בסיס חיל האוויר לוד
 סמל הבסיס | |||||||||||||||||||
| נתוני השדה | |||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||
| סוג השדה | צבאי ואזרחי | ||||||||||||||||||
| מפעיל |
חיל האוויר הישראלי, רשות שדות התעופה | ||||||||||||||||||
| עיר סמוכה | לוד | ||||||||||||||||||
| קואורדינטות | 32°00′37″N 34°53′54″E / 32.01028°N 34.89833°E | ||||||||||||||||||
| גובה מעל פני הים | 41 מטר (135 רגל) | ||||||||||||||||||
| מסלולי טיסה | |||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||
|
(למפת גוש דן רגילה)   בח"א 27 | |||||||||||||||||||
בסיס חיל האוויר לוד (בח"א 27) היה בסיס טיסה ותובלת אוויר של חיל האוויר הישראלי. הבסיס שכן בצמידות לנמל התעופה בן-גוריון והשתמש באותם מסלולי הטיסה של השדה האזרחי. בשנת 2008 נסגר הבסיס ורוב יחידותיו הועברו לבסיס נבטים.
היסטוריה
הקמת שדה התעופה
שדה התעופה המשמש את נמל התעופה האזרחי בן-גוריון ואשר שימש גם את הבסיס הצבאי בח"א 27, תוכנן והוקם על ידי שלטונות המנדט הבריטי בשנות ה-30 של המאה ה-20. בשנת 1935 החלה בניית השדה ובשנת 1937 נחנכו מסלולי הבטון הראשונים שאורך כל אחד מהם עמד על 800 מטר ורוחבם הגיע ל-100 מטר[1]. הבריטים העניקו לשדה את השם "שדה התעופה וילהלמה", ע"ש המושבה הטמפלרית הסמוכה וילהלמה (לימים מושב בני עטרות).
ציוני דרך בהיסטוריית הבסיס
- בתחילה שימש שדה התעופה כשדה אזרחי בלבד, אולם ב-1 במרץ 1943, בעקבות התפשטות הלחימה במזרח התיכון במסגרת מלחמת העולם השנייה, הוסב לשדה תעופה צבאי של חיל האוויר המלכותי הבריטי, תחת השם "אַר־אֵיי־אֵף לִידָּה" (RAF Lydda).
- בשנת 1946, שב השדה לפעול במתכונת אזרחית.
- בחודש אפריל 1948, נפסקה פעילותו האזרחית של השדה במסגרת המנדט הבריטי והוא הועבר לידי הליגיון הערבי.
- בחודש יולי 1948, במהלך מלחמת העצמאות (במסגרת "מבצע דני") נכבש שדה התעופה מידי הליגיון הערבי על ידי חטיבה 8 בפיקודו של יצחק שדה.
- בחודש נובמבר 1948, נפתח השדה, כשדה התעופה הרשמי של מדינת ישראל ושמו שונה ל"שדה התעופה לוד".
- ב-15 במאי 1963 הוקם ב"שדה התעופה לוד", גף טיסה צבאי (כשלוחה של טייסת 103) שהיה כפוף לבסיס תל-נוף ושכלל חמישה מטוסי סטרטוקרוזר ("ענק") מדגם אזרחי שנרכשו בארצות הברית, וזוג מטוסי דקוטה. ב-1 ביולי 1964 (טרם הקמת הבח"א) הפך הגף לטייסת "הבינלאומית", היא טייסת 120.
- בשנת 1965, הוקם בח"א 27 ונפתח באופן רשמי לצד נמל התעופה האזרחי.
- בחודש מאי 1967, שבועיים לפני פרוץ מלחמת ששת הימים, הובאה טייסת 107 לפריסה בבסיס, כדי שלמטוסי האוראגן קצרי הטווח יהיה קל יותר להגיע לחזית המצרית.
- ב-1 ביוני 1971, הוקמה טייסת 122, כטייסת דקוטות.
- ב-15 באוגוסט 1974, הועברה "טייסת 103" לבח"א, מבסיס תל-נוף, וזאת במסגרת ריכוז מטוסי התובלה בשדה, כבסיס מטוסי התובלה הבינונית והכבדה.
- בשנת 1987, נפתחה בבסיס "טייסת נווטי תובלה ומכוננים" (נתו"ם) שהיא מגמה בקורס הטיס ושלוחה של בית הספר לטיסה.
- הבסיס, טייסותיו ויחידותיו, היו מעורבים במבצעים והפעולות הבאים (רשימה חלקית מאוד):
- מבצע אנטבה (שנת 1976)[2].
- מבצע משה (נובמבר 1984 עד ינואר 1985)[3].
- מבצע שלמה (שנת 1991)[4].
