גודש תנועה
גודש תנועה הוא דפוס תנועה בכביש המתאפיין במהירויות נמוכות של כלי הרכב הנעים בכביש, הארכת זמני הנסיעה והגברת הצפיפות של כלי הרכב לאורך קטע כביש נתון. גודש תנועה מתרחש כאשר הדרישה לשימוש בכביש עולה על קיבולת התנועה של הכביש. בעת גודש תנועה קיצוני עשויה תנועת כלי הרכב לעצור כליל, מצב המכונה "פקק תנועה".
גורמים
גודש תנועה נוצר כאשר קיימת אי התאמה בין כמות כלי הרכב הנוסעים בכביש לבין כמות התנועה שהכביש יכול להעביר באותו זמן. גודש תנועה על כן יכול להווצר בעקבות עלייה במספר הרכבים, או ירידה בקיבולת הכביש.
עלייה במספר הרכבים יכולה להגרם, בשעה שבה רבים נוסעים לכיוון מסוים, למשל בבוקר אל מרכזי תעסוקה, בערב ביציאה ממרכזי התעסוקה או בדרך לאירוע המוני. עלייה במספר הרכבים יכולה להגרם גם מעלייה כללית במספר הנוסעים, למשל לקראת חג משפחתי.
ירידה בקיבלות הכביש יכולה להגרם בין השאר על ידי:
- עבודות בכביש
- תאונות דרכים
- מחסום משטרתי
תוצאות
לגודש תנועה מספר תוצאות שליליות:
- הנסיעה בגודש תנועה כרוכה בבזבוז זמן הנהגים ונוסעיהם. כיוון שלרוב זמן נסיעה אינו מנוצל לעבודה וליצירה, גודשי תנועה פוגעים בכלכלת האזור שבו הם מתרחשים ומפחיתים את התוצר הגולמי.
- גודשי תנועה עשויים לגרום לאיחורים של עובדים למקום עבודתם, תלמידים לבתי ספרם וכו'.
- גודשי תנועה גורמים לבזבוז דלק וזיהום אוויר מוגבר, הן בזמן שמנוע המכונית עובד בהילוך סרק והן בעת האצות ובלימות תכופות.
- גודשי תנועה גורמים לבלאי מואץ בכלי הרכב ולעליית אחזקת כלי הרכב.
- נהיגה בגודש תנועה מגבירה את רמות המתח והתסכול של הנהג ומובילה לעיתים לתופעות של השתוללות בכביש. בכך, פוגעים גודשי התנועה בבריאותם של הנהגים.
- לגודשי תנועה השפעות על תנועה בכבישים סמוכים, דרכם נהגים מנסים לעקוף את הנתיב שבו מתרחש גודש התנועה. כך, גורמים לעיתים גודשי התנועה לתנועה צפופה בכבישים צדדיים וצרים ובשכונות מגורים שלוות.
ניסיונות להקלת גודשי תנועה
הקלת גודשי תנועה יכולה להעשות על ידי הגדלת נפח התנועה של הכביש או הורדת מספר הרכבים בשעות מועדות לפקקים.
הגדלת נפח התנועה של הכביש וייעול זרימת התנועה:
- שיפור צמתים, כולל בניית מחלפים להפרדה מפלסית והשתלבות הדרגתית של תנועה מכיוונים שונים.
- ייעול בקרת רמזורים, הכנסת מערכות גל ירוק, החלפת צמתים מרומזרים בכיכרות.
- בניית כבישים חדשים והוספת נתיבים לכבישים קיימים.
- ביטול פניות החוצות נתיבי תנועה הבאים ממול, בצמתים מרומזרים. דבר הגורם לקיצור זמני הרמזור ולשיפור זרימת התנועה.
- שימוש דו-כיווני בנתיבי תנועה. בשעות גודש תנועה ניתן להשתמש בנתיבים רבים יותר בכיוון אליו קיימת דרישה רבה ולהפחית את מספר הנתיבים בכיוון שאליו קיימת דרישה נמוכה יותר.
- מתן אפשרות לרכב דו גלגלי לנסוע בשוליים בעת עומסי תנועה
הורדת מספר הרכבים:
- ייעול ועידוד תחבורה ציבורית ושיתופית
- הוזלת אמצעי התחבורה הציבורית ושיפור נגישותם.
- הקצאת נתיבי תחבורה ציבורית בהם יכולים לנוע כלי רכב פרטיים מרובי נוסעים.
- עידוד סובסידיה של מעבידים לשימוש בתחבורה ציבורית, או בהסעות משותפות של עובדים.
- הקלות מס למשתמשים בתחבורה ציבורית.
