בסיס רפידים
 בסיס חיל האוויר רפידים | |||||||||||
| נתוני השדה | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||
| סוג השדה | צבאי | ||||||||||
| מפעיל | חיל האוויר הישראלי | ||||||||||
| עיר סמוכה | רפידים | ||||||||||
| קואורדינטות | 30°24′25″N 33°09′15″E / 30.407067°N 33.154133°E | ||||||||||
| גובה מעל פני הים | 322 מטר (1,056 רגל) | ||||||||||
| מסלולי טיסה | |||||||||||
| |||||||||||
רפידים, או בח"א 3, היה בסיס צה"ל בחצי האי סיני שהופעל לאחר כיבוש סיני על ידי צה"ל במלחמת ששת הימים.
הבסיס הוקם על ידי מצרים אחרי נסיגת ישראל מסיני בעקבות מבצע קדש, כבסיס חיל האוויר המצרי ביר גפגפה.
ערב מלחמת ששת הימים ביקר נשיא מצרים נאצר בבסיס זה והכריז: "אם רבין רוצה במלחמה, אהלן וסהאלן". בתחילת המלחמה הופצץ בסיס ביר גפגפה על ידי חיל האוויר הישראלי, ובהמשך נכבש על ידי אוגדה 84 בפיקוד ישראל טל.
לאחר המלחמה הרחיב צה"ל את הבסיס, והפך אותו לבסיס הלוגיסטי העיקרי של מערב סיני, לצד בסיס חיל האוויר הישראלי (בח"א 3) ולצד מפקדת אוגדת סיני הסדירה. מרפידים יצאו גיחות חיל האוויר לתעלת סואץ ולהפצצות העומק במצרים במהלך מלחמת ההתשה.
עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים פיקד על הבסיס באופן זמני אליעזר כהן עד לשובו לארץ של אמיתי חסון ("שפן"). הבסיס הופצץ מדי פעם על ידי המצרים.
ישראל נסוגה מרפידים בינואר 1980, לאחר חתימת חוזה השלום עם מצרים.
בין מפקדי הבסיס נמנים: שעיה לזרסון, יואל דן, אליעזר כהן, אמיתי חסון, משה (סימי) סער[1], חיים נווה (1975-1976), צבי גוב-ארי (1976-1978).
שמו של הבסיס ניתן לו על שם רפידים, אחת מתחנות בני ישראל במדבר סיני בצאתם ממצרים.
כ-8 ק"מ מבסיס רפידים היה ממוקם בסיס יב"א 511 ובו מערכות מכ"ם, גילוי ול"א.
ב-2017 שיפצה מצרים את השדה ומתכננת להפוך אותו לנמל תעופה בינלאומי[2].
קישורים חיצוניים
- פרידה מרפידים, בטאון חיל האוויר, פברואר 1980, המוקדש לבסיס רפידים.
הערות שוליים
- ↑ כתבה באתר גבורה
- ↑ "מצרים: שדה התעופה רפידים בסיני הוסב לשדה תעופה בינלאומי". פורט2פורט. נבדק ב-2017-12-14.
| בסיסי חיל האוויר הישראלי | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| בסיסים פעילים |
|
| ||||||
| בסיסים שנסגרו |
| |||||||
