שנאת חרדים בישראל
שנאת חרדים בישראל מתבטאת על ידי גילוי שנאה או תיעוב קיבוצי כלפי חרדים. גילויי שנאה כוללים לעיתים אלימות כלפי חרדים או קריאות להחרימם, לבדלם, לגרשם[1] או לפגוע בהם. הסיבות לשנאת חרדים כוללות, בין שאר הסיבות, חשש משונות תרבותית, חשש מאיום דמוגרפי, חששות כלכליים, וביקורת כלפי אורח חייהם. בחברה הישראלית קיימות כמה גישות קוטביות לשנאת החרדים, חלקן שואפות לטפל בבעיה[2], חלקן מצדיקות[3][4][5] את השנאה, וחלקן טוענות שהיא איננה קיימת[דרוש מקור].
בפוליטיקה
היחס לחרדים מהווה נושא מדובר במערכות בחירות בישראל לאורך עשרות שנים. אחד הנרטיבים המרכזיים שניתן למצוא במצען של כמה מפלגות הוא שאיפה להילחם במה שנתפס כ"סחטנות" החרדים כמגזר והפרדת הדת מהמדינה כך שהמרחב הציבורי לא יכלול כפייה דתית כלפי הציבור החילוני. מאידך, חלק מהקריאות כנגד החרדים נתפשות כמכילות ביטויי שנאה. אלו מצביעים על ביקורת אשר חורגת מהגבולות המקובלים וגולשת לגילויי שנאה המשתמשים בשנאת חרדים לטובת שיפור הלכידות במחנה הנגדי[6].
לעיתים חלק מהמערכת הפוליטית כמו גם המשפטית בישראל קוראת להנהגות בציבור החרדי כפסולות במרחב הציבורי כגון הפרדה בין נשים לגברים באירועים ציבוריים ופועלת למונעם בכפייה ובחקיקה.
במערכת הבחירות לכנסת ה-22 פרסמה רשימת יהדות התורה סרטון המציג שנאת חרדים, כגון קריאה "לך תעבוד יא משתמט, פרזיט" כלפי גבר חרדי (שקודם לכן הסרטון הראה אותו עובד כנגר) וגן שעשועים שבכניסה אליו שלט "אין כניסה לחרדים" (אין שלט כזה במציאות)[7].
בתקשורת
גם במדיה הציבורית ישנם המבקרים מה שנתפס בעיניהם כביטויי שנאה כלפי חרדים. כללי התקינות הפוליטית מוקיעים הכללות המכילות ביטויים כגון "פרזיטים"[8], "עלוקות", "טפילים" "אוכלי חינם" וכיוצא באלו, ועל כן, הם נעדרים לרוב מהשיח הרשמי אך מאידך נפוצים[9][10] כלפי החרדים בבלוגים, טורי דעה ומדיה לא רשמית אשר מבקרים בהכללה את התנהלות הציבור החרדי, את אורח חייו או את מנהיגיו.
בערוצי תקשורת מרכזיים ניתן למצוא כתבות המבקרות את הציבור החרדי, אך לא פעם ללא תחקיר יסודי המאמת את הנתונים, ולעיתים אף פשוט אינן נכונות, ונתפרו באופן נמהר לטובת כותרת המציגה את החרדים באור שלילי[11][12], ולעיתים אף באופן מבוים[13]. על פי דו"ח השנאה המפורסם על ידי קרן ברל כצנלסון, חרדים נמצאים לצד ערבים בראש הרשימה של אלו הסופגים קריאות שנאה בתקשורת[14].
אפליה תעסוקתית
גורמים בקהילה החרדית (כגון קרן קמח ומיזם קמא-טק) ובמגזר העסקי פועלים לשילובם של חרדים (ובפרט חרדיות, הלומדות לימודי חול רחבים הרבה יותר) בשוק העבודה, תוך ניסיון ליצור תנאי עבודה ההולמים את צרכי הקהילה החרדית[15]. חרדים משתלבים גם במקומות עבודה שאינם מותאמים במיוחד להם.
אף כי לא קיימים נתונים מפורשים לגבי היקף קיומה[דרוש מקור] של אפליה תעסוקתית כלפי חרדים, ובקרב מעסיקים לא-חרדים שקלטו עובדים חרדים לעבודה מובעת שביעות רצון גבוהה מהעובדים החרדים, שיעור גבוה ממחפשי העבודה החרדים ציינו כי חוו קושי במציאת עבודה בשל חוסר רצון של מעסיקים להעסיק חרדים. כמו כן נמצא כי בפועל רק 8% מהמעבידים במגזר הפרטי מעסיקים עובדים חרדים[16][17].
