בית המדרש הגדול של חסידות ויז'ניץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

ערך זה מתעדכן מוויקיפדיה העברית, ושינויים מקומיים ידרסו. נא לא לבצע עריכות, מלבד סינון תוכן והסרת תמונות.

ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

ערך זה מתעדכן מוויקיפדיה העברית, ושינויים מקומיים ידרסו. נא לא לבצע עריכות, מלבד סינון תוכן והסרת תמונות.

בית ויז'ניץ
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע כללי
סוג בית מדרש
כתובת תורת חיים
מיקום בני ברק
מדינה ישראלישראל ישראל
רב בית הכנסת האדמו"ר מויז'ניץ
נוסח תפילה ספרד
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה תשע"ו–תשפ"א
אדריכל אהרן אסטרייכר
מידות
שטח 2,300 מטר

בית המדרש הגדול של חסידות ויז'ניץ או בשמו הרשמי בית ויז'ניץ; נבנה בקריית ויז'ניץ בבני ברק החל משנת תשע"ו, ונפתח בראש השנה ה'תשפ"א טרם גמר השלמתו. נכון לעת בנייתו הינו אחד מבתי הכנסת הגדולים ביותר בעולם.

רקע

בית המדרש הגדול של חסידות ויז'ניץ נבנה על ידי האדמו"ר הקודם הישועות משה ונחנך בשנת תשמ"ג. אז היה בית הכנסת הגדול בארץ. עקב התרחבות החסידות הכריז הרב ישראל הגר, האדמו"ר הנוכחי בשנת תשע"ג, בעת הכנסת ספר תורה לזכר ולעילוי נשמת אביו, כי בכוונתו להרחיב את בית המדרש כך שיוכל להכיל את כל החסידים ולשמש לפעילות השוטפת של החסידות[1].

התכנית הראשונית הייתה להרחיב את בית המדרש הקיים, על ידי בניית מעטפת חיצונית על כל השטח ממזרח ומדרום ולשלב את הבניין הקיים בתוך המבנה החדש. עם התקדמות הבנייה הוחלט להוריד לחלוטין את הבניין הישן.

בשנת תשע"ו החלו בבנייה, ובי"ט באדר ב' תשע"ו התקיימה הנחת אבן הפינה על ידי האדמו"ר מויז'ניץ בהשתתפות אלפי חסידים מהארץ והעולם. במעמד נשא דברים חתנו הרב ברוך שמשון הגר שהקריא את ברכתו של אביו רבי מרדכי הגר למעמד[2].

תכנון אדריכלי

בית המדרש צפוי לכלול שלוש קומות גלריה, ובהם אלפי מקומות מלבד 5000 המקומות שבבית המדרש עצמו. בשלב השני של הפרויקט ייבנה היכל טישים בצמוד לבית הכנסת, ובימים של עומס כגון ראש השנה וחג השבועות יחוברו ההיכלות לבית כנסת אחד ענק.

בסך הכל הוא עתיד להתפרס על פני 2300 מטרים מרובעים.

בניית בית הכנסת

לצורך בניית שלב א' של בנין בית הכנסת היה צורך להרוס ארבעה מבנים קיימים בשטח הצפוף של קרית ויזניץ בבני ברק ולבנות על גביהן את המבנה החדש, (בהמשך שונתה התכנית ושלושה מבנים נוספים יועדו להריסה), ארבעת המבנים הם: בית המדרש הגדול, בנין היכל הישיבה הישן, בנין היכל התורה, וילה פרטית ממשפחת ויזל, וכן רחבת כיכר טסלר הסמוך לרחבת הישיבה.

בד' באדר א' תשע"ו החלו להרוס את שטח כיכר טסלר הסמוך לבנין הישיבה, ההריסה נמשכה במשך יומיים. לאחמ"כ הרסו את כל המבנים הצמודים. בחודש כסליו תשע"ז הורידו את מבנה בית המדרש הישן[3]. ובמשך השנים הבאות בנו את הבניין. במהלך קיץ תש"ף הושלמו עבודות החיפוי החיצוני[4] בחודש אב החלו בבניית ארון הקודש המפואר שהוא הגדול בישראל, בחודש אלול תש"ף הושלמו עבודות הגבס והתקרה הדקורטיבית.

לבקשתו האישית של הרב חיים קנייבסקי מהאדמו"ר יותקן לבנין גנרטור אשר יפעיל את החשמל בשבת, כפי שהיה בבית מדרש הראשון בשיכון ויזניץ ולבקשתו של החזון איש את האמרי חיים.

הפרויקט נבנה ומנוהל בעבודה עברית דווקא ומשום קדושתה, על ידי חברת הר כביר[5].

קמפיין גיוס

בשנת תשע"ט יצאו בחסידות בקמפיין, בקמפיין זה גויסו למעלה מ־52 מיליון ש"ח לטובת בניית בית הכנסת. הרב חיים קנייבסקי בירך את התורמים לבניית בית המדרש שיזכו לשמש בבית המקדש[6]. לקראת ראש השנה תשפ"א, דיבר האדמו"ר לחסידיו בשידור חי מתוך היכל בית המדרש הבלתי גמור, וקרא להם לתרום שוב סכומים משמעותיים, כדי שיוכלו להכשיר את בית הכנסת לתפילות ראש השנה.

בחודש אלול תש"פ יצאו שוב בקמפיין גיוס בסימן "יתגדל" לצורך השלמת הבניין. בקמפיין זה גויסו למעלה מ-25 מיליון ש"ח.

בבמהלך הקמפיין פורסמה תמונתו של הרבי בחוצות תחת הכינוי 'לבם של ישראל' והבטחה שברכותיו לתורמים לא תשוב ריקם, בסיום הקמפייין בסעודה שלישית של שבת סליחות הביע הרבי את מורת רוחו מכך ואמר "עשו ממני באבא" וביקש ממי שאחראי לכך להתנצל לפניו עוד לפני ראש השנה.

בית מדרש זמני

לצורך התפילות במהלך שנות הבנייה, הוקם ונבנה בית מדרש זמני בבנייה קלה, על מקום היכל הטישים לשעבר. הטישים גם נערכים במקום זה, כשבכל ליל שבת אחר התפילה מכניסים פארענצ'עס ומכשירים את בית הכנסת לטיש, ולאחריו מסדרים לקראת תפילת שבת בבוקר. בשבת בצהריים שוב מסדרים את בית המדרש לקראת המיטאג טיש וסעודה שלישית.

בימים הנוראים במהלך שנות הבנייה התפללו על שטח אתר הבניה של בית המדרש החדש. בשנת תשע"ז הוקם אוהל ענק על שטח הבנייה שחובר למבנה בית המדרש הישן שעוד היה קיים, ובשנת תשע"ח נבנה אוהל ענק על כל שטח אתר הבניה של בית המדרש, כשהרצפה של בית המדרש כבר הייתה קיימת[7]. בשנת תשע"ט קירות בית המדרש כבר היו קיימים, ולפני ראש השנה בנו תקרה זמנית, וכן הותקנו מערכות מיזוג זמניות, ובשנת תש"פ כבר הושלם כל השלד והשתמשו במערכות המיזוג של הבניין[8].

השימוש בבניין בית המדרש הנבנה בחגי חודש תשרי עיכב מעט את התקדמות הבנייה, מכיון שבמשך חודשיים בשנה לא יכלו לעבוד בו, אלול ותשרי.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים