החורף בישראל

חורף בישראל - קשת בענן בשמי העיר רמת גן

עונת החורף בישראל היא העשירה ביותר במשקעים. מרבית המשקעים יורדים בצורת גשם, חלקם יורד כברד. השלג יורד לעיתים נדירות יותר, בעיקר בהרים שגובהם מעל ל־900 מטרים. הר חרמון הוא המקום היחידי בישראל בו יורד שלג לעיתים תכופות במשך החורף.

מטאורולוגיה

בסתיו ובתחילת החורף, בחודשים נובמבר, דצמבר וינואר, רוב המשקעים יורדים סמוך לחוף, בעיקר בזכות ההבדלים בין טמפרטורת הים התיכון, אשר עדיין חם באופן יחסי, לבין טמפרטורת היבשה, שמגיבה לשינויי העונות מהר יותר. הפרשי טמפרטורות גדולים גורמים בדרך כלל לאי יציבות אטמוספירית, המאפשרת התפתחות עננים וירידת משקעים. בסוף החורף, הכולל את חלקו האחרון של ינואר ואת פברואר ומרץ, הים הספיק כבר להתקרר, ולא מספק יותר תמיכה ליצירתם של עננים רבים סמוך לחוף, ואילו האורוגרפיה - תופעה שגורמת להתגברות העננות והמשקעים במדרונות הלחים (במקרה של ארץ ישראל, המדרונות המערביים) של ההר - הופכת לדומיננטית. כתוצאה, מרבית משקעי סוף החורף יורדים באזורי ההר, ולכן בערים השוכנות על הרים, דוגמת ירושלים וצפת, החורף מגיע לשיאו רק בחודש פברואר.

החורף בקווי הרוחב שבה נמצאת ישראל (29.50 מעלות צפון עד 33.33 מעלות צפון) מאופיין בנסיגתה של הרמה הסובטרופית דרומה. הרמה הסובטרופית היא זו אשר מונעת כניסת מערכות מזג אוויר דינמיות לאזור במהלך הקיץ ובמהלך חלק מהאביב ומהסתיו. עם נסיגתה של הרמה הסובטרופית, מתאפשרת חדירת אוויר קר בשכבות השונות של האטמוספירה, תחילה בגבוהות יותר ומאוחר יותר גם בנמוכות.

אקלים

ערך מורחב – אקלים ארץ ישראל

פריחה ובעלי חיים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

פריחת כלניות ב-5 בפברואר בשוקדה.

שבלול הגינה פעיל בחורף הקר והלח.

עקב ריבוי המשקעים בחורף, החורף ותחילת האביב, הם תקופת שיא הפריחה בארץ ישראל. פרחים כגון סביונים, ציפורני חתול וחמציצים מתחילים לפרוח כבר בתחילת החורף, בחודש דצמבר, אחרי רדת הגשמים הראשונים. הפרח הבולט ביותר בחורף הישראלי הוא הכלנית המצויה שמתחילה לפרוח בינואר ומגיעה לשיא פריחתה בפברואר במרבדים גדולים בצפון הארץ ובנגב הצפון-מערבי. בסוף החורף ובאביב ישנה פריחה רבה של מגוון פרחים ששורדת בדרך כלל עד לחמסינים הראשונים.

בחורף ישנה פעילות רבה של חלזונות ובעיקר שבלולי יבשה המנצלים את הלחות והקור לצורכי רבייה ואכילה. הם פעילים בעיקר בלילות לחים וגשומים.

רוב עטלפי ארץ ישראל נכנסים לתרדמת חורף עקב התמעטות במקורות המזון שלהם (פירות וחרקים). הם לנים במערות ומבנים נטושים ומתקיימים על עתודות שומן שאגרו בסתיו. במצב תרדמת חורף העטלפים פגיעים מאד וכניסה למערה עלולה להביא למותם עקב גוויעה ברעב.

חורפים מיוחדים

חורף 1904

בהתייחסות לחורף 1904, פורסם בעיתון דואר היום בשנת 1920 : "אף בשנת 1904, שהייתה שנת שלג, לא הגיע השלג למידה כזאת".

חורף 1920 (ה'תר"פ)

בפברואר 1920 נרשם בירושלים אירוע שלג כבד בין התאריכים 12-9 בפברואר.
ב-11 בפברואר 1920 דיווח היומון "דואר היום" כי נמדדו 60 ס"מ של שלג (השלג נמשך גם במהלך ה-12 בפברואר בעוד הדיווח הוא מה-11 בפברואר).
בהתייחסות למאורעות אלו ולחורף 1920, פורסם בעיתון "דבר" בשנת 1938 שבאירוע זה נמדדו בין 65–97.5 ס"מ שלג בירושלים.

חורף 1950

ערך מורחב – שלג 1950 בישראל

אורי אילן, בשלג בקיבוץ גן שמואל שליד חדרה

בשנת 1950 אירע אירוע השלג הנרחב ביותר בארץ ישראל מאז החלו בה המדידות המטאורולוגיות ב-1870, אירוע שלג בסדר גודל כזה לא חזר מאז. במהלך האירוע ירד שלג ברוב חלקי הארץ, כולל מישור החוף והנגב. תנאי מזג האוויר הקשים ונזקיהם הכבידו במיוחד על רבבות עולים חדשים שהגיעו באותה עת במסגרת העלייה ההמונית ושוכנו במעברות ומחנות אוהלים.

חורף 1991–1992

ערך מורחב – חורף 1991–1992 בישראל

הצפות במפרץ חיפה בחורף 1992

חורף 1991–1992 היה עתיר בשלגים ובמרבית תחנות המדידה, היה זה החורף הגשום ביותר שנרשם מאז תחילת המדידות.^{[דרוש מקור]} בראשון לציון נוצר אגם במערב העיר, אשר קיים שם עד היום ליד פארק הסופרלנד ומתחם יס פלאנט.

באזורים הרריים (החל מגובה 200 מטרים) הצטבר השלג עד לגובה של 50 סנטימטרים. שלג ירד (אך לא נערם) גם במקומות נמוכים וצחיחים, כולל אילת ואף בהר עוזיהו שסמוך לה.^{[דרוש מקור]}

ראו גם

• אקלים ארץ ישראל
• סופה טרופית ים תיכונית

קישורים חיצוניים

שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים

מדיה וקבצים בנושא החורף בישראל בוויקישיתוף