פת הבאה בכיסנין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פת הבאה בכיסנין
(מקורות עיקריים)
תלמוד בבלי מסכת ברכות, דף מ"ב עמוד א'
משנה תורה ספר אהבה, הלכות ברכות
פרק ג הלכה ט
שולחן ערוך אורח חיים,
סימן קסח סעיפים ו-ח

בהלכה, פת הבאה בכיסנין היא מאפה ולא נהוג "לקבוע עליה סעודה". השם "פת הבאה בכיסנין" מופיע בגמרא[1], ונחלקו הראשונים בפירושו (ראה להלן).

בניגוד ללחם רגיל, שמברכים עליו קודם האכילה "המוציא לחם מן הארץ"[2] ואם אכל כזית מברך בסיומו "ברכת המזון", פת הבאה בכיסנין מברכים עליה קודם האכילה "בורא מיני מזונות", ובסיום האכילה "ברכה מעין שלוש". אך אם שינה מהמקובל ואכל כמות גדולה שרגילים לקבוע עליה סעודה, אזי דינה כלחם ומברכים לפניה 'ברכת המוציא לחם מן הארץ' ואחריה 'ברכת המזון' (ונחלקו הראשונים לגבי אדם שקבע סעודה על שיעור קטן מהמקובל, האם יש בכך קביעות סעודה).

בבאור גדר המושג "קביעת סעודה" מופיעות כמה דעות באחרונים.

פירושים

פת הבאה בכיסנין לכל הדעות (כיס, בצק עם טעם ויבש)

שלושה פירושים נזכרו בדברי הראשונים לפת הבאה בכיסנין:

  • רבנו חננאל ואתו רוב הראשונים פירשו ש"פת הבאה בכיסנין" היינו שיש בה כיסים וממלאים בהם מיני מתיקה כפרג, אגוזים וכו' כדוגמת אוזני המן ושטרודל תפוחים.
  • הרמב"ם מפרש שמדובר במיני מאפים שהוסיפו לבצק שלהם טעם שיוצר שינוי במאפה, למשל סוכר בעוגות, ביסקוויטים וכו' או מאפה שהוסיפו לבצקו שמן (למשל בורקס). בפירוש שיטה זו נחלקו רבי יוסף קארו והרמ"א בשולחן ערוך האם צריך שטעם התוספת יהיה ניכר בבצק (דעת ר' יוסף קארו) או שצריך שהתוספת תהיה העיקר בבצק (דעת הרמ"א). אולם יש שהסבירו, שמחלוקת זו תלויה במציאות הנהוגה באותו מקום, שבמקום שנהגו לאכול לחמים מתוקים יותר, רק כאשר התוספת היא עיקרית היא הופכת את המאפה לפת הבאה בכיסנין[3].
  • רב האי גאון פירש שאלו מיני מאפה יבשים שאדם כוססם בשיניו כבייגלה, קרקרים ומציות.

מאכלים המבוססים על בצק, אך אינם אפויים אלא מבושלים או מטוגנים הם אינם בגדר פת הבאה בכסנין, משום ששם פת חל דוקא על בצק אפוי, למשל פסטה, קובה, סופגניה וכדומה. על מאכלים אלו לא חל דין קביעת סעודה, לפיכך מברכים לפניהם ברכת בורא מיני מזונות ולאחריהם ברכת על המחיה גם אם קבע עליהם את סעודתו.

הלכה למעשה

השולחן ערוך מביא שלהלכה נותנים לשלושת הסוגים האלו את דיני "פת הבאה בכיסנין", בביאור הלכה מוסבר הדבר (על פי ספר מאמר מרדכי), שייתכן שהדעות השונות שנכתבו לגבי פרוש המושג "פת הבאה בכיסנין" לא בהכרח סותרות, (כלומר כל דעה מסבירה מה הפירוש 'פת הבאה בכיסנין' אבל כולם מודים שגם על מה שאמרו השני והשלישי מברכים מזונות).

המכנה המשותף בניהם הוא שלא נהוג לאכלם לשובע בתור סעודה אלא כקינוח או בין הסעודות. זאת אומרת שלא מקובל לקבוע סעודה על כל המאכלים הללו, ולכן, אם לא שינה מהאכילה הרגילה, ואכלם מבלי לקבוע עליהם סעודה, יש לברך עליהם "בורא מיני מזונות". אך אם אכל מהם כשיעור קביעת סעודה דינו כלחם ומברך לפניהם "המוציא" ואחריהם "ברכת המזון".[4] וכן כל דבר שאינו מיועד לאכילת קבע ולשביעה אלא לקינוח או נשנוש מברכים עליו "מזונות",[5] ואם קבע עליו סעודה כלומר שאכלו לשובע בתור ארוחה הרי הוא החשיב אותו כלחם גמור ולכן מברך "המוציא" ו"ברכת המזון".[6]

קביעת סעודה

הפירוש הפשוט הוא שאוכל פת הבאה בכיסנין או כל דבר שמברכים עליו מזונות בתור ארוחה. זה גם הפירוש המילולי 'קבע סעודה' שלקח דבר שבדרך כלל לא אוכלים אותו לשובע בתור סעודה וסמך עליו שזו היא הארוחה שלו ארוחת ערב, בקר או צהריים.[7]

נחלקו הפוסקים מהו שיעור קביעות סעודה: האם הוא שיעור שתלוי בכוונת האדם או בתוצאת האכילה (כלומר שהוא מתכנן לשבוע מאכילה זו, או שהוא שבע ממנה). או שהוא שיעור קבוע לכל קבוצת אוכלוסייה, המשוער לפי הכמות שאדם אוכל בסעודה ממוצעת (בתוך שיטה זו, נחלקו מהו שיעור זה). למעשה, אחת משיטות הפסיקה המקובלות היא דווקא זו המשלבת בין השיטות השונות, ולפיה כדי לקבוע סעודה ולהחשיב פת הבאה בכיסנין כלחם, יש צורך בשני תנאים: לאכול שיעור 4 ביצים (כ-200 סמ"ק), וכן לשבוע מאכילה זו (בצירוף כל מה שיאכל באותה סעודה, גם דברים שאינם מאפה)[8].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. מסכת ברכות, דף מ"ב עמוד א'
  2. בכלשהו, גם אם אוכל פחות כזית מברך לפניו "המוציא לחם מן הארץ".
  3. פניני הלכה, פרק ו, הלכה, ו, הערה 5.
  4. ספר המאורות ברכות מב.
  5. לשון הרמב"ם בגדר אכילת עראי (פרוש המשניות) : ואכילת עראי, הוא שיאכל כמות מועטת ולא יתכון בו שיהא סעודה ואינו אוכלו אלא להשקיט רעבונו עד שישלים אכילתו אחר כך.
  6. חידושי הרא"ה ברכות מב. ובלשון המקור: אחשביה ושוייא פיתיה.
  7. שבלי הלקט סדר ברכות קנט ועוד ראשונים.
  8. פניני הלכה, ברכות, פרק ו, הלכה ד.

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0


שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה

שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ]
פת הבאה בכיסנין23710272