חוסמי בטא
.jpg)
חוסמי בטא (β-blockers, נקראים גם אנטגוניסטים לבטא, אנטגוניסטים לאדרנורצפטורים מסוג בטא ולעיתים בקיצור BB) הם משפחה של תרופות השכיחות בטיפול במגוון רחב של מחלות, בעיקר מחלות הקשורות במערכת הלב וכלי הדם, כגון הפרעות קצב, יתר לחץ דם, תעוקת לב ואי-ספיקת לב, אך גם במחלות נוירולוגיות (בעיקר פרופרנולול).
חוסמי בטא משיגים את האפקט המרפא שלהם על ידי חסימת קולטני בטא אדרנרגיים בתאים השונים. קולטני בטא נפוצים בתאי הלב, בדרכי הנשימה, בכליות, בעורקים, בשרירים חלקים וברקמות נוספות במערכת הסימפתטית, ותפקידם לגרות את התאים לתגובת מתח כחלק מפעולת המערכת, במיוחד כשהקולטנים מופעלים באמצעות אדרנלין.
תפקידם של חוסמי בטא הוא להפריע לקשירת הגורמים המפעילים של הקולטנים ובכך לחסום את השפעתם. הם משמשים בעיקר לטיפול בהפרעות קצב הלב וביתר לחץ דם, ובנוסף, למניעת תופעות "רימודלינג" של הלב לאחר התקף לב ראשוני.
חוסמי בטא גורמים לירידה בדופק ומכאן לירידה בלחץ הדם. למרות יעילותם כתרופות לטיפול ביתר לחץ דם, הם כבר לא נחשבים לתרופות קו ראשון בטיפול ביתר לחץ דם מאחר שהם לא הראו השפעות מיטיבות על תמותה או תחלואה במקרים קליניים כפי שהראו מעכבי ACE, ARB, חוסמי תעלות סידן מסוג דיהידרופירידינים ותיאזידים. עם זאת, הם יכולים להיות יעילים כפעולה ראשונית בחולים שיש להם יתר לחץ דם המלווה בהפרעות קצב.
בעבר נחשב מתן של חוסמי בטא באי-ספיקת לב להתוויית נגד, אולם מחקרים בשנים האחרונות[דרושה הבהרה] על שלושת חוסמי הבטא ביסופרולול, מטופרולול וקרוודילול הראו יעילות של תרופות אלו באי-ספיקת לב.
חוסמי בטא חוסמים את ההשפעות האדרנגיות של קטכולאמינים על רצפטורים בטא-אדרנרגיים. ישנם שלושה סוגים מוכרים של רצפטורי בטא:
- בטא 1 - מצויים בעיקר בלב ובכליות
- בטא 2 - מצויים בעיקר בריאות, במערכת העיכול, ובתאי שריר חלק בכלי הדם
- בטא 3 - מצויים בעיקר בתאי שומן
היסטוריה
סר ג'יימס בלאק היה רופא ואיש מחקר בריטי ששינה את תחום הקרדיולוגיה בכך שגילה ויצר את חוסם הבטא הראשון. סר בלאק חקר את המחלה תעוקת לב שבאותם ימים, הטיפול היחיד בתופעה זאת היו ניטראטים. הוא חקר ביחד עם מעבדה כימית בשם Imperial Chemicals Industries שימוש של שתי מולוקולות שיתאימו לטיפול בתעוקת לב. אחת המולקולות (Pronethalol) לא יצאה לשימוש קליני אבל מחקר על התרופה הנסיונית ICI 45,520 הביא לעולם את התרופה שנקראה לאחר מכן פרופרנולול שהייתה גם חוסם הבטא הראשון שיצא לשוק, בשנת 1964.
גילוי זה של פרופרנולול יצר מהפכה בטיפול בבעיות לב ונחשב על ידי רבים לגילוי הפרמקולוגי המשמעותי ביותר של המאה ה-20. סר בלאק קיבל הרבה פרסי רפואה לרבות פרס לוסאר, וב-1988 סר בלאק קיבל על תגלית הפרופרנולול את פרס נובל לרפואה.[1]
שימושים רפואיים
- תעוקת חזה[2][3][4]
- פרפור פרוזדורים[5]
- הפרעות קצב
- אי-ספיקת לב[6]
- יתר לחץ דם[7]
- אוטם שריר הלב
- צניחת מסתם מיטרלי
- רעד מסוג essential tremor
- גלאוקומה
- מיגרנה
- חרדה[8][9]
- הרעלת תיאופילין
אי-ספיקת לב
על אף שבעבר אי-ספיקת לב הייתה התוויית נגד למתן חוסמי בטא עקב הפוטנציאל שלהם להחמרת אי-ספיקת לב, מחקרים מסוף שנות התשעים הראו כי הם יעילים בהפחתת תחלואה ותמותה במקרים של אי-ספיקת לב.[10] תרופות כמו ביסופרולול, קרבדילול ומטופרולול מתאימות לטיפול באי-ספיקת לב בנוסף לטיפול הסטנדרטי במעכבי ACE ומשתנים.
חוסמי בטא גורמים לחסימת B1 בלב, מה שגורם להאטה בקצב הלב ולירידת עוצמת ההתכווצות שלו. בנוסף, חוסמי הבטא משפיעים גם על B1 שנמצאים בכליה, ומשפיע על מערכת הרנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון בכך שגורם להפחתת הפרשת הרנין. הפחתת הפרשת הרנין גורמת להפחתת צריכת החמצן על ידי הלב על ידי הפחתת הנפח התאי והגדלת כושר נשיאת החמצן של הדם. בסופו של דבר, פעילותם של חוסמי הבטא מפחיתה את קצב הלב ובכך מגדילה את מקטע הפליטה (Ejection Fraction) של הלב, גם אם בפעולתם הראשונית הם מפחיתים אותו.
