חסידות אפטא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חסידות אפטא הייתה חסידות פולנית. מקים החסידות היה רבי מאיר הלוי מאפטא תלמידו של החוזה מלובלין. מאחיו של רבי מאיר, רבי מרדכי, יצאה שושלת סטשוב.

תולדות החסידות

רבי מאיר היה אדמו"ר בסטבניץ ובאפטא. חיבר את הספר "אור לשמים". נפטר בכ"ה בתמוז תקפ"ז.

את מקומו מילא בנו, רבי פנחס. חתנו של הרב חיים יעקב מדוקלא. נפטר בשנת תקצ"ז. אחיו רבי ישראל כיהן בסטאשוב בחיי אביהם. נפטר בה' בתמוז תר"ב[1].

את מקומו של רבי פנחס באפטא מילא בנו, רבי מאיר (השני). שהיה חתנו של רבי יהודה לייב בן רבי יחיאל מיכל בנו של רבי חיים מצ'רנוביץ בעל הבאר מים חיים. חתנו היה רבי אליעזר מסוסנוביץ. אחיו, רבי יצחק מנחם (תקפ"ב - כ' באדר תרל"ד), היה חתנו של רבי משה בידרמן מלעלוב וממלא מקומו בפולין. לאחר מכן עבר לוואלברום. לא היו לו חסידים רבים.

בנו של רבי יצחק מנחם, רבי אלתר מאיר דוד, מילא את מקומו. נולד בשנת ת"ר. נקרא על שם סביו רבי מאיר מאפטא ורבי דוד מלעלוב. בצעירותו חלה והוסיפו לו את השם אלתר כסגולה לאריכות ימים. היה חתנו של רבי משה מקארוב. היה נוסע גם כאדמו"ר לצדיקים, בהם רבי חיים מצאנז שהיה רבו המובהק, רבי אברהם מטריסק, היהודי הטוב מניישטאט, רבי יהושע מבעלז ורבי נתן דוד משידלובצא. נפטר בכ"ז באדר תרע"א. שלושת בניו וחתנו היו אדמו"רים. חתניו היו רבי אהרן מביאלה ביליץ, רבי בנימין מרדושיץ, רבי יצחק גליקמן-רובין אדמו"ר ואב"ד בסוסנוביץ (צאצא לשושלת רופשיץ).

החסידות לאחר המלחמה

רבי ישכר בער רוטנברג, בנו של רבי יעקב יצחק אלחנן רוטנברג, כיהן כרב בוודז'יסלאב (באיות יידי: וואוידיסלאוו). לאחר השואה כיהן בארצות הברית כאדמו"ר מוודיסלאב. היה חתנו של רבי שלום מוסקוביץ' משאץ.

ילדיו הם רבי משה (חתן רבי נחמן מספינקא) - מילא מקומו - נפטר יום כיפור תשע"ח, ומאז ממלא מקומו בנו רבי יעקב יצחק אלחנן (חתן רבי צבי הירש מייזליש), חתנו הרב משה סופר רב קהילת פאפא בירושלים וחתנו רבי אברהם מנחם מנדל ווגשל, האדמו"ר משינאווא מונסי.

רבי מנחם בן ציון רוטנברג-הלברשטאם (תרמ"א - כ"ג בניסן תשי"ז), בנו של רבי אהרן מביאלה-ביליץ, גדל אצל סבו והוסמך על ידו לאדמו"רות. כיהן בוודז'יסלאב (שם היה חתן של רבי אברהם חיים רוטנברג רב העיר) ולאחר מכן בארצות הברית שם כיהן כ"ראש אגודת האדמו"רים בארצות הברית".

סטאשוב

רבי מרדכי הלוי פרדס, אחיו של רבי מאיר, נהג באדמו"רות בסטאשוב, והיה רבו של אחיו רבי מאיר עד להגיעם ל"חוזה מלובלין", אחריו כיהן בנו ר' שמואל אהרן ואח"כ כיהן בנו רבי מרדכי השני מסטאשוב, בנו של רבי מרדכי, רבי דוד (תר"ב - ח' באייר תרפ"ב) מילא את מקום אביו בסטאשוב וסוסנוביץ. בנו רבי יוסף מנשה כיהן כאדמו"ר מסטאשוב בזביירצ'ה, והיה ראש ישיבה גדולה בסוסנוביץ. בנו השני של רבי דוד - רבי ישראל יעקב כיהן כאדמו"ר מסטאשוב בסוסנוביץ. היה חסידו של רבי חיים שמואל מחנטשין. נרצח בשואה, נכדו של רבי יוסף מנשה הוא הרב חיים מאניס פרדס שהיה אב"ד ת"א ורב צפון ת"א וחבר בית הדין הגדול בירושלים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ חתנו היה רבי מנחם מנדל בן רבי מרדכי דוד מדומברובה.
  2. ^ ראו עליו גם בפורום אוצר החכמה


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0