הלכות גדולות
הלכות גדולות הוא ספר הלכה מתקופת הגאונים, שפסקי ההלכה שבו מוזכרים בכתבי הראשונים פעמים רבות.
יש המכנים את הספר בה"ג: בעל הלכות גדולות. יש הסבורים כי הספר התחבר מחוץ לבבל, אף כי ברור שהוא משקף הלכה בבלית מובהקת, עם השפעות ארץ-ישראליות מעטות. זמן חיבורו אינו ידוע בוודאות, אך נראה שהוא במאה ה-9.
מחבר הספר
הדעה הרווחת היא שהספר חובר על ידי חכם מזמן הגאונים בשם רבי שמעון קיירא אמנם הרבה ראשונים ובכללם בעלי התוספות ובעל הסמ"ג סברו שחובר על ידי רב יהודאי גאון ולא פירשו אם כוונתם לרב יהודאי גאון או לרב יהודאי הכהן גאון.
בעל ספר הכרוניקה צמח דוד[1] כתב כי לא ייתכן שהסמ"ג התכוון לרב יהודאי גאון בן נחמן, שכן חכם זה מוזכר בספר השאילתות של רב אחאי משבחא, המוקדם לספר הלכות גדולות. מכאן הסיק בעל הצמח דוד כי לפי דעת הסמ"ג, הספר נתחבר על ידי רב יהודאי הכהן גאון סורא.
תוכן הספר
הספר מבוסס על שלושה מקורות עיקריים: דברי התלמוד הבבלי ומסורת פרשנות שלו, הספר הלכות פסוקות שקדם לו, והשאילתות - קובץ דרשות קדום על פי סדר פרשות השבוע. היו שסברו שדווקא הלכות פסוקות הוא קיצור של הלכות גדולות, אך דעה זו נדחתה על ידי רוב החוקרים כיום.
לספר מצורפת הקדמה מיוחדת, שאם היא שייכת לחיבור במקורו הדבר מהווה תקדים בספרות הרבנית בכלל, שכן עד אז לא נכתבו הקדמות לספרים תורניים (הראשון הידוע בכתיבת מונוגרפיות הכוללות הקדמה הוא רב סעדיה גאון). ההקדמה, בכל מקרה, אינה הקדמה של ממש - היא כוללת בעיקר דברים בשבח התורה ורשימת תרי"ג מצוות. מניין זה הפך נפוץ מאוד, ואף חוברו על פיו פיוטי אזהרות לשבועות (המפורסם הוא של ר' שלמה אבן גבירול), ונגד המניין הזה יצא הרמב"ם בהקדמה לספר המצוות שלו, בביקורת מתודולוגית חריפה.
בעיות הנוסח בספר סבוכות ביותר, וכבר הראשונים מעידים על גרסאות הפוכות בפסקיו. גם סדר הספר עצמו משתנה בין כתבי היד. ממחקרו האחרון של ד"ר אהרן שויקה עולה שישנם שני ענפי נוסח עיקריים לספר, וכי אחד מהם הוא תוצאה של מפעל עיבוד ועריכה משוכלל ומורכב של הנוסח המקורי, שנעשה בשלהי המאה התשיעית.
מהדורות הספר
ישנן שלוש מהדורות עיקריות של הספר, שכל אחת מהן הושתתה על כתב יד אחר.
- דפוס ונציה ש"ח הוא ההדפסה הראשונה של הספר, שיצאה לאור בדפוס יושטיניאן. הספר נדפס שוב על פי דפוס ונציה לאחר 250 שנה בשלוש מהדורות (למברג תקס"ד, וינא תק"ע, זוליקאו תקע"א).
- מהדורה נוספת המבוססת על דפוס זה היא של הרב אברהם שמעון טרויב (ורשה תרל"ה), שאף הוסיף מראי מקומות, חידושים וביאורים וכן הגהות מדעתו; חלק מהגהותיו לא צוינו על ידו וניתן ללמוד עליהן רק בהשוואה מדוקדקת לדפוס ונציה.
- בשנת תשנ"ב הוציא מכון ירושלים מהדורה חדשה של הספר, שנוסחה מבוסס על דפוס ונציה ש"ח ועל מהדורת רא"ש טרויב, כשחלק מהגהותיו הוטמעו בטקסט בלא להעיר עליהן. המהדורה כוללת גם הגהות מכמה אחרונים, וכן חלק מהערות הרב עזריאל הילדסהיימר ונכדו במהדורותיהם (ראו להלן).
- דפוס ברלין תרמ"ח-תרנ"ב - מהדורתו של הרב עזריאל הילדסהיימר, מייסד בית המדרש לרבנים בברלין. זוהי הדפסה מדוקדקת של כתב יד וטיקן 142 של הספר. נוסח זה נקרא על ידי חלק מהחוקרים "הלכות גדולות אספמיא", מתוך תפיסה (כנראה שגויה) שזה היה הנוסח שעמד בפני חכמי ספרד.