- הקמת חניוני "חנה וסע" המעודדת נהגים המגיעים למרכזי ערים להשתמש בתחבורה ציבורית.
- שאטלים בין חניונים ל"מרכזי תעסוקה".
- עידוד נסיעה משותפת.
- עידוד השימוש באופניים-שילוב שבילי אופניים בדרכים הקיימות, יצירת תנאים במקומות עבודה (מקלחות, חניות לאופניים) ומרכזי תחבורה עירוניים, עמדות השכרת אופניים.
- שינוי שעות הפתיחה של בתי הספר, זאת כדי למנוע חפיפה בין גודשי התנועה של הורים המביאים את ילדיהם ללימודים ובין גודשים הנגרמים בשעות הנסיעה לעבודה.
- קיום עבודות תחזוקת תשתית בשעות בהן התנועה בכבישים דלילה (שעות הלילה המאוחרות, סופי שבוע, חגים).
- חינוך לנהיגה מתחשבת יותר. נהיגה במרחק קצר מדי מן הרכב שלפנים, שינוי נתיבים תכוף, והתנהגות כביש דומה, גורמים להפחתת קיבולת הכביש וליצירת גודשי תנועה.
- גודשי תנועה רבים נגרמים על ידי נהגים סקרנים המאטים להביט במקום תאונה. כדי להפחית תופעה זו משטרות תנועה רבות בעולם משתמשות במחסומים המונעים מנהגים סקרנים לראות את מקום התאונה.
- הסטת רכבים לדרכים אחרות
- שידור דיווחי תנועה בכלי תקשורת, לשם ניתוב הנהגים לדרכים גדושות פחות.
- פיתוח טכנולוגיות להתרעה על גודשי התנועה בתוך כלי הרכב, כולל עזרי ניווט ודיווחים באמצעות טלפונים סלולריים.
- הפחתת קיבולת הכבישים. אמצעי זה נראה כנוגד את ההיגיון, אולם הוא מבוסס על ההנחה שחלק מן הפתרון לגודשי התנועה הוא בהפחתת השימוש בכלי רכב פרטיים בכבישים. ככל שתופחת קיבולת הכביש, יפנו יותר נהגים לאמצעי תחבורה חלופיים וכך יפתחו גם גודשי התנועה.
- הנהגת אגרת כבישים המוטלת על נהגים המשתמשים בכביש גדוש. לדוגמה, אגרת גודש בלונדון.
- הגבלת מקומות החניה באזורים גדושי תנועה. זאת, מתוך ההנחה כי התנועה לאזור שבו לא ניתן להחנות תפחת ויותר נהגים יעדיפו להשתמש בתחבורה ציבורית.
- קביעת מכסה למספר כלי הרכב היכולים לנוע על הכביש, במספר שיטות:
- הגבלת מספר רישיונות כלי הרכב המונפקים מדי שנה. כך למשל נעשה בסינגפור. כך למעשה הממשל קובע את מספר כלי הרכב שינועו על הכביש.
- הגבלת כלי הרכב לתנועה בימים מסוימים בשבוע בלבד. כך נעשה בערים גדולות רבות בעולם, ביניהן אתונה, מקסיקו סיטי וסאו פאולו. בכל יום בשבוע יכולים להיכנס לעיר רק כלי רכב מסוימים ואילו כלי רכב אחרים (בדרך כלל בהתאם לסיומת מספר לוחית הרישוי) אסורים בכניסה.
בישראל
בשנים האחרונות, בעקבות עליית כלי רכב רבים חדשים לכביש (בשנת 2016 לדוגמה נקבע מספר שיא של כ-286 אלף מסירות כלי רכב חדשים), קיימת עלייה מתמדת בגודשי התנועה. במרץ 2018 פרסם ה-OECD כי פקקי התנועה בישראל גבוהים פי 3.5 מהממוצע במדינות הארגון, וכי הפקקים בישראל הם הגרועים ביותר במדינות החברות בארגון.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גודש תנועה |
- פקק תנועה באתר אקו-ויקי
- מוקד התנועה של קול ישראל לדיווחי תנועה עדכניים
- דיווחי תנועה, באתר מע"צ
- בקרת תנועה בנתיבי איילון בגוש דן
- דיווחי תנועה בזמן אמת, באתר "איתוראן"
- עמירם ברקת, 200 שעות בשנה, באתר גלובס, 10 באוקטובר 2017
- אסף זגריזק, פוגעים בבריאות, בכיס - וגם באושר: הפקקים ואנחנו, באתר ynet, 15 בינואר 2018
- אסף זגריזק, מה עושים מול הפקקים? המשבר והפתרונות, באתר ynet, 20 בינואר 2018