התפלגות היפרגאומטרית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־00:18, 27 בפברואר 2017 מאת יוסף (שיחה | תרומות) (גרסה אחת יובאה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
התפלגות היפר גאומטרית
מאפיינים
פרמטרים PN0,1,2,3,
D0,1,,N
n0,1,,N
פונקציית הסתברות
(pmf)
(Dk)(NDnk)(Nn)
תוחלת nDN
סטיית תקן n(D/N)(1D/N)(Nn)(N1)
שונות n(D/N)(1D/N)(Nn)(N1)
פונקציה יוצרת מומנטים
(mgf)
(NDn)(Nn)2F1(n,D;NDn+1;et)
צידוד (N2D)(N1)12(N2n)[nD(ND)(Nn)]12(N2)
גבנוניות

[N2(N1)n(N2)(N3)(Nn)]

[N(N+1)6N(Nn)D(ND)].

התפלגות היפרגאומטרית היא התפלגות של המשתנה המקרי הבדיד הסופר את ההצלחות בקבוצה חלקית של ניסויי ברנולי, כאשר ידוע מספר ההצלחות בסדרת הניסויים כולה. המשתנה X מתפלג  XHG(N,D,n) ("היפרגאומטרית עם הפרמטרים N,D,n") אם הוא סופר את מספר ההצלחות ב-n הניסויים הראשונים מתוך N, כשידוע שבסדרת הניסויים כולה היו D הצלחות. כך לדוגמה, התפלגות זו מתארת מספר הכדורים הלבנים שמתקבלים כאשר מוציאים n כדורים מכד שיש בו N כדורים, ומתוכם יש D כדורים לבנים.

ההסתברות לכך ש-  X=k היא P(X=k)=(Dk)(NDnk)/(Nn).

דוגמאות ויישומים

אחת הדוגמאות הנפוצות לשימוש בהתפלגות היפרגאומטרית היא הוצאת כדורים מכד ללא החזרה.

בדוגמה ישנו כד עם D כדורים בצבע א' ו-S כדורים בצבע ב' ומוציאים n כדורים מהכד ללא החזרה, כדי לחשב את המשתנה המקרי של מס' הכדורים מצבע א' שייצאו מהכד יש להציב את הנתונים בנוסחה כאשר N=D+S, ושאר הנתונים בהתאמה.