חנן הראל שהיה נציג הארגון במדינה ויעקב כרוז שהיה ראש אגף תבל. בספר "בשליחות המוסד לדרום סודן, 1969–1971, יומן מבצע", נחשף לראשונה כי אנשי מוסד וקציני צה"ל סייעו למורדים הבדלנים בדרום סודאן בהדרכה צבאית ובסיוע רפואי. בפועל, ישראל שלחה כוחות שהשתתפו בפעולות צבאיות[2].
בסוף אוגוסט 1967 נערכה בח'רטום, בירת סודאן ועידת ח'רטום. הוועידה התכנסה בעקבות מלחמת ששת הימים והשתתפו בה מנהיגי שמונה מדינות ערביות. ההצהרה שנוסחה בסופה (1 בספטמבר) הנחתה את המדיניות הערבית כלפי מדינת ישראל עד מלחמת יום כיפור והגדירגה את שלושת הלאווים:
- לא להכרה בישראל
- לא למשא ומתן עם ישראל
- לא לשלום עם ישראל
ב-1982 ערכו שר הביטחון אריאל שרון ומנכ"ל משרד החוץ דייב קמחי פגישה חשאית עם נשיא סודאן, ג'עפר נומיירי. הפגישה אורגנה על ידי יעקב נמרודי ועדנאן ח'אשוקג'י.
סודאן מילאה תפקיד מרכזי במהלך מבצע משה. בהיעדר יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לאתיופיה, נוצר באמצעות "המוסד" קשר עם בכירים בסודאן הסמוכה. אלפים מיהודי אתיופיה הגיעו בהליכה רגלית עד לגבול סודאן ומשם הובלו לישראל.
הרודנות של עומר אל-בשיר
 |
ראו גם – עומר אל-בשיר |
גם במבצע שלמה הועלו יהודי אתיופיה דרך סודאן. לאחר שיהודי אתיופיה שהו במחנות תקופה ארוכה והמתינו לעלייה ארצה בסודאן, התנאים במחנות היו קשים ורבים מתו[3].
לישראל מיוחסת מספר תקיפות על אדמת סודאן, חלקן אומתו על ידי ממשלת ישראל. ב-2009 השמידה ישראל שיירת משאיות שהסיעה אמצעי לחימה ששלחה איראן אל ארגון חמאס דרך סודאן[4]. בנוסף לתקיפה על שיירת המשאיות, תקפה ישראל ספינת נשק איראנית. ב-23 באוקטובר 2012 הותקף מפעל התחמושת "ירמוך" בסודאן אשר ייצר נשק עבור חמאס. מקורות סודאנים טענו לאחר התקיפה כי היא בוצעה על ידי ישראל אם כי היא לא אישרה זאת באופן רשמי[5].
ב-2016 פנתה ישראל לממשלת ארצות הברית ולמדינות נוספות ועודדה אותן לשפר את יחסיהן עם סודאן ולנקוט כלפיה מחוות לאחר שניתקה את יחסיה הדיפלומטיים עם איראן, מכיוון שהניתוק תאם את האינטרסים הישראליים וכלל גם התרחקות מהחמאס ומהרשות הפלסטינית[6]. למרות הפניות, ישראל הדגישה שהיא מתנגדת לרצח העם בדארפור ולהפרה החמורה של זכויות האדם בסודאן[7]. עקב ניתוק היחסים בין איראן לסודאן, עלתה האפשרות שסודאן תסכים לשיפור היחסים עם ישראל, נרמול היחסים יכול להוות מפתח בהסרת הסנקציות האמריקאיות על סודאן ובהתקרבות של סודאן לערב הסעודית. אף על פי כן, נראה כי הסודאנים מעדיפים לשמור על מערכת יחסים עם הרשות הפלסטינית[8].
ב-20 באוגוסט 2017 התבטא השר לענייני השקעות זרות בממשלת סודאן, מובארק פאדל אל-מהדי, בריאיון לרשת הטלוויזיה "סודאניה 24" בזכות נורמליזציה של היחסים עם ישראל[9].
