יהדות אתיופיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף יהודי אתיופיה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יהדות אתיופיה
ቤተ እስራኤል
שפות
עברית, אמהרית, תיגרינית וגעז
דת
יהדות
קבוצות אתניות קשורות
ביתא ישראל, ביתא אברהם

יהדות אתיופיה היא שמן של כלל הקהילות היהודיות הפעילות בשטח אתיופיה של היום. היסטורית, שם זה הוא אחד מכינוייה המקובלים של ביתא ישראל. בשטח הפדרציה האתיופית התקיימו ומתקיימות מספר קהילות יהודיות; החשובה והגדולה שבהן היא "בית ישראל", או בשמה הנוסף: "יהדות חבש".

קהילות

ביתא ישראל

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – ביתא ישראל

בֵּיתֶא ישראל הן הקהילות היהודיות במדינות האתיופיות אמהרה ותיגראי. קהילות אלה חיו במנותק מתפוצות עם ישראל האחרות, ובשל כך מקצת ממנהגיהן אינם על פי ההלכה. מרבית יהודי הקהילה עלו לארץ ישראל במרוצת המאה ה-20, ורבבות נספו במהלך ניסיונות העלייה. ב-1973 יצא קול קורא של הרב עובדיה יוסף, הכריז על יהודי אתיופיה כעל צאצאי שבט דן[דרוש מקור] ודרש את גאולתם. בשני מבצעים סודיים הועלו יהודי אתיופיה לישראל. בראשון, "מבצע משה", שהגיע לשיאו בשנים 1983 - 1985, עלו קרוב ל-20,000 יהודים. ובשני, "מבצע שלמה" בסוף מאי 1991, עלו עוד 14,087 יהודים מאתיופיה לישראל. 4,000 נוספים, שלא הספיקו להגיע למחנה ההמתנה באדיס אבבה, הועלו בחדשים שלאחר מכן.[1]

מנהיגים משמעותיים

אחד מהמנהיגים המשמעותיים שעלו לארץ הוא ממו אברה או בשמו העברי עזרא אברה. עזרא אברה היה סוכן מוסד שהתאמץ להעלות את כל יהודי אתיופיה מאתיופיה לסודן ומסודן לישראל, לשם כך הוא עשה יותר מארבעים וחמש פעמים את הדרך מאתיופיה לסודן הלוך ושוב על מנת להעלות ארצה כמה שיותר יהודים. עזרא העלה את משפחתו לישראל כדי להמשיך את עבודתו כסוכן מוסד. במהלך הדרך תפסה המשטרה הסודנית את עזרא ועצרה אותו. לאחר שנתיים באיומים על חייו בשנה השלישית הצליח לשכנע אותם שהוא נוצרי ובבית הכלא החליטו לתת לו תעודת זהות שבעזרתה יוכל להסתובב רק בסודן אך לאחר זמן נוסף חזר לעבוד כסוכן מוסד. משפחתו בישראל האמינה שעזרא נפטר אך המשיך בעבודתו כרגיל. כיום חי בנתניה עם אשתו וחמשת ילדיו. עד היום זכור עזרא אברה כמשפיע חברתית באותה התקופה וראוי להערכה מצידם של בני העדה האתיופית.

פסוקי תהילים בשפת הגעז
פסוקי תהילים בשפת הגעז, שנת 1500, מאוספי הספרייה הלאומית.


קהילות נוספות

בשנת 2020 דווח על איתור קהילות בהיקף של 271,000 איש הטוענות להשתייכות לקהילת יהודי אתיופיה.

פלאשמורה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – פלאשמורה

פלאשמורה הוא כינוי שנוצר באתיופיה לפני כ-300 שנה. המילה פלאשמורה מורכבת משתי מילים- "פלאש" ו-"מורה" (פלאשה מורה - עוף דורס האוכל מכל הבא ליד) כשם שהפלאשמורה התנצרו.

כינוי זה נחשב לכינוי גנאי, ומרבית בני ביתא-ישראל נוהגים לא לכנותם בכינוי זה באופן פומבי. אולם, בישראל כינוי זה נהגה אחרת - פלאשמורה. פלאשמורה הם צאצאיהם של ביתא ישראל אשר חדלו מלקיים מצוות או המירו את דתם לנצרות החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19, אם מרצון ואם מאונס. הכינוי דבק בהם משום שמצד אחד ביתא ישראל ראו בהם כאמרה (שמם של הנוצרים המקומיים) ומצד שני האמרה ראו אותם כפלאשים (פולשים או זרים - כינוי גנאי שהמקומיים נתנו לביתא ישראל).

אלו מהפלאשמורה אשר עונים על החלטה 2948 של ממשלת ישראל משנת 2003 עולים לישראל, במסגרת חוק הכניסה לישראל, ועוברים גיור מלא.

ביתא אברהם

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – ביתא אברהם

ביתא אברהם הוא שמה של קהילת צאצאי יהודים מביתא ישראל אשר חיה באזור שאווה שבאתיופיה. קהילה זו מרוכזת בעיקר באזור שאווה הצפונית שבמדינת אמהרה ואימצה את השם "ביתא אברהם".

קהילות שנוצרו בעת החדשה

קהילות נוספות נוצרו כאשר יהודים תימנים היגרו בעת החדשה לצפון אתיופיה והתיישבו הן באריתריאה והן בשטחי קהילות ביתא ישראל שבהם הם התערבבו עם היהודים החבשים המקומיים. קהילות אשכנזיות היגרו מאירופה בייחוד בשנות ה-30 של המאה ה-20 והתיישבו בעיקר בבירה אדיס אבבה. כיום הריכוזים הגדולים של כלל היהודים הם באדיס אבבה ובבירה הקיסרית לשעבר גונדר וסביבתה.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • שרון שלום, מסיני לאתיופיה: עולמה ההלכתי והרעיוני של יהדות אתיופיה, הוצאת ידיעות ספרים, 2012.
  • יעקב אדלשטיין, "יהודים באתיופיה", שנה בשנה, תשל"ד, עמ' 346–350
  • יצחק גרינפלד, "לתולדות יהודי עדן ותימן באריתריאה ברבע הראשון של המאה העשרים", תעודה י', תשנ"ו, עמ' 229 - 321
  • בת־ציון עראקי קלורמן, "מפגשים באריתראה ובאתיופיה: יהודי תימן ועדן, מיעוט בתוך מיעוט בשלטון הקולוניאלי האיטלקי", פעמים 122 - 123, עמ' 41 - 65
  • Edith Bruder, "The Beit Avraham of Kechene: The Emergence of a New Jewish Community in Ethiopia" in Emanuela Trevisan Semi & Shalva Weil (Editors), Beta Israel: the Jews of Ethiopia and beyond History, Identity and Borders, Libreria Editrice Cafoscarina, 2011, מסת"ב 9788875432867, pp. 181-196.
  • דוד רטנר, המסע האחר: יהודי אתיופיה וחלקם במאבק המהפכני של אתיופיה בשנים 1974–1991, הוצאת פרדס, 2018
  • דניאל בלטה, "פצע פתוח- יהודי אתיופיה תחת הכיבוש האיטלקי (1941-1936)"

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ קהילת יהודי אתיופיה, מאגרי המידע הפתוחים של מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות. 13-02-2019


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0