רבי מאיר הלוי מאפטא
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים ריקים [ סיום כהונה, חסידות, הקודם, סיבת הפטירה, תחילת כהונה, הבא, מספר בשושלת ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ צאצאים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| לידה | 1760 |
|---|---|
| פטירה |
1831 (בגיל 71 בערך) אפטא |
| מקום קבורה | אפטא |
| מקום מגורים | סטבניץ, אפטא |
| חיבוריו | אור לשמים |
| רבותיו | רבי החוזה מלובלין |
| אב | שמואל |
| אם | פייגא |
רבי מאיר הלוי רוטנברג מאפטא (ה'תק"ך ,1760 - כ"ה בתמוז ה'תקצ"א, 1831) היה אדמו"ר חסידי ורב בעיר אפטא. ממנו יצאה שושלת אפטא. חיבורו "אור לשמים" על התורה הכתוב בדרך הפרד"ס מכיל גם קצת חידושים ושו"ת בדרך הפלפול.
תולדותיו
רבי מאיר הלוי נולד לרבי שמואל סגל הלוי רוטנברג מגזע השל"ה, ולפייגא מגזע הש"ך, בנעוריו נתייתם מאביו ואמו גידלתו לבדו.
למד בישיבת רבי אברהם יצחק הכהן כ"ץ בעל מחבר ספר "כתר כהונה" ואב"ד סטבניץ ופינצ'וב. אחר כך נסע להסתופף בצל החוזה מלובלין ונעשה לאחד מתלמידיו.
רבי מאיר היה מגדולי המתנגדים לשיטת חסידות פשיסחא
כשעזב הרב אברהם יהושע השיל מאפטא את העיר, עבר רבי מאיר לכהן כרב העיר, שם כהן עד יום מותו.
תלמידם של רבי יצחק אברהם מפינטשוב: בעל "כתר כהונה" והחוזה מלובלין. הצטיין בבקיאות רבה בש"ס ובפוסקים וכאשר עבר רבו מסטאבניץ לפינטשוב נתקבל כרב בסטאבניץ בעודנו צעיר לימים, משם עבר לרבנות אפטא.
היה גם גדול בתורת הנסתר. כשנפטר החוזה מלובלין הלכו רבים מתלמידיו לאפטא, אחר רבי מאיר בשל כשרונותיו המיוחדים לשמש מנהיג בישראל. חסידים מסרו שזה היה גם רצונו של החוזה, כי רבי מאיר ימלא את מקומו, ולפי המסורת החסידית, הנהגתו הייתה הכי דומה להנהגת החוזה, משאר התלמידים. היה נאמן לשיטת החסידות כפי שקיבלה מרבותיו, והתנגד לדרך החדשה של רבי שמחה בונם מפשיסחה, שרצה לבססה על יסודות העיון השכלי.
ספרו "אור לשמים" על התורה הכתוב בדרך הפרד"ס מכיל גם קצת חידושים ושו"ת בדרך הפלפול.
גם בניו רבי פנחס ורבי ישראל היו צדיקים מפורסמים.
נפטר באפטא בכ"ה בתמוז תקצ"א (1831).
תפילת רבי מאיר מאפטא
רבי מאיר הלוי אף חיבר תפילה אשר ענינה הוא חיזוק האמונה בהשם[1].
תפילה זו היה רגיל הרב שלמה רבינוביץ מראדומסק (מחבר ספר תפארת שלמה) לאומרה בכל יום ערב ובוקר, ואמר שהוא סגולה נוראה לפרנסה ולהצלחה לאומרה בכל יום.
בשנת ה'תשע"ה הוציא אברהם פריד שיר הנני בידך על מילות הלקוחות מתוך תפילה זו, השיר זכה לפופולריות רבה:
”רִבּוֹן הָעוֹלָמִים יָדַעְתִּי כִּי הִנְנִי בְּיָדְךָ לְבַד כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר. וְאִם גַּם אֶתְאַמֵּץ בְּעֵצוֹת וְתַחְבּוּלוֹת וְכָל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל יַעַמְדוּ לִימִינִי לְהוֹשִׁיעֵנִי וְלִתְמֹךְ נַפְשִׁי, מִבַּלְעֲדֵי עֻזְּךָ וְעֶזְרָתְךָ, אֵין עֶזְרָה וִישׁוּעָה.” (לחן הרב פנחס ברייער)
תלמידיו
- רבי חיים אב"ד קאמינסק וואלברום בעל "זכיון חיים" (גם תלמידו של החוזה מלובלין)
- רבי שלמה הכהן מרדומסק בעל ה"תפארת שלמה"
- רבי יהודה פסח מליפסק
- רבי שלמה זלמן פרנקל מוויליפולי
- רבי שמואל מדריליטש, כיהן אחרי פטירת רבו באדמו"רות[2].
קישורים חיצוניים
- תפילת רבי מאיר מאפטא
- מאיר הלוי מאפטא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"