רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים [ סיום כהונה, חסידות, הקודם, הבא, תחילת כהונה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ מספר בשושלת, צאצאים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| רבי ברוך רבינוביץ, מימין, צולם על ידי רומן וישניאק | |
| לידה |
ו' בתשרי ה'תרע"ה (1914) שדליץ שבפולין |
|---|---|
| פטירה |
כ"ז בכסלו ה'תשנ"ח (1997) פתח תקוה |
| מקום קבורה | בית הקברות סגולה |
| מקום פעילות | סאו פאולו שבברזיל, חולון ופתח תקוה |
רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ' (ו' בתשרי ה'תרע"ה, 26 בספטמבר 1914, שדליץ פולין - כ"ז בכסלו ה'תשנ"ח, 26 בדצמבר 1997, פתח תקוה ישראל) היה האדמו"ר ממונקאץ', עד לשנת ה'תש"ה. לאחר מכן שימש כרבה של סאו פאולו בברזיל ומשנת ה'תשכ"ג כיהן כרבה של חולון. באחרית ימיו ישב בפתח תקווה.
ביוגרפיה
נולד כבנם של האדמו"ר רבי נתן דוד רבינוביץ מפארציווא ויוטא[1]. בילדותו נודע כעילוי, ובגיל צעיר התארס עם בתו של רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש. רבי חיים אלעזר נסע לשדליץ לפגוש את הילד והחליט על השידוך. התארס בגיל צעיר. נישואיו התקיימו במונקאטש בי"ז באדר ה'תרצ"ג.
בב' בסיוון ה'תרצ"ז, בהיותו בן 22 שנה, נפטר חותנו והרב רבינוביץ הפך לאדמו"ר. הוא עמד בראשות ישיבת "דרכי תשובה" שמנתה למעלה מארבע מאות תלמידים, עסק בפיקוח על כשרות, מקוואות, גיטין וקידושין. כאב"ד וישב בדיני תורה מסובכים שהגיעו מכל המחוז. כחודש לאחר פטירת חותנו, ב-11 ביוני 1937, נקרא לשירות בן חצי שנה בצבא הצ'כוסלובקי.[2] הוא התפרסם גם מחוץ לארצו. במאמר בביטאון המפלגה הנאצית, ה"פלקישר באובכטר", נכתב שהוא "שליטה למעשה" של רותניה הקרפטית.[3]
מלחמת העולם השנייה פרצה כשנתיים וחצי לאחר מינויו לאדמו"ר. מאחר שהייתה לו אזרחות פולנית, הוא גורש עם עוד 80,000 יהודים אזרחי פולין למחנה קמניץ פודולסקי. בדרך למחנה ברח עם בנו בכורו לבודפשט. בשנת 1944 הצליחו בעזרת יעקב גריפל, נציג אגודת ישראל בקושטא, לקבל סרטיפיקטים לארץ ישראל. במהלך שהותו בבודפשט סיכן את עצמו אצל השלטונות ההונגרים כדי להציל אלפי יהודים, בין היתר בעזרת השגת סרטיפיקטים ליהודי פולין כך שיוכלו להיכנס להונגריה.
בארץ ישראל
בכ"ו בניסן ה'תש"ה נפטרה אשתו. הרב רבינוביץ' הביע את דעותיו הציוניות, ובהמשך הודיע על התפטרותו מהנהגת חסידי מונקאטש. רובם קיבלו כעבור כ-16 שנה את בנו - הרב משה יהודה ליב רבינוביץ כאדמו"ר. בשנת ה'תש"ז נישא בשנית עם יהודית, עבר לברזיל וקיבל את רבנות סאו פאולו ויהדות ברזיל. בה'תשכ"ג מונה כרב הראשי לעיר חולון.[4] לאחר שפרש לגמלאות בשנת תשל"ו עבר לפתח תקווה והקים שם בית מדרש בשכונת כפר גנים. בפתח תקווה הוא עבר אירוע מוחי ובעקבותיו קיבל שיתוק. לאחר שהבריא חלקית הוציא לאור את הספרים "דברי נבונים" על התורה ו"בינת נבונים" על השואה על-פי מאמרי חז"ל.
ביום חמישי האחרון לחייו הדליק הרב רבינוביץ נר שלישי של חנוכה ונפטר. נקבר בבית הקברות סגולה ליד אביו, שאת ארונו העלה לישראל בה' באלול ה'תשל"ז.
משפחתו
ילדיו מנישואיו הראשונים:
- צבי נתן דוד
- חיים אלעזר
- האדמו"ר הרב משה יהודה ליב רבינוביץ ממונקאטש.
- האדמו"ר רבי יצחק יעקב מדינוב,
- יוטא
ילדיו מנישואיו השניים:
- רחל לביאה (גרוסמן)
- מאיר בצלאל יאיר
לקריאה נוספת
נתן דוד רבינוביץ, קווים קצרים לחייו ודמותו של האדמו"ר ממונקאטש זצ"ל ופעילות ההצלה הנרחבת שלו בימי השואה, במבוא לספר בינת נבונים, מהדורת ה'תשע"ב
קישורים חיצוניים
- "חתונה במונקאטש" - סרט של חתונת האדמו"ר, מתוך האתר של מוזיאון השואה האמריקאי - וושינגטון
- אברהם מאיר גלאנצר, עוד בענין שינוי זהות במקום פיקוח נפש - סיפור מפעל ההצלה של ר' ברוך רבינוביץ, המעין ניסן תשע"א
- הרב יצחק יעקב ראבינאוויטש, בענין פעולות ההצלה של הרב ברוך רבינוביץ' זצ"ל, האדמו"ר ממונקטש, המעין ניסן תשע"ב
- טלי פרקש, "הרבי הציוני" שחסידיו נטשו אותו, ונספו, באתר ynet, 16 באפריל 2015
- אתר 'בינת נבונים' - דמותו תורתו והגותו של הרבי ממונקאטש
- רבי ברוך יהושע ירחמיאל ראבינאוויטש זצ״ל - ממונקאטש - תרע״ה - ג׳ ד׳חנוכה תשנ״ח באתר אידישע וועלט פארומס
הערות שוליים
- ↑ בת רבי משה יהודה לייב שפירא מסטריזוב ונכדתם של רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ ורבי שלמה שפירא ממונקאטש
- ↑ Young “wonder Rebbe” Called to Army Service in Czechoslovakia. הסוכנות הטלגרפית היהודית, 11 ביוני 1937.
- ↑ Jews’ Position in Czechoslovakia ‘horrible Example’ to Nazis. הסוכנות הטלגרפית היהודית, 20 ביוני 1937.
- ↑ מרדכי אלקן, הרב ברוך י. רבינוביץ' נבחר לרבה של חולון, הצופה, 9 בינואר 1963
