בסיס חצור
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| שיוך |
 צה"ל |
| סוג | בסיס טיסה |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
 חיל האוויר הישראלי |
| יחידות בת | |
| דרגת המפקד |
 אלוף-משנה |
בסיס חיל האוויר חָצוֹר (בשמו הרשמי: כנף 4, בשמו המנדטורי "קסטינה", RAF Qastina) הוא בסיס טיסה של חיל האוויר הישראלי השוכן בשפלה הדרומית, סמוך לקיבוץ חצור אשדוד. הבסיס שוכן בשטח מישורי, התחום בין נחל האלה ונחל ברקאי.
| |||||||||||||||||||
| סוג השדה | צבאי | ||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מפעיל |
חיל האוויר הישראלי | ||||||||||||||||||
| עיר סמוכה | אשדוד | ||||||||||||||||||
| קואורדינטות | 31°45′45″N 34°43′38″E / 31.76250°N 34.72722°E | ||||||||||||||||||
| גובה מעל פני הים | 45 מטר (148 רגל) | ||||||||||||||||||
| מסלולי טיסה | |||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||
|
(למפת השפלה רגילה)   חצור | |||||||||||||||||||
היסטוריה
השדה בתקופת המנדט הבריטי
שדה התעופה הוקם ב-1942, בתקופת המנדט הבריטי ובמהלך מלחמת העולם השנייה, על ידי חיל האוויר המלכותי הבריטי. שמו המקורי של השדה היה "קסטינה" ("RAF Qastina") על שם היישוב הערבי קסטינה והמחנה הצבאי הבריטי, "מחנה קסטינה" שהיו בקרבת מקום.
ב-25 בפברואר 1946 הותקף שדה התעופה על ידי האצ"ל, במסגרת תנועת המרי העברי. כ-20 מטוסים בריטיים הושמדו בהתקפה, ביניהם מפציצים מסוג "הליפקס". ב-15 במרץ 1948 פינה הצבא הבריטי את המקום, וכוחות ההגנה השתלטו עליו ללא קרב.
במלחמת העצמאות, בתקרית האוויר הישראלית-בריטית, המריאה מחצור רביעיית מטוסי ספיטפייר, בהובלתו של עזר ויצמן, שהפילה 5 ספיטפיירים בריטיים מעל קיבוץ נירים. בנובמבר 1948 הועברה למקום טייסת 101 ("טייסת הקרב הראשונה") מבסיסה הראשון שהיה בשדה התעופה הרצליה. הבסיס נקרא אז "שדה שמואל", לזכרו של סאם (שמואל) פומרנץ, שנהרג ב"מבצע ולווטה", כאשר העביר מטוס ספיטפייר מצ'כוסלובקיה לישראל.
השדה בתקופת שליטה ישראלית
הבסיס נסגר במהלך 1949 וכנף 4 הועברה לעקרון. הכנף חזרה לחצור ב-1951. בשנת 1952 קיבלה טייסת 109 ("טייסת העמק") 25 מטוסי מוסקיטו, עברה מבסיס תל נוף לבסיס חצור והפכה לטייסת התקיפה הראשונה של חיל האוויר. טייסת 109 פעלה בבסיס עד שנת 1956. ב-2 באוגוסט 1953 הוקמה בחצור טייסת 110 ("טייסת אבירי הצפון") אשר הפעילה מטוסי מוסקיטו. טייסת זו פעלה בבסיס עד 5 באוקטובר 1955[1]. בשנת 1955 הוקמה בבסיס טייסת 113 ("טייסת הצרעה") שפעלה בו ברציפות עד שנת 1986.
בשבת, 7 באפריל 1962, נחתו בחצור שני המיראז'ים הראשונים של חיל האוויר הישראלי. המטוסים נקלטו בטייסת 101 שהפכה לאחת משתי הטייסות הראשונות שהפעילו את המטוס.
ב-19 בינואר 1964, בשעה 10:37 לפי שעון ישראל, נחת בחצור מטוס אימון מסוג יאק-11 שהוטס על ידי קפטן מחמוד עבאס חילמי, רווק בן 26 ששימש כמדריך בבית הספר לטיסה של חיל האוויר המצרי. עם נחיתתו הודיע חילמי: "באתי הנה מרצוני החופשי, אני מבקש מקלט מדיני"[2]. ב-15 באוגוסט 1966 נחת בחצור מטוס מיג-21 עיראקי שהובא ארצה על ידי מוניר רדפא, עריק מחיל האוויר העיראקי, במבצע שאורגן על ידי "המוסד".