- "מבצע ניצני תקווה" בעת רצח העם ברואנדה (שנת 1994)[5].
- משלחת רפואית של צה"ל למקדוניה, להגשת סיוע רפואי לפליטי המלחמה בקוסובו (שנת 1999)[6].
- מבצע אנטבה (שנת 1976)[2].
שימוש חילות אוויר זרים בשדה
בין השנים 1938 ל-1945, הוצבו בשדה והופעלו ממנו הטייסות הצבאיות שלהלן:[7][8][9]
- טייסת RAF 14 - מטוסי בריסטול־בלנהיים IV (שנת 1941).
- טייסת RAF 33 - גף מטוסי גלוסטר־גלדיאטור (שנת 1938).
- טייסת RAF 55 - גף מטוסי מרטין־בולטימור (שנת 1942).
- טייסת RAF 134 - מטוסי סופרמארין־ספיטפייר VB (שנת 1942).
- טייסת RAF 162 - גף מטוסי בריסטול־בלנהיים V (שנת 1942).
- טייסת RAF 203 - מטוסי בריסטול־בלנהיים IV (שנת 1941).
- טייסת RAF 211 - מטוסי בריסטול־בלנהיים I (שנת 1941).
- טייסת RAF 294 - גף מטוסי ויקרס ולינגטון (שנת 1944).
- טייסת RAF 1413 מטאורולוגית (משנת 1942 ועד 1943, ושוב ב-1945).
- טייסת RAAF 3 - מטוסי קרטיס P-40 טומאהוק (שנת 1941).
- טייסת RAAF 459 - מטוסי לוקהיד־הדסון III (אנ') (עד שנת 1943).
- במחצית שנת 1942, נסלל בשדה מסלול נוסף על ידי כוחות אמריקאים ובחודש יולי ועד תחילת שנת 1943, הוצבו והופעלו מהשדה מטוסי "B-17 מבצר מעופף" ו-"B-24 ליברטור" (אנ') של "חיל האוויר המזרח־תיכוני של צבא ארצות הברית" (US Army, Middle East Air Force - USAMEAF).
סגירת הבסיס
ב-25 באוגוסט 2008, כחלק מהמגמה הכלל־צה"לית של העברת בסיסים מהמרכז לנגב, הועברו כמעט כל טייסות התובלה של חיל האוויר וכמעט כל היחידות אשר פעלו בבח"א 27, לבסיס נבטים שבנגב הצפוני[10][11].
הבסיס נסגר בהדרגה. בשלב ראשון, עד 27 באוגוסט 2008 (תאריך שבו התקיים טקס הסגירה הרשמי[12][13]), עברו רוב טייסות ויחידות הבסיס (למעט טייסת 122, יחשת"פ וי"ק 533) אל בסיס נבטים. בשלב שני, ב-8 בפברואר 2009, הועברה גם טייסת 122 לנבטים. בשלב שלישי, עד תחילת ינואר 2010, הועברו היחידות הנותרות משטח הבסיס. יחשת"פ עברה לשני מיקומים חדשים, לבנין הכנרית במטה חיל האוויר ולבסיס פלמחים. י"ק 533 עברה ל"בית הספר להגנה אווירית" (ביסנ"מ לשעבר).
בחודש מרץ 2010, הועבר שטחו של הבסיס (כ-1,500 דונם) לאחריותו של משרד הביטחון, לצורך שיקום המקרקעין והמים, ולאחר מכן לידי מינהל מקרקעי ישראל[14].
בדצמבר 2014, הודיע משרד הביטחון כי פינוי הבסיס הושלם. במסגרת הפינוי נהרסו חלק מהמבנים וכן פונו 50 אלף מ"ר של גגות אזבסט[15].
לפי החלטות ממשלה והסכמים בין הגופים השונים, חולק שטח הבסיס בין התעשייה האווירית (קיבלה את כל השטח הבנוי) ורשות שדות התעופה (קיבלה את כל שטח רחבות המטוסים ומסלולי ההסעה, מהכביש המנהלתי ומערבה).
יחידות הבסיס טרם סגירתו
- טייסת 103 - "טייסת הפילים".
- טייסת 120 - "הבינלאומית" (נקראת עכשיו "טייסת ענקי המדבר").
- גף סיורי ים - המופעל במשותף על ידי חיל האוויר וחיל הים.
- טייסת 122 - "טייסת הדקוטה" (נקראת עכשיו "טייסת הנחשון").
- טייסת 131 - "טייסת הציפור הצהובה" (נקראת עכשיו "טייסת אבירי הציפור הצהובה").
- יחידת העמסה 757.
- יה"ק 5700 - יחידת הנחתה קדמית[16].
