שנאת חרדים בישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שנאת חרדים בישראל היא תופעה שמתבטאת על ידי גילוי שנאה או תיעוב קיבוצי כלפי חרדים. גילויי שנאה כוללים לעיתים אלימות כלפי חרדים או קריאות להחרימם, לבדלם, לגרשם[1] או לפגוע בהם.

הסיבות לשנאת חרדים כוללות בין היתר, חשש משונות תרבותית, חשש מאיום דמוגרפי, חששות כלכליים, וביקורת כלפי אורח חייהם. בחברה הישראלית קיימות כמה גישות קוטביות לשנאת החרדים, חלקן שואפות לטפל בבעיה[2], חלקן מצדיקות[3][4][5] את השנאה, וחלקן טוענות שהיא איננה קיימת[דרוש מקור].

בפוליטיקה

קמפיין נגד התחרדות, מטעם רשימה משותפת של מרצ ומפלגת העבודה בבחירות למועצת העיר ירושלים ב-2013

היחס לחרדים מהווה נושא מדובר במערכות בחירות בישראל לאורך עשרות שנים, וחלק מהקריאות כנגד החרדים נתפשות כמכילות ביטויי שנאה. יש מצביעים על ביקורת אשר חורגת מהגבולות המקובלים וגולשת לגילויי שנאה המשתמשים בשנאת חרדים לטובת שיפור הלכידות במחנה הנגדי[6].

במערכת הבחירות לכנסת ה-22 פרסמה רשימת יהדות התורה סרטון המציג שנאת חרדים, כגון קריאה "לך תעבוד יא משתמט, פרזיט" כלפי גבר חרדי (שקודם לכן הסרטון הראה אותו עובד כנגר) וגן שעשועים שבכניסה אליו שלט "אין כניסה לחרדים" (אין שלט כזה במציאות)[7].

דו"ח שחיבר ליאור מלנבוים, על בסיס ניתוח נתוני Big Data של משתמשי הטוויטר במהלך שלושת החודשים הראשונים של שנת 2021, (בעיצומה של מערכת הבחירות לכנסת ה-24) בדק מי הם ראשי המפלגות המפלגים ביותר, על בסיס ציוצים שתוקפים את המחנה השני ומכנים אוכלוסיות בכינויי גנאי מעצם היותה של האוכלוסיה ככזו. הדו"ח חשף כי מבחינת הנושאים עליהם צייצו המפלגים: 76 ציוצים מפלגים הופנו נגד החרדים, 4 נגד הימין, 3 נגד כוחות הביטחון 2 נגד השמאל ו-0 נגד האוכלוסייה הערבית.[8]

בתקשורת

על פי דו"ח השנאה המפורסם על ידי קרן ברל כצנלסון, חרדים נמצאים לצד ערבים בראש הרשימה של אלו הסופגים קריאות שנאה בתקשורת[9]. במדיה הציבורית ישנם המבקרים מה שנתפס בעיניהם כביטויי שנאה כלפי חרדים, וכללי התקינות הפוליטית מוקיעים הכללות המכילות ביטויים כגון "פרזיטים"[10], "עלוקות", "טפילים" "אוכלי חינם" וכיוצא באלו, ועל כן, הם נעדרים לרוב מהשיח הרשמי אך מאידך נפוצים[11][12] כלפי החרדים בבלוגים, טורי דעה ומדיה לא רשמית אשר מבקרים בהכללה את התנהלות הציבור החרדי, את אורח חייו או את מנהיגיו.

סקרים

בסקר שנעשה בקיץ תשפ"א (יולי 2021) על ידי מכון "פנימה" בקרב 1000 ישראלים, נמצא כי 24% מכלל הישראלים ציינו שהם שונאים חרדים. בהתפלגות הפרטנית 38% מהחילונים שונאים חרדים, אך לעומתם רק 2% מהחרדים ציינו שהם שונאים חילונים. גם אצל המסורתיים 18% ציינו שהם שונאים חרדים אף שרק 4% מהחרדים ציינו שהם שונאים מסורתיים[13] .

אפליה תעסוקתית

במחקר שנערך מטעם משרד התמ"ת על "השתלבות אקדמאים חרדים בעבודה" ופורסם בנובמבר 2012, נכתב כי :"מהממצאים האיכותניים של המחקר עולה כי גברים חרדים נתקלים במהלך חיפוש העבודה בהערות המתייחסות להשתייכותם המגזרית והדתית, ובחשדנות וספקנות לגבי יכולתם לעבוד בסביבת עבודה מעורבת או חילונית. מהעדויות שנאספו במחקר עולה כי הגברים החרדים נתקלו לעיתים אף בביטוי עוינות ברורים המתייחסים להיותם חרדים"[14].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "גבי גזית: עלוקות, פרזיטים, תולעים … לגרש את החרדים לחו"ל", קובי נחשוני, ynet,‏ 2010
  2. ^ "שנאת החרדים עוברת כל גבול", דני זאק, MAKO, ‏2013
  3. ^ "שנאת חרדים מוצדקת", השר לשעבר, אברהם פורז בראיון לרדיו
  4. ^ "איום קיומי על ישראל", פרופ' יוג'ין קנדל, כלכליסט, 2012
  5. ^ ""שנאת חרדים? ביקורת מוצדקת, שחר אילן, הארץ, 2013
  6. ^ "החילוניות החדשה אינה מסוגלת לספוג את עצם רעיון קיומו של המיעוט החרדי. להפך: שנאת החרד מסייעת היום לאוכלוסיות חילוניות רחבות להגדיר את עצמן מחדש. אין דבר פופולרי וקונצנזואלי הסוחט יותר הנהוני הסכמה מדבר נאצה על החרדים. שנאת החרד היא כלי עזר בלכידות החברתית החילונית". - מתוך מאמר של שלי יחימוביץ, דצמבר 2005
  7. ^ הסרטון בטוויטר
  8. ^ "הדו"ח חושף: איווט ליברמן הפוליטיקאי הכי מסית" באתר המחדש.
  9. ^ דו"ח השנאה של קרן ברל כנצלסון מגלה: שונאים, בעיקר ערבים וחרדים, הארץ, 2019
  10. ^ השר פירון מתנצל: לא הייתי צריך לקרוא לחרדים 'פרזיטים', באתר "לדעת", כ' סיון תשע"ג
  11. ^ "החרדים חיים על חשבוננו", הם חיים כטפילים, מחנכים ככה גם את ילדיהם, והגיע הזמן שיסגרו להם את הברז, באתר MAKO, ‏2010
  12. ^ רחלי מלק-בודה, שנאת החינם שלנו: חרדים, ynet‏, 2011
  13. ^ פרסום הסקר באתר JDN.
  14. ^ רעות מרציאנו, דן קאופמן, השתלבות אקדמאים חרדים בעבודה, משרד התמ"ת, נובמבר 2012
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0