בנובמבר 2018 דיווח מקור זר כי בשנת 2017 נפגש דיפלומט ישראלי באיסטנבול עם קבוצת בכירים סודאנים בראשות אחד מעוזריו הקרובים של ראש המודיעין הסודאני, מוחמד אטא. מטרת המפגש הייתה חימום היחסים בין ישראל לסודאן ובסיוע ישראלי בתחומי הכלכלה, הבריאות והחקלאות[10][11].
לאחר המהפכה
בעקבות המחאות בסודאן התפטר נשיא סודאן עומר אל-בשיר, אשר בפועל היה דיקטטור ששלט במדינה ביד רמה למעלה מ-30 שנה. מחליפו, עבד אל-פתאח אל-בורהאן, נפגש באוגנדה עם בנימין נתניהו בפברואר 2020 והשניים סיכמו על קידום יחסים בין המדינות[12]. המפגש הוסתר משריו של בורהאן ועם פרסומו זכה לגינויים קשים בסודאן[13]. במרץ 2020 דווח כי סודאן אישרה לחברת התעופה LATAM צ'ילה לעבור מעל שטח המדינה בדרך לישראל וממנה[14]. ביוני 2020 הותר גם למטוס אל על שהיה בדרכו מארגנטינה לישראל לטוס מעל שטחה האווירי[15].
לאחר הצגת הסכם איחוד האמירויות–ישראל הוזכרה סודאן כמדינה שתנרמל את יחסיה עם ישראל. ב-18 באוגוסט 2020 דובר משרד החוץ הסודאני אמר כי ארצו מקיימת מגעים עם ישראל[16] אך מיד לאחר מכן משרד החוץ הסודאני הכחיש זאת והדובר הודח מתפקידו[17]. כמה ימים לאחר מכן, מזכיר המדינה של ארצות הברית מייק פומפאו נפגש עם ראש ממשלת סודאן, עבדאללה חמדוכ, אשר הדגיש כי אין לממשלתו הזמנית מנדט לנרמל את יחסי המדינה עם ישראל[18]. היה ויכוח בין אנשי הצבא לאנשי הממשלה הזמנית על קידום הנורמליזציה עם ישראל[19].
ב-21 באוקטובר 2020 נחתה משלחת ישראלית בסודאן, שמטרתה היה דיון עם נציגי הממשלה הסודאנית על הכרה של סודאן בישראל ולהפך[20]. יומיים לאחר מכן, ב-23 באוקטובר, הוכרז באופן רשמי על נרמול היחסים בין ישראל לסודאן, בהכרזה משותפת לשתי המדינות ולארצות הברית, שתיווכה בין הצדדים[21]. הסכם השלום ביניהן צפוי להיחתם בשבועות שלאחר ההכרזה, וייתכן כי ייחתם לפני הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-3 בנובמבר.
הסתננות מסודאן לישראל
מסתננים מסודאן מהווים כ-25% מכלל המסתננים לישראל[22]. באזור דארפור שבמערב סודאן התחולל בין השנים 2003 ל-2009 רצח עם. רבים הפכו לפליטים וחלק מהם נמלטו למצרים. לאלו נוספו פליטים מדרום סודאן, תחילה עקב מלחמת האזרחים שהתחוללה בסודאן, קודם למתן עצמאות לדרום סודאן, בין אנשי הצפון המוסלמים-ערבים לאנשי הדרום הנוצרים והאנימיסטים, ולאחר מכן עקב מלחמת אזרחים בין קבוצות אתניות בדרום סודאן.
מבקשי מקלט מסודאן אינם יכולים לקבל מעמד של פליטים מאחר שמדינת ישראל אינה מעניקה מעמד כזה לנתיני מדינה עוינת. כ-12% ממבקשי המקלט בישראל בשנת 2006 היו מסודאן[23].
