שופרון

שופרון
Sopron
	תצלום אוויר של שופרון
	תצלום אוויר של שופרון
מדינה	הונגריה
חבל	מערב טרנסדנוביה
מחוז	גיור-מושון-שופרון
נפה	נפת שופרון
שטח	169.01 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	60,755 (2011)
‑ צפיפות	359.48 נפש לקמ"ר (2011)
קואורדינטות	47°40′54″N 16°35′30″E / 47.681667°N 16.591667°E
אזור זמן	UTC +1
	(למפת הונגריה רגילה) בודפשט דברצן מישקולץ סגד פץ' גיור נירג'האזה קצ'קמט אוסטריה סלובקיה אוק. רומניה סרביה קרואטיה סל. שופרון

ערך זה עוסק בעיר בהונגריה. אם התכוונתם למועדון כדורגל, ראו שופרון (כדורגל).

שׁוֹפְּרוֹן (הונגרית: Sopron; בגרמנית: Ödenburg, אֶדֶנְבּוּרְג) היא עיר במחוז גיור-מושון-שופרון, הונגריה, בת כ-59,000 תושבים (2009), השוכנת ליד הגבול עם אוסטריה. אזור שופרון היה מיושב מאז ימי האימפריה הרומית.

מגדל ה-varostorony שגובהו 56 מ' בנוי בסגנון אקלקטי ומשקיף על העיר כולה. זו הסיבה שבמשך שנים עמד בראשו צופה של מכבי-האש המקומיים והשגיח מפני שריפות.

במלחמת העולם השנייה, עברה ממשלת פרנץ סלשי לשופרון, לאחר שבודפשט נכבשה על ידי הרוסים^[1]. לאחר עליית השלטון הקומוניסטי רבתה הבריחה לאוסטריה דרך הגבול ליד שופרון^[2] ועל כן השלטונות כללו את שופרון באזור סגור שרק תושבי המקום הורשו לשהות בו^[3]. בימי המרד ההונגרי ב-1956 השתתפו תושבי שופרון במרד והמקום היווה נקודת חיבור למערב^[4]. בין השאר התפרסמה שופרון כעיר בה התקיים הפיקניק הפאן-אירופי ב-1989, אחד מאירועי המפתח בהתמוטטות מסך הברזל.

יהדות שופרון

שופרון היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות ביותר בהונגריה. בימי הביניים היא מילאה תפקיד משמעותי ביותר בחיי הממלכה ההונגרית. בתקופת הכיבוש הטורקי גורשו יהודי העיר^[5], ובמאה ה-19 שבו היהודים להתגורר בעיר. שרידיו של בית כנסת מן המאה ה-12 שכתובת בעברית חקוקה על אחד מקירותיו נמצאים בעיר ומשמשים כיום חלק מן המוזיאון העירוני.

בעיר פעלו שתי קהילות יהודיות, סטטוס קוו גדולה ואורתודוקסית קטנה, והיו בה בית ספר יסודי יהודי ואגודות חברתיות ודתיות. הקהילה האורתודוקסית קיימה תלמוד תורה וישיבה. רבה הראשון של הקהילה האורתודוקסית היה הרב מנחם גרינוולד, תלמיד ישיבת פרשבורג. רוב יהודי העיר היו סוחרים ובעלי מלאכה. לאחר מלחמת העולם הראשונה הייתה בעיר פעילות ציונית רבה^[6].

בשנת 1941 גויסו גברים יהודים לשירות עבודת כפייה במסגרת צבא הונגריה. יום הזיכרון ליהודי העיר שנהרגו בשואה נקבע לי"ז בתמוז, סמוך להגעתם לאושוויץ.