גוויאל חקיין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־12:13, 17 במרץ 2019 מאת Cantor (שיחה | תרומות) (ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים, יבוא מוויקיפדיה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןגוויאל חקיין
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: זוחלים
סדרה: תנינאים
משפחה: גאביאליים
סוג: Tomistoma
מין: גאביאל חקיין
שם מדעי
Tomistoma schlegelii
תחום תפוצה

גאביאל חקיין או תַּנִּין גַּוְיָלִי (שם מדעי: Tomistoma schlegelii) הוא זוחל דמוי-תנין בעל חוטם צר וארוך החי במים מתוקים, אך עבה מזה של הגאביאל. הגאביאל החקיין והגאביאל ההודי הם שני המינים היחידים ששרדו ממשפחת הגאביאליים, משפחה מסדרת התנינאים.

מורפולוגיה

על מיקומו בסדרת התנינאים קיימת מחלוקת עזה: בעוד שמיונים המסתמכים על מאפיינים מורפולוגיים מראים כי הגאביאל החקיין משתייך דווקא למשפחת התניניים, המיונים המולקולריים מראים כי הוא שייך דווקא למשפחת הגאביאליים[1]. אורך תנין הגביאָל החקיין הבוגר יכול להגיע ל-5–6 מטר.

מקום מחיה

הגביאל החקיין שוכן ב-6 נהרות בסומטרה ובמלזיה ובנהרות המרוחקים של בורנאו. הוא נכחד מכל אזור הודו-סין, שם הוא לא נצפה משנת 1970. מאובנים מדרום מזרח סין ומטאיוואן מראים שבעבר שטח מחייתו היה רחב הרבה יותר מהיום.

תזונה

במחקרים שפורסמו ב-2009[2] נקבע כי תזונתו כוללת דגים ופרוקי רגליים גם יונקים כמו קופים, עטלפי פירות ואף איילים. זאת בשונה מהגאביאל ההודי, הניזון רק מדגים ופרוקי רגליים.

רבייה

נקבות הגאביאל החקיין מטילות 30–60 ביצים בתוך ערימת עלים יבשים. לאחר הטלת הביצים וסיום בניית ערימת העלים, הנקבה נוטשת את הקן. שלא בדומה לרוב מיני התנינאים, הגאביאלים הקטנים אינם זוכים כלל להגנה מהוריהם, והם חשופים לטורפים כמו נמיות, נמרים, טיגריסים, גחניים וכלבי בר. הצעירים בוקעים לאחר כ-90 ימים.

שימור

הגאביאל החקיין נתון לסכנת הכחדה ברוב שטחי מחייתו עקב ניקוז מי הביצות ובירוא שטחי יער גשם הסובב. לרוב צדים אותו בשל עורו ובשרו, והביצים נלקחות למאכל, אולם ממשלות אינדונזיה ומלזיה החלו לנקוט צעדים על מנת להגן על המין מסכנת הכחדה.

קישורים חיצוניים


שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה

פרמטרי חובה [ שם ] חסרים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גוויאל חקיין בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. John Harshman, Christopher J Huddleston, Jonathan P Bollback, Thomas J Parsons and Michael J Braun, True and false gharials: A nuclear gene phylogeny of Crocodylia, Systematic Biology. Washington: June 2003. Vol. 52, Iss. 3; p. 386.
  2. CROCODILE SPECIALIST GROUP NEWSLETTER VOLUME 28 No. 1 • JANUARY 2009 - MARCH 2009 עמוד 9


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0


שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה

שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ]
גאביאל חקיין24461349