תופעות לוואי
על תופעות הלוואי של חוסמי בטא נמנות
- בחילה
- שלשול
- קוצר נשימה – במיוחד בשימוש בחוסמי בטא שאינם סלקטיביים. מסיבה זאת אין לתת אותם לחולים עם אסתמה.
- ברדיקרדיה – תופעת לוואי צפויה משימוש בחוסמי בטא, מאחר שהם מורידים את קצב הלב
- ירידה בלחץ הדם
- היפרגליקמיה
- מיסוך תסמינים של היפוגליקמיה – יש להיזהר במתן שלהם למי שמקבלים טיפול תרופתי בסוכרת שעלול לגרום לירידה ברמות הסוכר בדם. חוסמי בטא ממסכים את התסמינים של ההיפוגליקמיה, וזה עלול להיות מסוכן.
סוגים
לא סלקטיביים
- אלפרנולול
- בוקינדולול
- קרטנולול
- נדולול
- פרופראנולול
- סוטלול
- טימולול
β1-סלקטיבי
- אטנולול
- אסמולול
- בטהקסולול
- ביסופרולול
- מטרופולול
- נביולול
β2-סלקטיבי
- בוטאקסמין
- ICI-118,551
β3-סלקטיבי
- SR 59230A
הימנעות משימוש בתרופה
British National Formulary (BNF) קבע ב-2011 שמומלץ לחולים עם אסתמה להימנע משימוש בתרופות. בנוסף רצוי להימנע בחולים אשר נוטלים קוקאין או בטיפול בטכיקרדיה על רקע נטילת קוקאין.
הרעלה
במצב של מינון יתר והרעלה, משתמשים בגלוקגון על מנת לסתור את אפקט התרופה. גלוקגון גורם להגברת קצב הלב, הגדלת ריכוז ה-cAMP התוך-תאי והפחתה בהתנגדות כלי הדם בכליות.
ראו גם
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
הערות שוליים
- ↑ Stapleton, M.P. (1997). "Sir James Black and propranolol. The role of the basic sciences in the history of cardiovascular pharmacology". Texas Heart Institute Journal. 24 (4): 336–342. PMC 325477. PMID 9456487.
- ↑ van der Vring, JA (ביוני 1999). "Combination of calcium channel blockers and beta blockers for patients with exercise-induced angina pectoris: a double-blind parallel-group comparison of different classes of calcium channel blockers. The Netherlands Working Group on Cardiovascular Research (WCN)". Angiology. 50 (6): 447–454. doi:10.1177/000331979905000602. PMID 10378820.
{{cite journal}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע|author-separator=(עזרה) - ↑ Cleophas, Ton (1995). Beta-blockers in hypertension and angina pectoris: different compounds, different strategies. Kluwer Academic Publishers. ISBN 978-0-7923-3516-0.
- ↑ Khan, M.I. Gabriel (2007). Cardia Drug Therapy. Humana Press. p. 16. ISBN 978-1-59745-238-0.
- ↑ Meinertz T, Willems S (בדצמבר 2008). "Die Behandlung von Vorhofflimmern im Alltag". Der Internist. 49 (12): 1437–42. doi:10.1007/s00108-008-2152-6. PMID 19020848.
{{cite journal}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע|trans_title=(הצעה:|trans-title=) (עזרה) - ↑ Freemantle, N; Cleland, J; Young, P; Mason, J; Harrison, J (ביוני 1999). "beta Blockade after myocardial infarction: systematic review and meta regression analysis". BMJ. 318 (7200): 1730–7. doi:10.1136/bmj.318.7200.1730. PMC 31101. PMID 10381708.
{{cite journal}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע|displayauthors=(הצעה:|display-authors=) (עזרה) - ↑ Cruickshank JM (באוגוסט 2010). "Beta blockers in hypertension". Lancet. 376 (9739): 415, author reply 415–6. doi:10.1016/S0140-6736(10)61217-2. PMID 20692524.
{{cite journal}}: (עזרה) - ↑ Schneier FR (2006). "Clinical practice. Social anxiety disorder". N. Engl. J. Med. 355 (10): 1029–1036. doi:10.1056/NEJMcp060145. PMID 16957148.
- ↑ Tyrer, Peter (1992). "Anxiolytics not acting at the benzodiazepine receptor: Beta blockers". Progress in Neuro-Psychopharmacology and Biological Psychiatry. 16 (1): 17–26. doi:10.1016/0278-5846(92)90004-X. PMID 1348368.
- ↑ Packer, M; Fowler, MB; Roecker, EB; Coats, AJ; Katus, HA; Krum, H; Mohacsi, P; Rouleau, JL; Tendera, M; Staiger, C; Holcslaw, TL; Amann-Zalan, I; DeMets, DL (2002-10-22). "Effect of carvedilol on the morbidity of patients with severe chronic heart failure: results of the carvedilol prospective randomized cumulative survival (COPERNICUS) study". Circulation. 106 (17): 2194–9. ISSN 0009-7322. PMID 12390947.
{{cite journal}}: פרמטר לא ידוע|displayauthors=(הצעה:|display-authors=) (עזרה)
חוסמי בטא23275026