במלחמת ששת הימים פיקד על הבסיס בני פלד, לימים מפקד חיל האוויר. הבסיס נטל חלק נכבד בפעילות של חיל האוויר במלחמה זו. בשנת 1968 הוקמה בבסיס טייסת 102 (הנמר המעופף") שהטיסה מטוסי סקייהוק. במהלך מלחמת ההתשה, עברה הטייסת לבסיס חצרים. ב-17 באוגוסט 1969 הוקמה בבסיס טייסת 201 ("האחת") תחת פיקודו של רס"ן שמואל חץ, וב-5 בספטמבר קלטה את ארבעת מטוסי ה-F-4 פנטום ("קורנס") הראשונים שקיבל חיל האוויר הישראלי. במלחמת יום הכיפורים פיקד על הבסיס אל"ם עמוס לפידות, לימים מפקד חיל האוויר.
ב-31 בדצמבר 1987 נחת בבסיס מטוס ה-F-16D ("ברק 1" דו-מושבי) הראשון שנמסר לחיל האוויר הישראלי[3]. המטוס נקלט בטייסת 101. בעקבות שינויי הערכות בחיל האוויר, הועברה טייסת 201 ב-19 ביוני 1988 מבסיס חצור לתל נוף.
ב-1 ביולי 2019 עברו כל היחידות מבסיס שדה דב (שנסגר) לבסיס חצור.
בקיץ 2021, טייסות הברק F16-C/D עברו לבסיס רמת דוד בעקבות השינוי הארגוני בהחלטת מפקד חיל האוויר.
הצפות בבסיס
בגלל מיקומו של הבסיס באזור התחום בין שני הנחלים נחל האלה ונחל ברקאי, מועד הבסיס להצפות במקרים של ספיקות חזקות בנחלים הסובבים אותו. הצפות כאלו אירעו בחורף 1991-1992[4], ב־2013[5] וב־2020[6], ובהם הוצפו מסלולי המראה, דירים תת-קרקעיים וניזוקו מטוסי קרב וסוללת כיפת ברזל. בעקבות ההצפה ב-2020 התפטר מפקד הבסיס מתפקידו, ושלושה מפקדי טייסות ננזפו[7]. שיפוץ המטוסים שניזוקו הסתיים לאחר חמישה חודשים[8].
הצפות בבסיס חצור בחורף ינואר 2020
הצפות בבסיס חצור בשנות ה-50.
טייסות ויחידות
בבסיס חצור קיימות מגוון טייסות.
מהקמת הבסיס ועד שנת 2021- יעוד הכנף היה בסיס קרב, ועברו בו טייסות קרב רבות.
החל מהשינוי הארגוני[9] בהחלטת מפקד חיל האוויר, בקיץ 2021, טייסות הברק (טייסת 101, טייסת 105) עברו לבסיס רמת דוד. ולכן, מאז, ייעוד הכנף הוא איסוף מודיעין והדרכה.
טייסות פעילות
- טייסת 100 ("טייסת הגמל המעופף", "הטייסת הראשונה"), החל מיולי 2019, עם פינוי בסיס שדה דב וכלל יחידותיו במסגרת התוכנית ממשלתית לפינוי בסיסי צה"ל מאזורי הביקוש. מפעילה מטוסי קינג אייר B-200 ("צופית") ובוננזה A36 ("חופית") ומתמקדת באיסוף מודיעין.
- טייסת 420 ("טייסת מאמני קרב") המפעילה מאמני טיסה (סימולטור) לטובת הדרכה ואימון טייסים. הטייסת נחנכה בבסיס בשנת 2010, ומפעילה סימולטור למצבי חירום למטוסים מדגמי מקדונל דאגלס F-15 ("בז"), מכל הדגמים (A, B, C, ו-D), F-15I ("רעם"), F-16 ("ברק") ו- F-16I ("סופה").