ראו גם
לקריאה נוספת
- דוד בן עוזיאל, בשליחות המוסד לדרום סודן 1969 1971 יומן מבצע, טבע הדברים, 2015
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור חיצוני
שימוש בפרמטרים מיושנים [ קישור ] יחסי ישראל סודאן: דרישה לדיון דחוף בוועדת החוץ והביטחון, דבר ראשון- איתמר אייכנר, דניאל סלאמה, משלושת הלאווים לנורמליזציה: תולדות היחסים עם סודן
- אלי פודה, יחסים שידעו שיתופי פעולה לצד תקיפות צבאיות, מפגשים נסתרים בין מנהיגים ופעילות ענפה של המוסד
הערות שוליים
- ↑ "פריצת דרך דרמטית לשלום": ישראל וסודאן הכריזו על הסכם נורמליזציה, באתר מעריב, 23 באוקטובר 2020
- ↑ איש המוסד חושף: כך התערבה ישראל במלחמת האזרחים בסודן, באתר מעריב
- ↑ "מבצע משה" – עליית יהודי אתיופיה (1984), באתר משרד הקליטה
- ↑ ynet, חיל האוויר תקף בינואר שיירת נשק בסודן, באתר ynet, 26 במרץ 2009
- ↑ "כך תקפה ישראל את מפעל הנשק בסודן", באתר מאקו, 28 באוקטובר 2012
- ↑ ישראל פועלת מול ארצות הברית ומדינות אירופיות ומעודדת אותן לסייע למשטר בסודאן, באתר הארץ
- ↑ ישראל: סודאן מפרה זכויות אדם, אך התרחקה מהציר הרדיקלי בראשות איראן, באתר הארץ
- ↑ ביי איראן, שלום ישראל? סודן משנה גישה, באתר ynet
- ↑
ברק רביד, בהתבטאות חריגה, שר בכיר בסודאן הביע תמיכה בנורמליזציה של היחסים עם ישראל, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2017
- ↑ פגישה חשאית ושיחות על סיוע: מגעים לחידוש היחסים עם סודאן, באתר ערוץ עשר
- ↑ "נתניהו פועל לכינון קשרים עם סודאן - במטרה לקצר את הטיסות לברזיל". נבדק ב-2018-11-27.
- ↑ עמיחי שטיין, אחרי עשורים של עוינות: ישראל וסודן סיכמו על קידום יחסים בין המדינות, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 3 בפברואר 2020
- ↑ יאסר עוקבי, "בגידה בנביא מוחמד": בסודאן מגיבים למפגש בין אל-בורהאן לנתניהו, באתר מעריב אונליין, 4 בפברואר 2020
- ↑ איתי בלומנטל, לראשונה: טיסות מסחריות מישראל ואליה מעל שטח סודן, באתר ynet, 15 במרץ 2020
- ↑ איתי בלומנטל, לראשונה: מטוס אל על עבר מעל סודן, באתר ynet, 4 ביוני 2020
- ↑ שחר קליימן, משרד החוץ הסודאני מכחיש מגעים עם ישראל, באתר ישראל היום, 18 באוגוסט 2020
- ↑ איתמר אייכנר, דניאל סלאמה, דיווח: אחרי שהכריז על "מגעים עם ישראל", דובר משרד החוץ בסודן הודח מתפקידו, באתר ynet, 19 באוגוסט 2020
- ↑ ארה"ב: ראש ממשלת סודאן ופומפאו דנו ב"התפתחויות חיוביות" ביחסים עם ישראל, באתר וואלה
- ↑ ארה"ב לוחצת, והנורמליזציה עם ישראל מפלגת בין הצבא לממשלה בסודאן - וואלה! חדשות, באתר וואלה!News, 26 בספטמבר 2020
- ↑ גילי כהן, בטיסה חריגה: משלחת ישראלית ביקרה בבירת סודאן, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 21 באוקטובר 2020
- ↑ סוף לעשרות שנים של עוינות: הושג הסכם בין ישראל לסודן, באתר ynet, 23 באוקטובר 2020
- ↑ סודנים בישראל, באתר א.ס.ף
- ↑ מסתננים ומבקשי מקלט מסודן בישראל
תבנית:יחסי החוץ של ישראל תבנית:יחסי החוץ של סודאן
יחסי ישראל–סודאן29671510