במחקר שנערך מטעם משרד התמ"ת על "השתלבות אקדמאים חרדים בעבודה" ופורסם בנובמבר 2012, נכתב כי :"מהממצאים האיכותניים של המחקר עולה כי גברים חרדים נתקלים במהלך חיפוש העבודה בהערות המתייחסות להשתייכותם המגזרית והדתית, ובחשדנות וספקנות לגבי יכולתם לעבוד בסביבת עבודה מעורבת או חילונית. מהעדויות שנאספו במחקר עולה כי הגברים החרדים נתקלו לעיתים אף בביטוי עוינות ברורים המתייחסים להיותם חרדים"[18].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- היום שבו השחורים נעלמו, הסופר חיים ולדר
- מאמר דעה על שנאת החרדים בפוליטיקה של ליברמן ועל החרדים עצמם, מיקי גיצין (מנכ"ל הקרן), אתר הקרן החדשה לישראל
- סובלנות - הלכה למעשה: תרגיל בסובלנות בנושא היחס לחרדים, באתר משרד החינוך
- שתי הקבוצות שנמצאו כסובלות ביותר בישראל מיחס מפלה הם הערבים והחרדים. נשים נהנות מהיחס החיובי ביותר, המכון הישראלי לדמוקרטיה, מחקר מדיניות 121, מתוך "מחקרי מדיניות 2018"
- פערים בהתנחלויות: תושב לא חרדי מקבל פי שניים מחרדי, שחר אילן, כלכליסט
- "אנטישמית תוצרת בית": איור של חרדי בדמות חזיר באוטובוס במודיעין עילית, מעריב, ספטמבר 2019
הערות שוליים
- ↑ "גבי גזית: עלוקות, פרזיטים, תולעים … לגרש את החרדים לחו"ל", קובי נחשוני, ynet, 2010
- ↑ "שנאת החרדים עוברת כל גבול", דני זאק, MAKO, 2013
- ↑ "שנאת חרדים מוצדקת", השר לשעבר, אברהם פורז בראיון לרדיו
- ↑ "איום קיומי על ישראל", פרופ' יוג'ין קנדל, כלכליסט, 2012
- ↑ ""שנאת חרדים? ביקורת מוצדקת, שחר אילן, הארץ, 2013
- ↑ "החילוניות החדשה אינה מסוגלת לספוג את עצם רעיון קיומו של המיעוט החרדי. להפך: שנאת החרד מסייעת היום לאוכלוסיות חילוניות רחבות להגדיר את עצמן מחדש. אין דבר פופולרי וקונצנזואלי הסוחט יותר הנהוני הסכמה מדבר נאצה על החרדים. שנאת החרד היא כלי עזר בלכידות החברתית החילונית". - מתוך מאמר של שלי יחימוביץ, דצמבר 2005
- ↑ הסרטון בטוויטר
- ↑ השר פירון מתנצל: לא הייתי צריך לקרוא לחרדים 'פרזיטים', באתר "לדעת", כ' סיון תשע"ג
- ↑ "החרדים חיים על חשבוננו", הם חיים כטפילים, מחנכים ככה גם את ילדיהם, והגיע הזמן שיסגרו להם את הברז, באתר MAKO, 2010
- ↑ רחלי מלק-בודה, שנאת החינם שלנו: חרדים, ynet, 2011
- ↑ על פרשת טיסת השבת: ישראל כהן, גם אני נפלתי ב"פייק־ניוז" של אל על, "הארץ", 2018
- ↑ ב'וואלה' פרסמו פייק ניוז ותדלקו הסתה נגד חרדים, בחדרי חרדים, ספטמבר 2019
- ↑ רשת פיטרה שני עובדים על רקע סרטון מבוים בבני ברק שהציג חרדי שובר את דגל ישראל, דה-מרקר, 2017
- ↑ דו"ח השנאה של קרן ברל כנצלסון מגלה: שונאים, בעיקר ערבים וחרדים, הארץ, 2019
- ↑ מאיר אורבך, העסקת חרדים: "קיבלנו עובדות נאמנות; הן מקבלות יותר ממוקדניות", באתר כלכליסט, 20 בדצמבר 2010
בילי פרנקל, חרדיות, צנועות אבל לא פראייריות: הכירו את מפתחות התוכנה הבאות של גוגל, באתר ynet, 4 באוקטובר 2019 - ↑ חגית סופר-פורמן, שילוב קבוצת מיעוט בשוק העבודה: המקרה של החרדים בישראל, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת תל אביב
- ↑ חיים ביאור,חרדי בוגר 8200 לא יצליח למצוא עבודה - רק בגלל המראה שלו, דה-מרקר
- ↑ רעות מרציאנו, דן קאופמן, השתלבות אקדמאים חרדים בעבודה, משרד התמ"ת, נובמבר 2012
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "שנאת חרדים בישראל".
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] שנאת חרדים בישראל26306496