יחידות נוספות הממוקמות בבסיס
- בבסיס קיימות היחידות התומכות:
- טייסת תעופה
- טייסת תחזוקה
- טייסת מנהלה
- יחידת בינוי 304
טייסת תעופה
טייסת תחזוקה
טייסת מנהלה
יחידת בינוי 304
- יחידות הגנה אווירית
גדוד 66
גדוד 947
- יחידות שיתוף פעולה אמריקאי (ג'וניפר קוברה)
טייסות ויחידות בעבר
טייסות עבר מחיל האוויר הישראלי
- טייסת 101 ("טייסת הקרב הראשונה״ / ״הגולגולת"), מטוסי F16-C (ברק חד-מושבי), 1956 - 2021
- טייסת 102 ("הנמר המעופף"), מטוסי דאגלס A-4 סקייהוק, 1968-1969
- טייסת 105 (״העקרב״), מטוסי F16-D (ברק דו-מושבי). 1956-2021
- טייסת 109 ("העמק"), מטוסי דה הבילנד מוסקיטו, 1952 - 1956
- טייסת 110 ("אבירי הצפון"), מטוסי דה הבילנד מוסקיטו, 1953 - 1955
- טייסת 113 ("הצרעה"), מטוסי דאסו אוראגן, 1955 - 1986
- טייסת 144 ("שומרי הערבה", מאוחר יותר "עוף החול"), מטוסי כפיר C-2, 1988 - 2005
- טייסת 149 ("התוכי המנפץ"), מטוסי כפיר C-2, 1988 - 1992
- טייסת 201 ("האחת"), מטוסי מקדונל דאגלס F-4 פנטום, 1969 - 1988
טייסות חיל האוויר הבריטי
- טייסת 47(אנ'), מטוסי הנדלי פייג' הליפקס, דגמי A.7 ו-A.9, 1946
- טייסת 512(אנ'), מטוסי דאגלס דקוטה, 1945
- טייסת 644(אנ'), מטוסי הנדלי פייג' הליפקס A.7 והנדלי פייג' הליפקס A.9, מוסבים לתובלה, 1945 - 1946. שמה שונה לטייסת 47
- טייסת 651(אנ'), מטוסי אוסטר AOP6
סמל הבסיס
עד שנת 1956 שימש הבסיס ככנף הפצצה ולכן כלל סמלו ציור פצצה במרכזו.
עם תחילת עידן הסילון בבסיס, שונה יעודו ולכן גם סמלו בהתאם, כאשר ציור הפצצה במרכז הסמל הוחלף בצללית מטוס סילון.
ביולי 2019 שונה סמל הכנף שוב, לאחר סגירת בסיס שדה דב, ומעבר היחידות אל הכנף. בכך שינה הבסיס את ייעודו מבסיס קרב, לבסיס המשלב קרב ותובלה. הסמל החדש הנוכחי עוצב על ידי יגאל גבאי.
1948-1956. סמל הבסיס עת שימש ככנף הפצצה.
1956-2019. סמל הבסיס מתחילת עידן הסילון.
2019- היום. סמל הבסיס לאחר האיחוד עם בסיס שדה דב ומעבר מטוסי התובלה לחצור.
מפקדי הבסיס והכנף
| שם | תקופת כהונה | הערות |
| מודי אלון | מאי 1948 | מפקד טייסת 101 |
| סיד כהן | אוגוסט 1948 – אוקטובר 1948 | מפקד טייסת 101 |
| ארנולד אילוויט | יולי 1949 – אוקטובר 1949 | מפקדה הראשון של כנף 4 בעקרון |
| סם פלדמן | אוקטובר 1949 – | מפקד כנף 4 בעקרון |
| יעקב בן חיים ("בלק") | מרץ 1951 – | מפקד כנף 4 בעקרון |
| סא"ל שלמה להט (לנדאו) | אוקטובר 1951 – אפריל 1953 | |
| סא"ל יוסף (ג'ו) רענן | אפריל 1953 – ספטמבר 1954 | |
| לסלי איסטרמן | ספטמבר 1954 – פברואר 1956 | |
| אל"ם עזר ויצמן | פברואר 1956 – דצמבר 1956 | לימים מפקד חיל האוויר ונשיא המדינה השביעי |
| אל"ם מוטי הוד | 1956 – 1959 | לימים מפקד חיל האוויר |
| אל"ם משה פלד (פלדמן) | אוגוסט 1959 – מאי 1964 | |
| אל"ם בני פלד | 1964 – 1968 | מפקד הבסיס במלחמת ששת הימים, לימים מפקד חיל האוויר |
| אל"ם יעקב (יאק) נבו | 1968 – יוני 1970 | |
| אל"ם רפי הר-לב | יוני 1970 – 1973 | |
| אל"ם עמוס לפידות | 1973 – 1975 | מפקד הבסיס במלחמת יום הכיפורים. לימים מפקד חיל האוויר |
| אל"ם עמוס עמיר | 1975 – 1977 | |
| אל"ם אביהו בן-נון | 1977 – 1979 | לימים מפקד חיל האוויר |
