פת הבאה בכיסנין
| תלמוד בבלי | מסכת ברכות, דף מ"ב עמוד א' |
|---|---|
| משנה תורה |
ספר אהבה, הלכות ברכות פרק ג הלכה ט |
| שולחן ערוך |
אורח חיים, סימן קסח סעיפים ו-ח |
בהלכה, פת הבאה בכיסנין היא מאפה שלא נהוג "לקבוע עליה סעודה". השם "פת הבאה בכיסנין" מופיע בגמרא[1], ונחלקו הראשונים בפירושו (ראה להלן).
בניגוד ללחם רגיל, שמברכים עליו קודם האכילה "המוציא לחם מן הארץ"[2] ואם אכל כזית מברך לאחריו "ברכת המזון", פת הבאה בכיסנין מברכים עליה קודם האכילה "בורא מיני מזונות", ובסיום האכילה "ברכה מעין שלוש". אך אם שינה מהמקובל ואכל כמות גדולה שרגילים לקבוע עליה סעודה, אזי דינה כלחם ומברכים לפניה 'ברכת המוציא לחם מן הארץ' ואחריה 'ברכת המזון' (ונחלקו הראשונים לגבי אדם שקבע סעודה על שיעור קטן מהמקובל, האם יש בכך קביעות סעודה).
בבאור גדר המושג "קביעת סעודה" מופיעות כמה דעות באחרונים.
פירושים
שלושה פירושים נזכרו בדברי הראשונים לפת הבאה בכיסנין:
- רבנו חננאל ואיתו רוב הראשונים פירשו ש"פת הבאה בכיסנין" היינו שיש בה כיסים וממלאים בהם מיני מתיקה כפרג, אגוזים וכו' כדוגמת אוזני המן ושטרודל תפוחים.
- הרמב"ם מפרש שמדובר במיני מאפים שלשו את הבצק שלהם עם שמן, דבש, חלב או תבלין (לדוגמא: סוכר) [3]. בפירוש שיטה זו נחלקו רבי יוסף קארו והרמ"א בשולחן ערוך האם צריך שטעם התוספת יהיה ניכר בבצק (דעת ר' יוסף קארו) או שצריך שהתוספת תהיה העיקר בבצק (דעת הרמ"א). אולם יש שהסבירו, שמחלוקת זו תלויה במציאות הנהוגה באותו מקום, שבמקום שנהגו לאכול לחמים מתוקים יותר, רק כאשר התוספת היא עיקרית היא הופכת את המאפה לפת הבאה בכיסנין[4].
- רב האי גאון פירש שאלו מיני מאפה יבשים שאדם כוססם בשיניו כבייגלה, קרקרים ומציות.
מאכלים המבוססים על בצק, אך אינם אפויים אלא מבושלים או מטוגנים הם אינם בגדר פת הבאה בכסנין, משום ששם פת חל דוקא על בצק אפוי, למשל פסטה, קובה, סופגניה וכדומה. על מאכלים אלו לא חל דין קביעת סעודה, לפיכך מברכים לפניהם ברכת בורא מיני מזונות ולאחריהם ברכת על המחיה גם אם קבע עליהם את סעודתו.
הלכה למעשה
השולחן ערוך מביא שלהלכה נותנים לשלושת הסוגים האלו את דיני "פת הבאה בכיסנין", הדעה הרווחת היא שדין זה נובע מחמת הספק - כיוון שנחלקו בכך הראשונים[5], אך יש שמפרשים[6] שייתכן שהדעות השונות שנכתבו לגבי פרוש המושג "פת הבאה בכיסנין" לא בהכרח סותרות, (כלומר כל דעה מסבירה מה הפירוש 'פת הבאה בכיסנין' אבל כולם מודים שגם על מה שאמרו האחרים מברכים מזונות).
המכנה המשותף ביניהם הוא שלא נהוג לאכלם לשובע בתור סעודה, אלא כקינוח או בין הסעודות. זאת אומרת שלא מקובל לקבוע סעודה על כל המאכלים הללו,[7] ולכן, אם לא שינה מהאכילה הרגילה, ואכלם מבלי לקבוע עליהם סעודה, יש לברך עליהם "בורא מיני מזונות". אך אם קבע עליו סעודה כלומר שאכלו לשובע בתור ארוחה הרי הוא החשיב אותו כלחם גמור ולכן מברך "המוציא" ו"ברכת המזון".[8] ונוטל את ידיו בברכה.[9]
בתוך סעודת לחם, אף על פי שברכת המוציא פוטרת את הלחם הנאכל בסעודה, אם אכל פת הבאה בכיסנין לא למטרת שובע, מברך עליה בורא מיני מזונות[10]. אך האחרונים כתבו לברך רק כאשר נתקיימו כל שלושת השיטות: נילוש בשמן וכדומה, ממולא ונכסס - מחמת הספק[11].
במקביל לפת הבאה בכיסנין כל לחם שאין עליו צורת הפת הרגילה כגון "עיסה שנאפת בקרקע כמו שהערביים שוכני המדברות אופים" ברכתו מזונות ורק אם קבע סעודתו עליו מברך המוציא.[12]
קביעת סעודה
בתלמוד מבואר, שאף על פי שעל פת הבאה בכיסנין מברכים מזונות בדרך כלל, מי שקובע את סעודתו על פת הבאה בכיסנין מברך המוציא וברכת המזון[1].
בשיעור קביעת סעודה נחלקו הראשונים: בעל הלכות גדולות וגאונים נוספים סוברים ששיעור זה הוא אינדיבידואלי, שאדם ששבע בפועל מאכילת פת הבאה בכיסנין נחשב לקובע סעודה,[13] אך ראשונים אחרים סוברים ששיעור זה הוא אוניברסלי, ותלוי בכמות עליה נהוג לקבוע סעודה[14]. הדעה הממצעת היא דעת הראב"ד[15] ורוב הראשונים[16], הסוברים כי באופן כללי השיעור הוא לפי הכמות שרוב האנשים אוכלים בארוחה, אך אדם ששבע מכמות קטנה יותר - מברך ברכת המזון.
