לדלג לתוכן

הרב ברוך שמשון הגר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
אדמו"ר
רבי ברוך שמשון הגר מוויז'ניץ בית שמש
לידה 21 בינואר 1964 (גיל: 62)
ז' בשבט ה'תשכ"ד
מונסי
מקום מגורים בית שמש ישראלישראל ישראל
חיבוריו דברי תורה
רבותיו רבי מרדכי הגר
בת זוג מרים
אב רבי מרדכי הגר מויז'ניץ מונסי
אם סימא מירל
האדמו"ר מוויז'ניץ בית שמש
כ"ט באדר ה'תשע"ח – מכהן
(7 שנים)

הרב ברוך שמשון הגריידיש: האגער; נולד בז' בשבט ה'תשכ"ד, 21 בינואר 1964) הוא האדמו"ר מוויז'ניץ מונסי בבית שמש, והאדמו"ר המרכזי של חסידות ויז'ניץ מונסי בישראל.

ביוגרפיה

האדמו"ר מוויז'ניץ בית שמש (מימין) בשיחה עם הרב מנחם קאליש, האדמו"ר מאמשינוב
בניין הישיבה הקטנה "אמרי חיים" בבית שמש

נולד בארצות הברית, לרבי מרדכי הגר, האדמו"ר מוויז'ניץ מונסי, ולסימא מירל, בתו של רבי יעקב יוסף טברסקי, האדמו"ר מסקווירא.

בשנת ה'תשמ"ג (1983) נישא למרים, בתו של בן דודו רבי ישראל הגר, האדמו"ר מויז'ניץ. לאחר נישואיו קבע את מגוריו בקריית ויז'ניץ שבבני ברק, בסמיכות למעון חמיו. כעבור מספר שנים מונה לרב הקהילה של חסידי אביו בבני ברק, בבית המדרש שברחוב מלצר בעיר.

בראשית שנות ה-2000 (ה'תש"ס) יסד מרכז רוחני ובית מדרש עבור חסידי ויז'ניץ מונסי בעיר בית שמש, ולימים העתיק את מגוריו לעיר זו על מנת לעמוד מקרוב על התפתחות הקהילה. לצד כהונתו בבית שמש, המשיך לפקוד תדיר את קהילתו בבני ברק בשבתות ובמועדים. בחודש אלול ה'תשע"ד ייסד את הישיבה הקטנה של החסידות בבית שמש.

דודו וסב אשתו, האדמו"ר רבי משה יהושע הגר מויז'ניץ (ה"ישועות משה"), רחש לו הערכה רבה ונהג להתכתב עמו בנושאים תורניים והלכתיים.

עם פטירת אביו בכ"ט באדר ה'תשע"ח (2018), הוכתר כממלא מקומו בהנהגת הקהילה בעיר בית שמש. תחת הנהגתו מאות משפחות של חסידים[1]. עם כניסתו לתפקיד, הצהיר כי בכוונתו להמשיך במסורת אביו, וביקש מהחסידים ומכלי התקשורת להימנע מצילומו[1].

נוהג להתפלל עם תלמידי הישיבה הגדולה פעם בשבוע, ולקבל קהל בישיבה. כמו כן מפעם לפעם מגיע לערוך בישיבה שבתות המיועדות לתלמידי הישיבה בלבד.

הרב הגר והרב אהרן בידרמן נחשבים לאדמו"רים הבולטים בבית שמש.

תחת הנהגתו התרחבו מוסדות החסידות בבית שמש באופן משמעותי:

  • בשנת ה'תשע"ו הקים את הישיבה הקטנה "אמרי חיים", שבראשה העמיד את אחיינו, הרב חיים מאיר רוטנברג.
  • בשנת ה'תש"פ (2020) חנך את הישיבה הגדולה "תורת מרדכי".
  • באותה שנה נחנך בניין בית המדרש הגדול והמרכזי של החסידות בעיר[2].
  • בשנת ה'תשפ"ד נחנך בית המדרש "תורת מרדכי" בשכונת רמה ד' 2, שם מכהן כרב הקהילה חתנו, הרב שניאור זלמן ארנסטר.

דברי תורתו, שנשא במהלך הטישים ובמעמדים ציבוריים לאורך השנים, קובצו ויצאו לאור בסדרת הספרים "דברי תורה", שראו אור בשנים ה'תשע"ח, ה'תשע"ט וה'תשפ"ד.

צאצאיו

  • מרגלית, נשואה לבן דודה הרב ישראל הגר, ראש ישיבת "בנין אבות - ויז'ניץ קיימישא" ובן הרב מנחם מנדל הגר, האדמו"ר מוויז'ניץ בקייאמישא לייק.
  • ציפורה ברכה, נשואה לבן דודה הרב חיים מאיר, אב״ד וויזשניץ בלומינגראוו, בן הרב יצחק יוחנן הגר, האדמו"ר מוויז'ניץ בוויליאמסבורג.
  • בריינא פריידא, נשואה לבן דודה הרב ישראל טברסקי, רב בית המדרש "אהבת שלום" ויז'ניץ בית שמש בבני ברק ור"מ בישיבת "תורת מרדכי - ויז'נץ בית שמש". בן הרב אברהם דב טברסקי, רב קהילת רחמסטריווקא במונסי, חתנו של רבי מרדכי מוויז'ניץ מונסי.
  • טראנא, נשואה לרב שניאור זלמן ארנסטר, רב בית המדרש "תורת מרדכי" ויז'ניץ בית שמש ברמה ד'. נכדו של הרב זאב ארנסטר, רב קריית מאור חיים בירושלים, ונינו של הרב משה ארנסטר.
  • חיים מאיר, בנו הגדול, עומד לימינו בהנהלת המוסדות. נשוי להינדא, בת הרב דוד משה רוזנבוים רבה של קהילת קרעטשניף ברחובות, בנו של הרב מנחם אליעזר זאב, האדמו"ר מחסידות קרעטשניף.
  • יוחנן, מכהן כראש ישיבת "אוצר התורה" וויען במונסי. בזיווג ראשון היה נשוי לפיגא חיה, בתו של בן דודו הרב ישראל שנייבאלג, נכדו של רבי מרדכי מוויז'ניץ מונסי. לאחר שנפטרה עקב סיבוכים בלידה נשא את אחותה טראנא.
  • יוכבד, נשואה לשלמה יהודה זלמן לייב, בן הרב אליעזר ארנסטר, רב קריית מאור חיים בצפת.
  • הינדא, נשואה לשמואל צבי האגער, ראש החבורה של הקהילה באלעד. בנו של בן דודה הרב חיים מאיר הגר בן הרה"צ ר' פנחס שלום הגר אב"ד וויזשניץ בארא פארק זצ"ל, נכדו של רבי מרדכי מוויז'ניץ מונסי.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הרב ברוך שמשון הגר בוויקישיתוף

הערות שוליים

|}

ברוך שמשון הגר42460394Q50824078