- יחשת"פ - היחידה לשיתוף פעולה.
- י"ק 533 - יחידת הקשר של חיל האוויר (נקראת עכשיו "גדוד הקשר").
- אס"מ 5708 - יחידת מודיעין לאיסוף וסימון מטרות[17].
- יחידת בינוי 305.
סמלי הטייסות התומכות
סמלי טייסות ויחידות הבסיס
|
מפקדי הבסיס לדורותיו
| שם | תקופת כהונה | הערות |
| אל"ם משה פלד (פלדמן) | 1967–1968 | מפקד הבסיס במלחמת ששת הימים. |
| סא"ל שמואל כסלו | מפקד הבסיס במלחמת ההתשה, לאחר מכן, ב-1971 מונה למנהל נמל התעופה | |
| סא"ל שבתאי כ"ץ | ||
| אל"ם מנחם זהבי | 1971–1974 | מפקד הבסיס במלחמת יום הכיפורים |
| אל"ם עזרא דותן | ||
| אל"ם עמי איילון | מפקד הבסיס במבצע אנטבה | |
| אל"ם יהושע (שיקי) שני | 1978 - 1982 | |
| אל"ם משה ברטוב | ||
| להשלים | ||
| להשלים | ||
| אל"ם אסף אגמון | 1989–1991 | |
| אל"ם מנשה טרם | 1991–1993 | |
| אל"ם יצחק ברנדט | ||
| להשלים | ||
| אל"ם אמיר השכל | ||
| אל"ם נתן ברזילי | ||
| אל"ם דני גנות | ||
| אל"ם אודי בר-עוז | 2004–2007 | |
| אל"ם דניאל שלייפר | 2007–2009 | מפקדו האחרון של הבסיס |
קישורים חיצוניים
- Airliners.net - תצלום אווירי. מבט מכיוון רחבת טייסת 120, אל "רחבת ורד" והעיר אור יהודה (23 באוקטובר 1995).
- בח"א 27 לא גר כאן יותר - כתבה באתר דובר צה"ל, 13 בינואר 2010.
- ההרקולסים עוברים דירה - סרטון באתר ynet, 25 באוגוסט 2008.
הערות שוליים
- ^ שנות ה-30 - באתר רשות שדות התעופה.
- ^ 34 שנה למבצע "אנטבה" - באתר חיל האוויר.
- ^ משנה מקום - כתבה באתר דובר צה"ל.
- ^ מבצע "שלמה" - באתר חיל האוויר.
- ^ מבצע "ניצני תקווה" - באתר חיל האוויר.
- ^ משלחת רפואית למקדוניה - באתר חיל האוויר.
- ^ Jefford, Wing Commander C.G., MBE,BA,RAF (Retd). RAF Squadrons, a Comprehensive Record of the Movement and Equipment of all RAF Squadrons and their Antecedents since 1912. Shrewsbury, Shropshire, UK: Airlife Publishing, 2001. מסת"ב 1-84037-141-2.
- ^ Sturtivant, Ray, ISO, and John Hamlin. RAF Flying Training And Support Units since 1912. Tonbridge, Kent, UK: Air-Britain (Historians) Ltd., 2007. מסת"ב 0-85130-365-X.
- ^ מטוסי מדינות הציר בשמי א"י במלחמת העולם השנייה - מאמר מאת דני עוזיאל באתר "מרקיע שחקים".
- ^ בסיס התובלה המרכזי של חיה"א בלוד עובר לנגב - גלי צה"ל.
- ^ ההרקולסים יעזבו את לוד בפעם האחרונה - nrg.
- ^ הרמטכ"ל: "זהו יום חג לחיל האוויר" - כתבה באתר דובר צה"ל.
- ^ נעמה סיקולר, "כלכליסט", עלות מעבר בסיס ח"א מלוד - 1.6 מיליארד ש', באתר ynet, 10 באוגוסט 2008
- ^ החלטות מועצת מקרקעי ישראל 27.1.08.
- ^ הילה ציאון, הושלם פינוי בסיס חיל האוויר בנתב"ג, 28 בדצמבר 2014, באתר ynet
- ^ יה"ק 5700 - באתר חיל האוויר.
- ^ מלאו אס"מינו - באתר חיל האוויר.
| בסיסי טיסה של חיל האוויר הישראלי | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| בסיסים פעילים | בסיס רמת דוד (כנף 1) • בסיס חצור (כנף 4) • בסיס רמון (כנף 25) • בסיס חצרים (בח"א 6) • בסיס תל נוף (בח"א 8) • בסיס עובדה (בח"א 10) • בסיס נבטים (בח"א 28) • בסיס פלמחים (בח"א 30) | 
| |||||
| בסיסים שנסגרו |
| ||||||
