רבי אברהם יהושע השיל מאפטא

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי אברהם יהושע השל מאפטא
הרבי מאפטא
ציונו של הרב מאפטא.jpg
לידה תק"ח
ז'מיגריד
פטירה ה' בניסן תקפ"ה
מז'יבוז'
מקום קבורה מז'יבוז'
מקום מגורים ז'מיגריד, קולבסוב, אפטא, יאסי, מז'יבוז'
מקום פעילות קולבשובה, אפטא, יאסי, מז'יבוז'
רבותיו רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, רבי אלימלך מליז'נסק
נושאים בהם עסק אהבת ישראל
חיבוריו "אוהב ישראל", "תורת אמת"
אב רבי שמואל אב"ד ניישטאט, מגדולי רבני פולין

רבי אברהם יהושע השל מאפטא (נקרא גם הרבי מאפטא, ולפי זה כונה אפטר רב (Apter Ruv), והאוהב ישראל, על שם ספרו; תק"חה' בניסן, תקפ"ה) היה אדמו"ר. אבי שושלות אפטא-זינקוב(-מז'יבוז') וקופיטשניץ.

תולדותיו

נולד בשנת תק"ח לרבי שמואל. חתנו של רבי יעקב מטורטשין[1] ומגדולי תלמידיו של רבי אלימלך מליז'נסק. כיהן כרב ואדמו"ר בקולבסוף בגאליציה, באפטא הפולנית, ביאסי שבמולדביה ובמז'יבוז' שבפודוליה (אוקראינה). בשנותיו האחרונות היה זקן האדמו"רים בדורו ודעתו הייתה נחשבת בקרב כל החסידים.

הרבי מאפטא היה נצר למשפחות רבניות מפורסמות מצד שני הוריו, ואביו, רבי שמואל, שכיהן כראב"ד ניישטאט ("עיר חדש"), היה מחשובי רבני פולין. עוד בילדותו הפגין יכולות מבטיחות. הוא למד אצל רבי אלימלך מליז'נסק, ונודע כבקי גדול בתלמוד. החל את דרכו כרב העיירה קולבסוב (Kolbuszowa) בפולין, ובתק"ס הסכים להתמנות לרב באפטא (Opatów). בתקס"ח הוזמן להיות רב ביאשי, נסיכות מולדובה, על ידי הבנקאי החסיד יחיאל דניאל, שהבטיח להעמיד לרשותו בית שבו יוכל לארח את הבאים ללמוד איתו תורה.

התנגד לכמה הדפסות של חצרות חסידים אחרות: הוא חלק על דרכו של רבי צבי הירש מזידיטשוב והתנגד ליוזמתו להדפסה והפצה מחודשת של ספר הזוהר (דור דעה, עמ' רעב), וכן התנגד (ואף נאמר שקילל) למי שביקש להדפיס את ספר סיפורי מעשיות של רבי נחמן מברסלב[2].

בתקע"ו, לאחר פטירת האדמו"ר של מז'יבוז' ולאחר מחלוקות בקהילת יאשי, עזב והתיישב במז'יבוז', עירו של הבעש"ט וערש החסידות, שם היו בקרבתו חסידים רבים. הוא המשיך לשמור על קשרים עם הקהילות החסידיות של נסיכות מולדובה, ונקרא לעיתים כדי לפתור בעיות הלכתיות. תכונתו הבולטת ביותר הייתה אהבתו לעם היהודי.[דרוש מקור]

נפטר בה' בניסן תקפ"ה.

חיבר שני ספרים: "תורת אמת" (לבוב תרי"א) ו"אוהב ישראל" (ז'יטומיר תרכ"ה), שעל שמו כונה ה"אוהב ישראל".

הספר "אוהב ישראל" יצא לאור מחדש בשנת תשע"ד במהדורת "פאר מקדושים" - מהדורה מוערת מפוסקת ומנוקדת.

נקבר במז'יבוז בסמוך לקבר הבעש"ט, בתוך האוהל שעל ציונו. אגדה חסידית מספרת שמלאכים נשאו את גופתו וקברוה בבית הקברות בטבריה, שם מוצבת אבן סמלית לכבודו. ביאשי הוקם בית כנסת על שמו. בית כנסת נוסף על שמו נוסד לאחר קום המדינה בחיפה (רחוב עבאס), על ידי אחד מצאצאיו.

צאצאיו

על צאצאיו נמנה אברהם יהושע השל, תאולוג ורב אמריקאי.

  • זלמן אפטר - חבר ארגון ההגנה ויליד תל אביב.

מתלמידיו הבולטים

קישורים חיצוניים

כתביו

הערות שוליים

  1. נפטר בי"ט בסיוון תקמ"ה.
  2. פרופ' צבי מרק בראיון מצולם: http://www.hasidut.org/blank-1.
  3. חותנו של רבי מנחם מנדל מסטאנוב, נכדו של רבי יוסף מיאמפולה.
  4. בנו היה רבי יוסף מטיברוב (חותן רבי משה צבי מסטנוביץ) וחתנו היה רבי נחום מלויעב בן רבי אהרן מצ'רנוביל.
  5. רבי מרדכי היה אביו של רבי יעקב יואל חתנו של רבי משה מקוז'ניץ. רבי יעקב יואל הוא אביו של רבי ישראל אביו של רבי אברהם יהושע העשיל ממוגלניצא.


הקודם:
-
אדמו"רי אפטא-זינקוב הבא:
רבי יצחק מאיר השיל (ז'ינקוב)
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0