- מהדורת הילדסהיימר ירושלים תשל"ב-תשמ"ז - מהדורה ביקורתית בת שלושה כרכים בהוצאת מקיצי נרדמים, בעריכת נכדו של הרב עזריאל הילדסהיימר מברלין, שנקרא באותו שם. פנים המהדורה מושתת על כ"י מילאנו-אמברוזיא, והיא כוללת מדור של חילופי נוסחאות מכתבי יד וקטעי גניזה, וכן מדור של ציונים ומראי מקום, הקדמה מלומדת ומפתח הספרות התלמודית, בן 5,000 ציונים. המהדורה זכתה להערכה על ההשקעה הרבה שהייתה לעורך בה, אך מנגד התקבלה בביקורת חריפה במחקר.[2] בין השאר, נמתחה ביקורת על כך שפעמים רבות מספור העתקת העורך מכתבי היד אינה מדויקת,[3] רישום חילופי הנוסח בעייתי,[4] שימושו בקטעי הגניזה לוקה בחסר,[5] וגם שהחלטתו לבסס את מהדורתו על כ"י מילאנו, המאוחר והשייך לנוסח מעובד יותר, תמוהה.[6] על נוסח הפנים העיר רוני שויקה: "אי אפשר לסמוך על נוסח הפנים במהדורת הילדסהיימר בשום מקרה ולשום עניין. לא לעניין נוסח, ודאי שלא לענייני לשון, ואפילו לא לשאלות עריכה, וזה גם במקרה שישנם דיונים מפורשים בעניין המסוים".[7] במבט כללי מציין שויקה שלמהדורה יתרונות רבים, על אף שנכשלה במטרתה העיקרית, העמדת נוסח מבוקר של הלכות גדולות.[8]
לקריאה נוספת
- ירחמיאל ברודי, צוהר לספרות הגאונים, תל אביב 1998
- Robert Brody, The Geonim of Babylonia and the Shaping of Medieval Jewish Culture, New Haven & London, 1998
- נחמן דנציג, מבוא לספר הלכות פסוקות, ניו יורק וירושלים תשנ"ג (מהדורה שנייה עם תיקונים והוספות, תשנ"ט)
- אהרן שויקה, עיונים בספר הלכות גדולות: נוסח ועריכה, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשס"ח
- אברהם (רמי) ריינר, להתקבלותו של ספר 'הלכות גדולות' באשכנז
קישורים חיצוניים
- הלכות גדולות, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- שמעון קיירא, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- אברהם אפשטיין, מאמר על ספר הלכות גדולות, ברדיטשוב תרס"ב, 1902, באתר היברובוקס
דפוס ונציה ש"ח ודפוסים המבוססים עליו
- הלכות גדולות, ויניצאה ש"ח, 1548, באתר היברובוקס
- הלכות גדולות, ורשה תרל"ה, 1875, מהדורת אברהם שמעון טרויב, באתר היברובוקס
- הלכות גדולות (עם פירוש שפת אמת), וילנא תרנ"ד, 1894, באתר היברובוקס
דפוס ברלין
- הלכות גדולות, ברלין תרמ"ח, 1888, מהדורת עזריאל הילדסהיימר (ברלין), באתר היברובוקס
מהדורת הילדסהיימר ירושלים
- הלכות גדולות א, ירושלים תשל"ב, 1972, מהדורת עזריאל הילדסהיימר (ירושלים), באתר היברובוקס
- הלכות גדולות ב, ירושלים תשל"ב, 1972, מהדורת עזריאל הילדסהיימר (ירושלים), באתר היברובוקס
- הלכות גדולות ג, ירושלים תשל"ב, 1972, מהדורת עזריאל הילדסהיימר (ירושלים), באתר היברובוקס
- הלכות גדולות - הקדמה, ירושלים תשמ"ז, 1987, מהדורת נפתלי צבי הילדסהיימר (ירושלים), באתר היברובוקס
פירוש הרב מנשה הקטן
- מנשה הקטן, הלכות גדולות - כתובות, ברוקלין תשל"ח, 1978, באתר היברובוקס
- מנשה הקטן, הלכות גדולות - גיטין, ברוקלין תשנ"ג, 1993, באתר היברובוקס
- מנשה הקטן, הלכות גדולות - נידה, ברוקלין תשנ"ג, 1993, באתר היברובוקס
- מנשה הקטן, הלכות גדולות - יבמות, ברוקלין תשנ"ג, 1993, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ ספר צמח דוד, לאלף החמישי דף מו, חלק א דפוס ורשא ה'תרל"ח
- ^ ראו אצל א' שויקה, עיונים בספר הלכות גדולות, עמ' 55.
- ^ שויקה, שם והספרות המצוינת שם; ועמ' 58: "כמעט בכל עמוד בספר ישנן מספר גדול של טעויות העתקה, חלקן שינויים של מילים שלמות ואף משפטים שלמים".
- ^ שויקה, עמ' 60.
- ^ שויקה, עמ' 63.
- ^ שויקה, עמ' 55.
- ^ שויקה, עמ' 60.
- ^ שויקה, עמ' 68.