| אל"ם יורם אגמון | 1979 – 1982 | |
| אל"ם רן גורן | 1982 – 1985 | לימים ראש אכ"א |
| אל"ם גיורא גורן | 1985 – 1987 | |
| אל"ם יואל פלדשו | 1987 – 1989 | |
| אל"ם גדעון שפר (שפורר) | 1989 – 1991 | לימים ראש אכ"א |
| אל"ם דן חלוץ | 1991 – 1993 | לימים מפקד חיל האוויר והרמטכ"ל ה-18 |
| אל"ם אורי בקל | 1993 – 1995 | |
| אל"ם ישראל (רליק) שפיר | 1995 – 1997 | |
| אל"ם עידו נחושתן | 1997 – 1999 | לימים מפקד חיל האוויר |
| אל"ם אביב תמיר | 1999 – 2001 | |
| אל"ם בני צוקר | 2001 – 2003 | |
| אל"ם רונן דן | 2003 – 2006 | |
| אל"ם אריאל בריקמן | 2006 – 2009 | מפקד הבסיס במלחמת לבנון השנייה ובמבצע עופרת יצוקה |
| אל"ם אורי אורון | 2009 – 2011 | |
| אל"ם דן טורטן | 2011 – 2014 | מפקד הבסיס במבצע צוק איתן |
| אל"ם איל גרינבוים | 2014 – 2016 | |
| אל"ם אור לנדבר | 2016 – 2018 | |
| אל"ם ע' | אוגוסט 2018 – פברואר 2020 | התפטר בעקבות הצפת מטוסים[7].
בתקופתו כמפקד הבסיס נקלטו יותר מ-400 חיילים בעיקר מבסיס שדה דב בעקבות סגירתו, וכן מבסיסים נוספים שנעשו בהן רפורמות, ושונה סמל הבסיס בפעם הראשונה זה 71 שנים. |
| אל"ם ת' | פברואר 2020 – הווה | בתקופתו כמפקד הבסיס, נסגר מערך הקרב והתבצע השינוי המבנה הארגוני. |
שיכון משפחות
| מדינה | ישראל
|
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | באר טוביה |
| סוג יישוב | שיכון משפחות בבסיס של חיל האוויר |
(למפת השפלה רגילה) מחנה מרים | |
שיכון המשפחות של הבסיס נחשב באופן רשמי ליישוב ששמו מחנה מרים.
קישורים חיצוניים
- בסיס חצור, באתר חיל האוויר הישראלי
- בסיס חיל-האוויר חצור, באתר Global Security
- בסיס חצור, באתר "מרחב אווירי"
הערות שוליים
- ^ טייסת "אבירי הצפון", באתר חיל האוויר הישראלי
- ^ מדוע נמלט מחמוד חילמי לישראל, בטאון חיל האוויר 64, מרץ 1964, עמ' 20-16, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר
- ^ Airframe Details for F-16 #87-1695, www.f-16.net
- ^ מערכת ישראל היום, "לנזקי ההצפה הייתה משמעות מבצעית", באתר ישראל היום, 13 בינואר 2020
- ^ אור הלר, תקלה חמורה: סוללת "כיפת ברזל" הושבתה בשל הצפות, באתר "IsraelDefense", 26 בפברואר 2013
- ^ יואב זיתון, בכיר בחיל האוויר מודה: "טעינו שלא פינינו את מטוסי הקרב", באתר ynet, 13 בינואר 2020
- ^ 7.0 7.1 יואב זיתון, הצפת מטוסי ה-F-16: מפקד הבסיס עוזב, קצינים ננזפו, באתר ynet, 4 בפברואר 2020
- ^ דור פלקוביץ, "אין אתגר שלא נעמוד בו": מטוסי ה"ברק" שניזוקו באירוע ההצפה בבסיס חצור - חזרו לטוס, באתר חיל האוויר הישראלי, 11 ביוני 2020
- ^ נעה שנברון, נעה שנברון, מתכוננות למעבר: טייסות 101 ו-105 פורסות לרמת-דוד, באתר חיל האוויר הישראלי, 10.03.2021, באתר אתר חיל האוויר הישראלי, 10.03.2021
| בסיסי טיסה של חיל האוויר הישראלי | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| בסיסים פעילים | בסיס רמת דוד (כנף 1) • בסיס חצור (כנף 4) • בסיס רמון (כנף 25)
בסיס חצרים (בח"א 6) • בסיס תל נוף (בח"א 8) • בסיס עובדה (בח"א 10) • בסיס נבטים (בח"א 28) • בסיס פלמחים (בח"א 30) |
| |||||
| בסיסים שנסגרו |
| ||||||