הדעה המקובלת היא שקביעת הסעודה תלויה בכמות האכילה בלבד, אך דעת רבי צדקיה בן אברהם שרק ארוחת בוקר או ארוחת ערב נחשבים לקביעת סעודה[17].
לרוב השיטות שיעור קביעת סעודה נמדד לפי הכמות המקובלת שאוכלים בארוחה[18], אך יש שסוברים ששיעור קביעת סעודה הוא פרס[19] , מכיוון שהתלמוד הגדיר כמות זו לענין עירובין כמזון של ארוחה אחת[20].
במשנה ברורה הוכרע להלכה שקביעת סעודה היא לפי הכמות המקובלת לאכול בארוחה, אך מומלץ להימנע מלאכול כמות של ארבע ביצים (-אכילת פרס) אם לא אוכלים כמות של ארוחה[21].
הרב אליעזר מלמד פסק שכדי לקבוע סעודה ולהחשיב פת הבאה בכיסנין כלחם, יש צורך בשני תנאים: לאכול שיעור 4 ביצים (כ-200 סמ"ק), וכן לשבוע מאכילה זו (בצירוף כל מה שיאכל באותה סעודה, גם דברים שאינם מאפה)[22].
יש שסוברים שכל מה שאוכל עם הפת מצטרף לשיעור קביעת סעודה[23].
קישורים חיצוניים
- אסופת מאמרים בנושא פת הבאה בכיסנין, באתר אסיף.
- הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה ברכות - פת הבאה בכיסנין, הוצאת מכון הר ברכה, תשס"ט.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 מסכת ברכות, דף מ"ב עמוד א'
- ^ בכלשהו, גם אם אוכל פחות כזית מברך לפניו "המוציא לחם מן הארץ".
- ^ המגן אברהם סובר, שלשיטת הרמב"ם, מיצי פירות מלבד יין, נחשבים כמו מים לעניין זה.
- ^ פניני הלכה, פרק ו, הלכה, ו, הערה 5.
- ^ בית יוסף; רבי עקיבא איגר ועוד.
- ^ מאמר מרדכי, הובא בביאור הלכה
- ^ ספר המאורות ברכות מב.הלכות ברכות לריטב"א פרק ב הלכה יח.
- ^ חידושי הרא"ה ברכות מב. ובלשון המקור: אחשביה ושוייא פיתיה.
- ^ שו"ע סימן קנח סעיף א.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"א עמוד ב'.
- ^ ביאור הלכה, סימן קס"ח .
- ^ משנה תורה ברכות ג ט.
- ^ בעל הלכות גדולות (סימן א' הלכות ברכות פ"ו עמוד ס"ה); רבי אשר מלוניל, אורחות חיים, חלק א', הלכות סעודה, הלכה כ"ז בשם הגאונים; בית הבחירה למאירי, מסכת ברכות, דף מב עמוד א' בשם גאוני ספרד. ובגדר קביעות זו כתב הרמב"ם: ”ואכילת עראי, הוא שיאכל כמות מועטת ולא יתכון בו שיהא סעודה, ואינו אוכלו אלא להשקיט רעבונו עד שישלים אכילתו אחר כך” (פירוש המשנה לרמב"ם סוכה ב, ד.) [דרוש מקור מלא]
- ^ הרא"ש בשם הרמב"ם (ברכות פרק ו סימן ל); טור (סימן קסח).
- ^ הובא ברא"ש ובחידושי הרשב"ץ על מסכת ברכות דף מב עמוד א' ובספר המכתם.
- ^ ספר המאורות, רשב"א ריטב"א המאירי (ברכות מב.), ואור זרוע (ח"א הל' ברכת המוציא סימן קמט). ועוד ראשונים.
- ^ בשיבולי הלקט. דעתו הובאה בבית יוסף, אך נשללה על ידי רבי יוסף קארו.
- ^ הגאון מוילנה, רבי שניאור זלמן מלאדי ועוד. שיעור זה נמדד לפי מנהג המקום, רבי משה פיינשטיין, אגרות משה, אורח חיים, חלק ג', סימן ל"ב.
- ^ כפות תמרים ועוד.
- ^ בשיעור "פרס" נחלקו הראשונים: שיטת רש"י היא ששיעור פרס הוא ארבע ביצים, ושיטת הרמב"ם היא שהשיעור הוא שלש ביצים בלבד
- ^ משנה ברורה, סימן קס"ח, סעיף קטן כ"ד, מלשונו נראה שלא חשש לדעת הרמב"ם כלל, והסביר זאת רבי משה פיינשטיין, שכיוון שהסברא נוטה יותר לדעת הגאון מוילנה, אף על פי שלכתחילה חוששים לדעת הסוברים שקביעת סעודה היא בפרס, מספיק שנחשוש לדעת רש"י (אגרות משה, אורח חיים, חלק ג', סימן ל"ב), וכך פסקו גם רבי יעקב ישראל קניבסקי שיעורין של תורה שיעורי התורה אות כ"ח ורבי שלמה זלמן אוירבך, וזאת הברכה, פרק ד' הערה 23. אך דעת רבי יוסף שלום אלישיב שלכתחילה יש להימנע מכניסה לספק אפילו בשלש ביצים (וזאת הברכה שם).
- ^ פניני הלכה, ברכות, פרק ו, הלכה ד.
- ^ מגן אברהם, והובא להלכה במשנה ברורה.
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
