כד
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. | |
כד הוא כלי המיועד להכיל חומרים שונים, על פי רוב נוזלים המשמשים לשתייה כמו מים או יין.
הכד יכול גם לשמש לצורכי נוי. אגרטל הוא כד המשמש להחזקת פרחים.
מבנה הכד
על פי רוב מבנה הכד הוא עגול. חלקו העלון של הכד פתוח ולעיתים הוא בעל זרבובית המשמשת למזיגת הנוזלים. במקרים רבים מצורפת לכד ידית אחיזה אחת או יותר.
הכד עשוי לרוב מחומר קשיח, כגון: חרס, מתכת, זכוכית נירוסטה ועוד.
גודלו של הכד מותאם למטרת השימוש בו. בהתאם לכך הכד יכול להופיע במגוון גדלים.
בדרך כלל הכד בעל צוואר ארוך ולעיתים גם בעל ידית.
היסטוריה
האדם החל לייצר ולהשתמש בכדים כבר בתקופות מוקדמות.
הכד במקרא
האישה הצרפית היא אישיות מהתנ"ך מסיפורי אליהו הנביא בספר מלכים א (פרק יז), אשר אליהו הבטיח לה ש"כַּד הַקֶּמַח לֹא תִכְלָה וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא תֶחְסָר עַד יוֹם תֵּת ה' גֶּשֶׁם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה".
קדרות יוון העתיקה
ערך מורחב – קדרות יוון העתיקה
קדרות יוון העתיקה היו אחד האלמנטים המוחשיים והאיקוניים באמנות היוונית העתיקה. הכדים ושאר כלי־החרס הצבעוניים של היוונים הקדומים שרדו בכמויות גדולות, וכיום משמשים כפריט אספנים יקר.
דוגמאות לכדים מפורסמים מתקופה זו:
- כד בורגזה - כד העשוי שיש לבן, שפוסל במחצית השנייה של המאה הראשונה לפנה"ס ככד שנועד לעטר גן או מבנה.
- כד המוזה - כינויו של כד מסוג ליקיטוס (lekythos) המיוחס לצייר המכונה "צייר אכילס" (Achilles Painter) ומתוארך למחצית המאה ה-5 לפנה"ס באטיקה, יוון.
- כד פרנסואה - הוא כד יווני בגובה של כ-66 ס"מ מטיפוס קארטר, המתוארך לשנת 570 לפנה"ס.
הכד בתרבות ובטקסים
ישנם טקסים רבים המשתמשים בכדים לצרכים שונים.
לדוגמה, בסיום טקס שריפת גווייה נותר אפר הנשמר בכד מיוחד או מפוזר במקומות שונים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
